בכתב התביעה נטען כי הנתבעת שלחה לבית התובעים נציג של ספק המזרונים, ובשל הפגמים בהם הוחלפו המזרונים, אך הבעיות במיטה עצמה לא טופלו.
בביקור בעיסקה של הנתבעת לא הגיעו התובעים להסכמה, ובקשתם לקבל כורסה במתנה כפצוי סורבה, ולפיכך פנו והגישו תביעה זו. בכתב התביעה נטען כי גם הריהוט שהוחלף פגום וכי התובעים דורשים לקבל לידיהם השבה של מלוא תמורת העסקה וסכום ההובלה ששלמו.
התובעים הוסיפו וטענו בדיון כי כל הריהוט שרכשו מהנתבעת פגום, כי היה על הנתבעת לתת אחריות לריהוט למשך שנה החל ממועד האספקה גם על הריהוט שהוחלף וכי לדעתם מגיע להם פיצוי כספי גם על הטירחה הזמן ועגמת הנפש שחוו בהתקשרותם עם הנתבעת.
...
מכל המקובץ לעיל עולה – כי השידה שבסלון ביתם של התובעים כיום אינה בגוון התואם לגוון שנבחר על-ידם בעת ההזמנה, וברוחב שהוזמן, ולצד זאת שולחנות הסלון שסופקו, גם אם אינם תואמים לחלוטין את ההזמנה המקורית, הנם בצורה שהתבקשה (עגולה) ובגוון התואם לשידה הקיימת; פינת האוכל שסופקה בתחילה באופן שלא תאם את ההזמנה – הוחלפה; הכיסאות בפינת האוכל שסופקו בתחילה כשאינם תואמים את ההזמנה הוחלפו, לכיסאות אחרים שאמנם לא היו זהים לאלה שהוזמנו על-ידי התובעים במקור, אך לכאלה שהם בחרו בבית העסק של הנתבעת, וללא תוספת חיוב כלשהי.
בנסיבות אלה, ובהתאם לקביעות לעיל, אין הצדקה להיעתר לתביעה במלואה במובן של ביטול העסקה והשבת מלוא התמורה לתובעים, בצירוף עלות ההובלה ששילמו.
נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 1,200 ₪.
