תביעה להשבת כספים בגין קורס מנהלי רשתות

כן קבעה כב' הרשמת, כי סכום התביעה מבוסס על סכומי כסף שקבל הנתבע וצפוי לקבל מלקוחות שגזל לכאורה מהתובעת וכי המדובר בסכומים שהגיעו ויגיעו לידי הנתבע ויאפשרו לתובעת להיפרע ממנו.

עם קבלתו לעבודה במיזם, הנתבע עבר, על חשבון התובעת (תוך קבלת שכר מלא), קורס ביסודות הביטוח, שכלל קורס מקצועי ולימוד כל תכניות הביטוח הקיימות בשוק, קריאת דוחות שנתיים, תוכנות מחשב, מענה ללקוחות וכל הקשור לעבודה כמוקדן שרות לקוחות בתובעת.

לאחר מכן, הנתבע עבר היתמחות במקצוע של סוכנות ביטוח ובחודש מאי 2013, החל לעבוד כמנהל תיקי לקוחות במיזם, בכפיפות ישירה למנהלי המיזם (אלכס וקינן).

בין הפונים היו חבריו, בני מישפחה וכן לקוחות, שהיו חבריו ברשת החברתית FACEBOOK (להלן: "פייסבוק"), או שהיו אתו בקשר באמצעות "ווטספ". מעולם לא פנה באופן ישיר ללקוחותיה של התובעת.

שונים הדברים לטעמנו, ביחס למיכאל: לא נעלם מעינינו כי מיכאל הצהיר כי יצר קשר עם הנתבע בשלהי חודש ינואר 2017; יחד עם זאת, כשהוצגה לו בקשה לביטול פוליסה בתובעת, הנושאת תאריך 22.12.16 (נספח 12 לתצהיר התובעת), לא ידע להשיב מדוע ביקש לבטל את הפוליסה שלו, דוקא בסוף דצמבר.

...

כך לא נוכל להתעלם מכך כי התובעת עתרה אף לנזק לא ממוני כאמור בחוק עוולות מסחריות, כשלטעמנו, הקושי בהתנהלות הנתבע נעוץ בחובותיו כ"עובד", ולאו דווקא בחובותיו בהסכם.

משכך, ולאחר ששקלנו כל האמור, ובשקלול ההפרה בה השתכנענו ביחס למיכאל, כמו גם התנהלותו בחות"ל כעובד, כעולה מעדותו בפנינו – מצאנו לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בגובה של 15,000 ₪, סכום שישולם בתוך 30 יום, אחרת ישא ה"ה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

לאור כל האמור – אנו קובעים כי כל צד ישא בהוצאותיו.

בסעיף 5 להסכם הזיכיון נקבע כי ההכנסות לחישוב תשלומים להם זכאית הנתבעת כוללים את "כל ההכנסות שצברו, הופקו או התקבלו מכל מקור שהוא ע"י הזכיין ו/או ע"י סוכני מכירות" וכן את "כל הסכומים המיועדים לתשלום ע"י הסוכנים לזכיין כתשלומים איזוריים או מינהליים וכל ההכנסות...". במענה לדרישת הנתבעת השיב התובע בתצהיר גילוי המסמכים "קיימות חשבוניות/קבלות שהתקבלו אצלי מסוכנים בתקופת הגילוי" (סעיף 1.7).

רשימת לידים התובע מבקש להורות על גילויים של רשימת "לידים" - רשימה של כל מי שפנה לרשת רי/מקס הנתבעת והתעניין בהישתתפות בקורס ובארוע שנערך על ידי הרשת ועל ידי מי מזכייני הרשת; של כל מי שהתעניין בעבודה כסוכן אצל זכיין ברשת; של כל מי שהתעניין בהצטרפות לרשת כזכיין, לרבות לידים שהגיעו מאתר האנטרנט של הרשת, לידים שהתקבלו ברשת באמצעות פניות טלפוניות והקלטות שיחות עם פונים.

הנתבעת אישרה בסעיף 39 לתצהיר שצורף לתשובה כי אין בידיה הקלטות שיחות עם סוכנים שפנו אליה להצטרפות לרשת, ובכך די. מאזני ודוחות כספיים של הנתבעת לשנים 2015 ועד 2018 (כולל) התובע טוען בכתב התביעה לאי סדרים בניהול כספי "קרן הקידום" שנועדה לקידום מטרות הדרכתיות/לימודיות/ואחרות לטובת הזכיינים ולכך שהנתבעת המופקדת על ניהול הקרן ועל העברת כספים של זכיינים לקרן באמצעותה, לא פעלה בכספי הקרן לשם מטרתם ולא מסרה דוחות רלוואנטיות על תנועות כספיות של הקרן.

...

אין מקום להיעתר לבקשה.

אני סבורה כי על הנתבעת לגלות את תלושי השכר (ט.106) בשנים 2015 ועד 2018 של העובדות שזהותן פורטה בסעיף 90 לתשובת הנתבעת כעובדות שהועסקו בקרן הקידום, ועובדות אלה בלבד.

לגבי הסכם השכירות, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי הסכמי השכירות כוללים תנאים מסחריים המהווים מידע סודי של הנתבעת.

כללי התובעת, תאגיד המים הנקוז והביוב של העיר לוד, הגישה בגדרי הליך זה תביעה כספית נגד הנתבעת 1, המפעילה ברח' המחקר 10 בעיר עסק לעיבוד ושיווק בשר ועופות (להלן: "המפעל") ונגד ארבעה נתבעים נוספים - בעלים ומנהלים של הנתבעת 1.

אמנם, מקובלת עלי עדות נויברגר, כי הטיפול בתשתיות מתבצע על פי סדרי עדיפויות: "... זה כמו בכיבוי שריפה, קודם כל כשאתה בא לכבות שריפה, אתה הולך איפה שיש אש, אח"כ אתה הולך לאיפה שיש עשן ובסוף אתה מסלק חומרי בעירה שעלולים יום אחד להתלקח, אז יום אחד. הגענו לעיר, יש כל כך הרבה מה לעשות. מה שאתה אומר עכשיו להזיז קו שאין איתו שום בעיה, לצורך העניין הוא לא קורס, הוא לא נוזל, להזיז אותו רק כדי שלא יהיה בשטח פרטי, שממילא גם בעתיד, תכנית לוד צפון אמורה להתרחש על האיזור, באיזור התעשייה ולשנות את הקוים, זה סתם ביזבוז כספי ציבור, אין בזה שום עניין" (חקירה נגדית מיום 14.6.2021, ע' 35 ש' 6).

וכן: "חובת הרשות להפעיל סמכותה בשקידה, ביעילות ובפרקי זמן סבירים, ולא 'לישון' על זכויותיה תוך 'גרירת רגליים', היא מן המושכלות הראשונים של מנהל תקין. חובה מנהלית זו נובעת, בין היתר, מעקרון ההגינות וכן מעיקרון הסבירות שהוא עקרון יסודי במשפט המינהלי (ראו למשל עע"מ 8329/14 עריית קרית אתא נ' קורן (‏31.5.2016)" (עת"ם 22310-02-22 עיזבון המנוח גוודו וורקו נ' עריית רחובות (נבו, 13.09.2023).

וכן, השיב לשאלת בית המשפט "מי שמעיין בחשבונות הללו צריך היה לראות שזה צריכה מצומצמת מדי בשביל הקף פעולה בפועל של המפעל?", כי – "הוא היה צריך לראות שהיא מצומצמת" (עמ' 134, ש' 13-10).

לשיטתה של התובעת, הנתבעים ידעו, או לפחות צריכים היו לדעת, כצרכני מים "סבירים ונבונים", אודות החיבור הלא תקין למערכת המים, וזאת נוכח הכרותם, הנטענת, את דבר קיומו של אותו חיבור בלתי מורשה לרשת המים וכן את רמות צריכת המים המקובלות והצפויות במפעלם.

...

משכך אני סבורה, כי בירור והכרעה בטענות אלו נדרשים במסגרת הליך זה וכי אין בתלונה האמורה, שהוגשה לאחר הגשת התביעה, ולא נודע גורלה, משום מחסום בעניין זה. ריבית התובעת ערכה את תחשיב הריבית על פי "ריבית החשב הכללי" ו- "ריבית פיגורים החשב הכללי", כנזכר בסעיף 1 לכללי אמות המידה.

סיכום בהתאם לכלל הקביעות לעיל, מתקבלת התביעה כנגד הנתבעת 1 בלבד, וזאת באופן חלקי, כדלקמן: 135.1.

התביעה נגד הנתבעים 5-2 נדחית.

[104: עדות גב' דולן דגן בעמ' 117 ש' 34] כמו כן התקשתה גב' דולן דגן ליישב את הפער שבין פירסום קורס "מנהיגים תרבות שירות" ברשת ארומה, שאליו נשלחה גב' שוורץ, כקורס שבו נוטלים חלק "זכייני הרשת ומנהלי סניפים"[footnoteRef:105], עם הטענה כי גב' שוורץ לא החליפה את התובעת בניהול הסניף.

כמו כן אישרה התובעת במסגרת כתב הויתור, כי קיבלה "במועד את מלוא שכרי וכל סכום אחר שהגיע לי מכל דין או הסכם לרבות הפרשות פנסיוניות"; כי "החברה שילמה לי את כל המגיע לי לפי כל דין עד למועד סיום עבודתי אצלה"; כי "החזרתי לחברה כל פריט ציוד ורכוש ששייך לה המצוי אצלי", וכי "לאחר שניתנה לי שהות מספקת לכך ביררתי את מלוא זכויותיי אין לי ולא תהיה לי כל תביעה ו/או דרישה ו/או קובלנה מכל סוג שהוא, כספית ו/או שאינה כספית מינגוש בע"מ (להלן: "החברה"), ואני מוותרת בזאת על כל תביעה ו/או דרישה ו/או קובלנה עתידית (בין שהיא ידועה לי ובין שאינה ידועה לי) מהחברה".

...

[144: תצהיר גב' דאדי ונספחים א' וב' לתצהיר] עוד טוענת התובעת, כי במשכורת חודש 8/2014 שולמו לה 3,850 ₪ בגין עבודתה במהלך חופשת הלידה, במסווה של "בונוס". לאחר שבחנו את טענות הצדדים בעניין זה השתכנענו, כי התובעת לא הוכיחה כי אכן מדובר בתשלום מכוון בערכי נטו על פני טעות (שהרי שכר משלמים בערכי ברוטו); אך עלה בידיה להוכיח כי עבדה במהלך חופשת הלידה[footnoteRef:145], כך שהסכום הנקוב בחודש אוגוסט 2014 בתחשיב הנתבעות שגוי; ומאחר שתחשיב הנתבעות לא צורף לתצהיריהן ולא הוכח, בשונה מתחשיב התובעת (נספח ב' לתצהיר אמה) שלא נסתר בעדותה של גב' דאדי ואף נתמך בתלושים מתוקנים לצורך הוכחתו, אזי יש לקבל את טענת הקיזוז באופן חלקי ולקזז מן הסכומים הנפסקים לזכות התובעת סך כולל של 9,588 ₪ בלבד.

[145: ראו בעדות התובעת לעיל בעניין סידורי העבודה ובעדותה של יעל בעמ' 285 ש' 1-6, ש' 29-33 ועמ' 286 ש' 25-29, כשאיננו מקבלים את הטענה כי התובעת הגיעה רק כדי "לשתות קפה" בסניף, וראו גם בהודעות שהוחלפו בין יעל לתובעת, בעדות יעל בעמ' 287 ש' 31-36 ] סוף דבר טרם חתימה נבהיר, בהתייחס לטענת השיהוי שהעלו הנתבעות, כי התובעת סיימה את עבודתה בחברה בשלהי שנת 2018 וקיבלה את תשובתה של יעל בדבר אי תשלום המחצית השניה של הבונוס בחודש פברואר 2019.

בנסיבות אלה, ומשהתביעה הוגשה בחלוף שנה ממועד זה, אין מדובר בשיהוי ויש לדחות טענה זו. לאור כל המפורט לעיל, התביעה האישית כנגד הנתבעת 2 נדחית, ועל הנתבעת 1 לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: 1) הפרש פיצויי פיטורים בסך של 15,108 ₪; 2) הפרשי הפקדות לתגמולים בסך של 9,673 ₪; 3) הפרשי שכר בסך של 5,525; 4) בונוס בסך של 70,176 ₪; 5) פיצוי סטטוטורי מכוח חוק הגנת השכר בסך של 20,000 ₪.

(1) התובע טען בתצהירו כי מינוי המנהל הוא חלק מ"עסקה פוליטית בטירה" (סע' 4.3 לתצהיר), ובעדותו בבית הדין כי "אני יודע שחיכו לו עד שיגמור את קורס הניהול שלו. חיכו לקאסם. הוא היה מורה כמונו קולגה ושלחו אותו לקורס ניהול. היה לפניו מנהל זמני גם מהתנועה האסלמית, אבל כנראה סיכמו ביניהם שהוא המתאים ביותר" (ע' 25 ש' 12-16).

ובהמשך, עת נתבקש לאשר כי עמל יודעת "שהמנהל קשור לגופים דתיים בערייה וליו"ר עמותת ארזי (צ"ל אלראזי אלטולאביה- ד.י.)", הוא השיב, "שמעתי לראשונה בתביעה, בבקשה לצוו. בית הספר הוא חדש...המנהל אמר שהוא לא פעיל בתקופה הזאת. לא זוכר באיזו נקודת זמן אבל הוא אמר שהוא לא פעיל יותר." (ע' 47 ש' 30-32).

בנוסף, קיים מכתב אנונימי של הורים מיום 12.2.2017 למחלקת ההונאה בדבר "חשד לשימוש לא כשר בכספים במוסד חינוכי", שלפיו יש לבדוק את תרומות ההורים בסך של 350,000 ₪ למסגרת הקמת אולם כנסים וספרייה, שכן טרם נתקבל פירוט עלויות ההקמה וקבלות.

"אומנם, למנהלי הרשת נתונה הפררוגטיבה לנהלה על הצד הטוב והנכון ביותר, ובמגמה להביא להבראתה ושיקומה. אולם זאת, לא בכל מחיר. הרשת כפופה לעקרונות חוקתיים של שויון, והחלטותיה תבחנה במבחנים של מידתיות וסבירות, לרבות בשים לב לאופיה הצבורי" (עניין בוסי).

כאשר נימסר לו שהתובע טוען כי "פספסת 7 מורות לא מוצלחות", הוא השיב כי "לא זוכר על איזה מורות מדובר. קיבלנו בית ספר מרשת עתיד. עובדים עוברים מרשת אחת לשנייה אז מחויבות הרשת הקולטת לקלוט את כל המורים וכל עובדי המנהל מהרשת הקודמת...מאותו מועד שבית הספר עבר אלינו, הפילטר הוא מאוד מהודק, כל מועמד עובר את הפילטר הזה...מורים שקבלנו בירושה זה כנראה כאלה שנקלטו עוד קודם והם עברו אלינו מכוח זה שאנחנו חייבים לקלוט כל עובד הוראה ומנהל שעובר מרשת אחת לשנייה. אני לא בדקתי כל אחד. אין מורים כאלה שקבלנו אותם בלי הכשרה" (ע' 48 ש' 13-28).

...

נוכח העקרונות החוקתיים והמנהליים, כמו גם חוק הפיקוח ותקנות מוסדות מוכרים, מחד גיסא, והיקף מספר המורים (אשר אינם צד להליך), אשר נטען כנגדם כי הם לא עומדים בתנאי הסף והכשירות לשמש עובדי הוראה – טענה שאף לא קיבלה מענה מספק בסיכומי עמל, מאידך גיסא, אנו סבורים כי טוב יעשה משרד החינוך אם יבדוק, בהתאם לשיקול דעתו, האם המורים המופיעים בסעיף 5.9 לתצהירו של התובע, אשר נקלטו לבית ספר החל משנת 2011 ואילך, עומדים בתנאי ההשכלה הנדרשים להוראה, אפילו אין מדובר במשרה רמה בשירות הציבורי (ע"ע 4965-05-11 אחמד אבו עג'ווה – מדינת ישראל (מיום 21.12.2011), האם המנהל פוסע בחלוקת התפקידים בהתאם להוראות רפורמה עוז לתמורה, והאם מועברים תכנים שאינם מקובלים לתלמידים כנטען בסעיף 6.1 לתצהירו של התובע.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית על כל ראשיה, בכפוף להערותינו בסעיף 116 לעיל.

אשר לסוגיית ההוצאות – נוכח כללם של דברים על התובע לשאת בהוצאות הנתבעות ברף הנמוך, כך שהתובע ישלם לכל אחת מהן סך של 3,000 ₪.