תביעה להשבת כספים בגין ביטול הסכם קורס אנגלית

בכתב התביעה פירטה המבקשת את השתלשלות האירועים אשר הובילו לטענתה לעיכובים בלימודים ואשר מקנים לה לטענתה זכות לבטל את רישומה לקורסים ולקבל את כספה בחזרה: בעיניין הקורס באנגלית, טענה המבקשת כי במשך חודש שלם היא הישתתפה בקורס חינמי שהנו מבוא לקורס האנגלית, לאחר מכן המתינה חודש ימים ואת השעור הראשון היא התחילה ביום 27.1.20.

המבקשת בבקשתה טוענת כי בית משפט קמא טעה טעות משפטית, עת דחה את תביעתה להשבת הכספים ששולמו על ידה למשיבה בגין קורס היתכנות, כאשר לטענתה יש לקבוע כי גם בקשר לקורס היתכנות, המשיבה היא זו אשר הפרה את ההיתחייבות החוזית כפי שנקבע בקשר לקורס באנגלית.

לטענתה בשים לב לכך כי החלטת המשיבה היא שהובילה אותה לשנות קורס בלית ברירה ובשים לב לכך שהמשיבה הפרה את ההסכם, הפרה יסודית, בכך שלא סיפקה לה קורס בשעות להן היא התחייבה, הפרה זו מזכה אותה בהשבת סכומים בקשר לקורס היתכנות באופן יחסי, והיא מעמידה פיצוי זה על סך של 8,233 ₪.

...

החלטת בית משפט קמא, הינה ראויה וסבירה בנסיבותיו של תיק זה ואני סבורה כי לא נפל בפסק הדין פגם המצדיק את התערבות בית משפט זה או מתן רשות ערעור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

כך, סוגיית החזר שכר לימוד או דמי הרשמה עקב ביטול קורס, נידונה בפסיקה עוד קודם לתקנות ביטול עסקה, כשהטעם לאי קבלת התביעה נבע מטעם שעניינו אי תחולת חוק הגנת הצרכן על קורסי לימוד באוניברסיטה וזאת בהתבסס על אותם קריטריונים שקבע המחוקק בתיקון לחוק הגנת הצרכן בעיניין ביטול מנוי בחדר כושר או חוגים כאינדיקציה האם לאפשר ביטול, אם לאו.

באותו מקרה דובר היה על בקשה לאישור תביעה ייצוגית, שעניינה בתנאי אותו מכתיבה המשיבה, חברה המפעילה קורס ללימוד אנגלית, לפיו לקוח אינו זכאי להחזר כספי כלשהוא משכר הלימוד במקרה של ביטול הישתתפותו בלימודים לאחר תחילת הקורס.

הואיל ובית המשפט השתכנע כי בידי התובעת היו פרטים על הקורס טרם ההרשמה ואף זו הביעה שביעות רצון מהקורס לאחר השעור הראשון, אולם התחרטה מאוחר יותר ללא שהצביע על פגם בקורס או בשירות, ובהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) היה עליה להודיע על ביטול הקורס לפני תחילתו ולא הוכח פגם בשירות המצדיק ביטול החוזה – בית המשפט דחה את תביעתה להשבה והפנה בעיניין לפסיקה דומה (תא"מ 61563-03-14 כרמלה כהן נ' ברליץ ישראל (14.12.2014)).

...

ברם, ברי אם בסופו של דבר היא לא לומדת אצל הנתבעת, אין הנתבעת אמורה לספק לה תמיכה להלוואה.

לכאורה נראה כי לא ניתן לצפות מהנתבעת להמשיך לשלם לה את הריביות, ואולם, משהתובעת חויבה בסופו של דבר בסכום המלא והמכללה מקבלת את שכר הלימוד בכל מקרה, בין אם התובעת לומדת ובין אם לאו, הרי שעל המכללה לשאת בתשלום הריבית כפי שהתחייבה מלכתחילה, כאילו לא בוטלה העסקה.

על כן, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1080 ₪ ריבית אותה נאלצה לשלם.

לפני תביעה שהגישה התובעת כנגד חברת סמארט גרופ בע"מ אשר מארגנת קורסים בנושאים שונים.

נציג הנתבעת אף העלה טענה חסרת תום לב, ולפיה על התובעת לשלם סכום ניכר בסך של 3,990 ₪ כקנס בגין ביטול הסכם ההלוואה שנערך בין התובעת לצד ג', וזאת באופן בלתי מבוסס ואשר לא נטען כלל במסגרת כתב ההגנה.

הנציג הסביר כי בעת הרישום של התובעת לקורס ניתן לה קורס באנגלית, ובאם התובעת רוצה לבטל את הקורס באנגלית עליה לשלם עבורו ורק אז כספה יוחזר לה. התובעת הדגישה שמדובר בקורס באנגלית, שהוצע לה כקורס מתנה ואשר הנרשמים לקורסים מקבלים אותו כמתנה לכל דבר ועניין.

אני סבור שאין סיכוי כי התובעת תטמיע את כל האמור בכתב בחוזה מעצם השיחה בע"פ עם הנציגה; שנית, הקורס באנגלית, הוצג כקורס שניתן במתנה ואולם מיד לאחר ביטול הקורס העקרי התבקשה השבת תמורתו.

...

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

סבורני שנגרמה לתובעת עגמת נפש מרובה בגין פרשה זו. כידוע, הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בהתייחס לנזק הלא ממוני קבע בית המשפט העליון בע"א 348/79 - חנג דמן נ' יצחק מיכאלי ו-2 אח', פ"ד לה (4), 31: "... אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, לפיה "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות.

לסיכום, מורה, כי הנתבעת תשלם לנתבעת סך של 17,960 ₪ וכן סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט.

מונחת לפניי תביעה להשבת כספים ששולמו לנתבעת בנכוי דמי ביטול עקב ביטול הישתתפות מצד התובעת של קורס המתקיים בבריכה אצל הנתבעת אותו היא מגדירה כקורס "בוטיק", כלשונה, ייחודי (קורס שחייה "ווסט"- קורס לשפור שחיית חתירה) תלוי כמות נרשמים עת לא ניתן להצטרף אליו בכל שלב אלא לאחר השלמת שיעורים משישנה תכנית מובנית לכל מהלך הקורס.

על כן, ניתן לומר, ככלל, שמקום בו לא חל חוק הגנת הצרכן על הסוגיה, כי אז יש לבחון זאת תחת המטריה של חוק החוזים – אם תחת דיני הסיכול לפי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 עת שני הצדדים אינם אשמים (אולם כאן הצד ייטה לטובת הנתבעת משהדבר כבר היה צפוי והתובעת התחרטה ולא הוכיחה כי אסור היה לה להישתלב בקורס חרף כך שהוצג לה לכאורה מצג קודם על ידי מאן דהוא שהדבר אפשרי) או באמצעות סעיף 10 לחוק החוזים כאמור המבקש הלכה למעשה, לבחון את ניזקו של הצד שכלפיו הופר החוזה הדורש פיצוי עת עליו להציג אסמכתות להפסדים בדבר תשלומים ששולמו נוכח הסתמכות כאשר כלל הוא בדיני חוזים שמי שניפגע מהפרת חוזה צריך להוכיח את ניזקו על מנת שיהא זכאי לפצוי עת בית המשפט אינו פוסק פיצויים על דרך האומדנא מקום בו ניתן להוכיח אותם בנקל ועל התובע העותר לפצוי להראות ניזקו ולהוכיח שאותו נזק היה נזק סביר וצפוי בשעת הכריתה ורק אז יהא זכאי לפצוי (רת"ק 39738-09-20 אלבז נ' אלחרר (9.12.20)) ובנידון דידן מכוח עילת עשיית עושר (שאינו רלוואנטי בנסיבות רגילות כאמור נוכח האיזון שערך המחוקק בחוק הגנת הצרכן והעוסק אינו נידרש להוכיח דבר) מקום בו למשל אין מדובר במקרה סטנדרטי ולא הוכח שהנתבעת ספגה הפסדים בגין ביטול הקורס שהיא "מייצרת" לרבות תשלום לעובדים מדריכים משממילא העבירו א הקורס לקבוצה.

באותו מקרה דובר היה על בקשה לאישור תביעה ייצוגית, שעניינה בתנאי אותו מכתיבה המשיבה, חברה המפעילה קורס ללימוד אנגלית, לפיו לקוח אינו זכאי להחזר כספי כלשהוא משכר הלימוד במקרה של ביטול הישתתפותו בלימודים לאחר תחילת הקורס.

...

בל נשכח, כי חיוב עוסק לבטל תוך 14 יום לצרכן באופן אוטומטי לפי בקשה ואם מדובר לאחר 14 יום הוא מחויב לבטל ולהשיב את מלוא התמורה מקום בו לא יוכיח נזקים או שיוכיח נזקים ועל כן הצרכן יזכה להחזר חלקי, גם אם יבטל יום לפני קורס או גם אחרי תחילת קורס – אינה יכולה לעמוד ותוביל לפגיעה גם בצרכן ולו באמצעות עליית מחירים שתגולגל בסופו של דבר על הצרכן.

בעניין קידום בע"מ, בית המשפט שרטט את עובדות המקרה וביחס אליהן מיקד את השאלה המשפטית – "אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המוסכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב בטענה שעל פי הדין ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו– האם ללקוח ישנה תרופה נגד העוסק במקרה שכזה? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה? בית המשפט המחוזי הבחין בין שני מצבים בהם מבקש הלקוח לבטל את ההתקשרות.

יצוין, כי המבקשת שם העלתה טענות נוספות כנגד המסקנה שישנה סבירות לקביעת התניה כמקפחת.

...