מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת כספים בגין אי אספקת מבנה יביל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית להשבת הוצאות צו הריסה מנהלי בסכום של 17,341.28 ₪.
ביום 1.7.15 השיבה עריית ירושלים, כי מבירור שערכה מול מנהל הריסות מבנים עולה, כי כלל לא נתפס ציוד.
המפקח שביצע את ההדבקה סיפק הסבר מניח את הדעת למקום שנבחר לבצוע ההדבקה.
...
לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות עולה כדלקמן: הנתבעת 1 לא התייצבה ומטעם זה מבקשת התובעת ליתן נגדה פסק דין בהעדר התייצבות.
התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, את מלוא סכום התביעה 17,341.28 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.8.18.
בנוסף ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, אגרת פתיחה בסך 374 ₪, אגרת מחצית שניה בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בסיפא של כתב התביעה שכנגד נתבע סעד כספי של 458,180 ₪, וכן "פיצוי בשיעור המוסכם". בכתב ההגנה כפרו הנתבעים שכנגד בטענה שהם הפרו את ההסכם, וטענו כי השינויים בגינם נתבעו סכומים שונים בתביעה שכנגד כבר נכללו בהסכם השני, בגינו שולמה על-ידיהם לחברה מלוא התמורה.
בהסכם השני נכתב בסעיף "תאור ההזמנה": "ייצור והקמה של מבנה עץ יביל בשטח החברה בקבוץ חולדה". עוד נכתב כי החברה מתחייבת "לסיים מבנה העץ תוך 90 ימים מפרעון התשלום הראשון", אולם "לא יחושבו שבתות וחגים, ימים בהם מתגלים קשיים בבצוע העבודה בשל אי אספקת חומרים, חשמל/מים ו/או אירועים בטחוניים. בנוסף, לא יחושבו תוספות ושינויים שיבקש המזמין בכל שלבי הבנייה". בסעיף 8 להסכם נכתב כי "כל עיכוב בהקמת המבנה שאינו נובע מעבודת אבידן (החברה - א"ג) לא ייחשב כפיגור במסירת המבנה ולא יהיה עילה לעיכוב תשלומים במועד ..". בהסכם השני נכתב כי התמורה היא בסך 514,400 ₪ בתוספת מס-ערך-מוסף.
במייל מיום 12.3.2015 כתבה גלית, בין השאר: "מאחר ועדיין לא הוסדר עניין היתר הבנייה בשטח האמור (מסיבותיכם יהיו אשר יהיו) איננו יכולים לבצע עבודות בטון וכלונסאות בשטחכם ע"מ שנוכל להמשיך את מסירת הבית. אנו עושים מאמצים רבים ע"מ לזרז עבורכם את הוצאת התוכניות החדשות של הכלונסאות והממ"ד מאחר וביקשתם מאיתנו לעשות זאת עבורכם רק לפני כחודש. לאחר היתייעצות עם עורך דין החברה, איננו יכולים לבצע על עבודה בשטח הנ"ל כל עוד לא היתקבל אישור עיקרוני לבנייה או היתר בנייה מאוחר מאחר ודבר זה הנו בנגוד לחוק וכל עבירה עליו תגרור קנסות כבדים ואף עונשי מאסר בפועל לכל המפר אותו. חברתנו הנה חברה שומרת חוק ולכן אין באפשרותינו לעשות כך. הוצאת התוכניות החדשות ע"י מהנדס מטעמנו הנה 6000 ₪ + מע"מ. אנא הסדירו את התשלום בהקדם מאחר ואנו כבר שילמנו למהנדס ע"מ שיזרז את הוצאתן". במייל תשובה של סגיב, שנשלח ביום 19.3.2015, נכתב, בין השאר: "... סיכמתי עם רועי שאני לוקח אחריות על כניסתו והוא הסכים להכנס ואף ביקר בשטח לתיאום כניסה בידיעת המצב. הכל התחיל להשתבש כשביקשתי מהקונסטרוקטור שלי להכין תוכנית שיוכל לאשר בדיעבד (כשיהיה היתר) והתכניות שמסר היו מוגזמות לטעמכם. אז נאלצתי לקבל את הצעתו של רועי להתקדם ע"י קבלת הצעה מתחשבת לתוכניות מהקונסטרוקטור שלכם ... רועי יודע שקיים אישור עיקרוני אלא שההיתר מתעכב בגלל קונפליקט שלי עם המנהל ... ואם בכל זאת יש לכם איזו שהיא בעיה להכנס לשטח, למה לא יידעתם אותי עליה בדצמבר כשרועי ביקר אצלי לתיאום כניסה? ... אנו מציעים ... לשקול יחד מציאת פיתרון יצירתי מעשי וצודק". במייל שנשלח מהחברה אל סגיב ביום 22.3.2015 נכתב: "... החברה מתוך רצון טוב ועל מנת לעזור ולמנוע את העלויות המיותרות הציעה לכם מהנדס אחר שיכין עבורכם תוכניות לכלונסאות שיחסכו עבורכם את עלויות ההפרשים! את זה אישרתם רק לפני כחודש וחצי! ... לרוב כשיש אישור עיקרוני ניתן לבנות אך לא כשמדובר בשטח מנהל ובטח לא כשיש בעיות ומחלוקות על השטח! המנהל הוא גוף צבורי שלא ניתן לצפות את היתנהגותו גם במקרה של אישור עיקרוני ואת זה רועי לא ידע בדצמבר כשהגיע אליכם אלא רק לאחר התייעצויות עם מהנדסים העובדים באזורכם ... והפיתרון היחיד הוא היתר הבנייה. נתייעץ שוב ע"מ לבדוק כיצד ניתן להעביר את הבית ללא סיכון מיותר ונקווה למצוא פיתרון אחר. ברגע שיהיה פיתרון כזה ניצור קשר עמכם". למחרת, ביום 23.3.2015, חתם סגיב על התחייבות מודפסת בזו הלשון: "אני החתום מטה סגיב כהן ... מבקש בזאת לבצע באופן עצמאי את כל עבודות הובלת המבנה, הנחתו בשטח וחיבורו, ולבנייה ויציקת כלונסאות. הריני לוקח על עצמי כל אחריות בגין תביעה או בקשה מהרשות המוסמכת משום הצבת המבנה ללא היתר. כמו כן אני אחראי לתשלום כל נזק שייגרם לחברת אבידן בתי עץ בגין כל תביעה ו/או נזק כזה או אחר. הובהר לי ע"י חברת אבידן בתי עץ כי אין ביכולתם לבצע העבודה בשטחי ללא היתר וכי אני האחראי הבלעדי להתמודדות מול כל הגופים הנדרשים לכך במידת הצורך". ביום 16.4.2015 שלח סגיב לחברה מייל, בו נכתב, בין השאר: "... סוכם עם רועי בפגישה שנערכה בינינו ברחובות ביום א' 22.3.15 שעד ליל הסדר שחלף בנתיים תושלם העברת ביתנו הנמצא בשטחכם לשטחנו אשר בפרדס חנה. עבודת הכלונסאות הושלמה כבר יום למחרת. ... רועי ביקר כבר מס' פעמים בשטחנו (פעם אחרונה בדצמבר 2014) ונתן הנחיות מאוד ברורות לאפשר את הגישה. פעלתי כל הימים שלאחר קדיחת הכלונסאות על פי הנחיות אלה, להרחבת הכניסה והגישה לשטחנו ... שבוע אחר כך, לאחר ביקור המוביל מטעמכם, דבלה, הסתבר שיש צורך בפריקת עגורן בשל אופי השטח והגישה אליו. קבלתי על עצמי את מימונו מכוח ההערה בסעיף 3 בהסכם ביננו (הכוונה למסמך מיפרט טכני ועלויות - א"ג), הקובעת כי המחיר משולם תמורת הבית לא כולל פריקת עגורן 'במידת הצורך'... (בת אל) בדקה פניותם של הנוגעים בדבר ונקבע תאריך היעד ל-19.04. כעבור 10 ימים, לאחר החג, הסתבר כי המנופאי מתפנה רק ב-27 לאפריל ונאלצתי לחפש בעצמי מנופאי פנוי בתאריך היעד. דיווחתי לבת אל כי תיאמתי עם 'מנופי אבי' שנציגם, מנדי, נפגש עם המוביל, דבלה, בשטחנו ב-15.4 כדי לתאם את העברת המבנה. בשיחה עם בת אל הבנתי שחברת אבידן מצפה ממני לממן במקומה את העמסת הבית, בטענה כי הבית כבד. דבר זה מעולם לא הוזכר קודם וגם בהסכם אין לו גיבוי ... מימון ה'העמסה' ע"י עגורן הנו באחריות המלאה של חברת אבידן. יחד עם זאת, מכיוון שהגיעו מים עד נפש .. אשלם את עלות ההעמסה כפי שסוכם עם 'מנופי אבי' ובילבד שעבודת הובלת הבית והצבתו בשטחנו תתבצע לאלתר ביום ראשון הקרוב, ה-19.04.2015". ביום 17.4.2015 בשעה 9:58 שלח רועי מייל לאבידן, בו נכתב, בין השאר: "... רק לפני כחודש וחצי לערך סיפק המהנדס שלך תוכנית ביסוס שאינה תואמת כלל את המפרט שדובר וסוכם ביננו. רק אז החלטת שנספק בעבורך מהנדס אחר וזאת בשביל לקדם את העברת המבנה. ... פריקת העגורן תמיד נכללת ומלואה (כך במקור - א"ג) בהעמסה. כל ניסיון לנסח זאת אחרת נשמע מגוחך. אך למרות זאת אני מודיע לך כי אין באפשרותי לפרוק את המבנה על המשאית וזאת בשביל הדר הטוב. הצבנו בפניך 2 אלטרנאטיבות להובלת המבנה וזאת בתוספת של 19,000 + מע"מ תוך כדי מתן אחריות מצידנו על כל נזק אם ייגרם בהובלה, או לחילופין להוביל לבד עם המנופאי שלך וחברת הובלה מטעמך ותקבל זכוי של 8000 + מע"מ על הובלת המבנה מאיתנו. לצערי בחרת באפשרות השנייה. לכן מחוייב אני להודיע לך שהחברה לא תהיה אחראית לשום נזק /שבר/עוות או כל פגם אחר אם ייגרם עכב העמסת המבנה הובלתו ופריקתו בשטחך". בשעה 12:21 באותו יום שלחה החברה מייל נוסף לסגיב: "שלום סגיב, עדיין ממתינים לתשובה עבור הובלת המבנים. כפי שהסברנו ההובלה תנתן קומפלט דרך חברת אבידן בתי עץ או לחילופין תתבצע באופן עצמאי ... בעלויות אשר ישולמו ע"י הלקוח וייחתם מיסמך אשר מודיע על הסרת אחריות עבור ההובלה או כל נזק שייגרם דרכה. באם החלטת לבצע ההובלה באופן עצמאי אנא העבר פרטי חשבון בנק להעברת הקזוז עבור ההובלה". בשעה 14:46 באותו יום שלח סגיב לחברה מייל ובו הודיע על בחירתו: "... אנחנו בוחרים באלטרנטיבה הראשונה שציינת, שהבית יובל לשטחנו על ידכם תוך כדי מתן אחריות מצידכם וכמו שהבנתי ניתן לתאם את ה-27 עם ירון (נהג העגורן מטעם החברה - א"ג) ב-19,000 ₪. אנו מחכים לכם כאן ב-27 לחודש עם כוס קפה. אנא אשרו סופית את תאריך היעד החדש". ביום 19.4.2015 שלחה בת אל מייל את סגיב, בו נכתב: "אנו מייעדים את הובלת המבנה להעמסה ביום ראשון ה-26.4.2015 ופריקה בתאריך 27.4.2015. לאחר שיחה עם שרון, אין לי אישור להעביר המבנה ללא תשלום עבור שירותי העגורן. ישנה אפשרות להגיע אלינו למשרד ולתת צ'ק דחוי ..". ובאותו היום השיב סגיב במייל: "יש אישור. נגיע ביום ההעמסה". ביום 22.4.2015 שלחה בת אל הודעת ווטס-אפ אל סגיב, בה נכתב: "היי סגיב מה נשמע. החברה של ההובלות מבקשים לוודא האם הכנת את השטח כפי שבקשו. תודה בת אל". כעבור שעה קלה נשלחה תשובה: "היי בת אל, הזמנו משאיות ליום ששי". ביום 26.4.2015 שלחה בת אל לשרון הודעת ווטס-אפ, בה נכתב: "המנופאי ביקר אצלכם עכשיו ואומר שלא הכנתם את השטח והם לא יכולים להעמיס", ושרון השיבה: "תדברי עם סגיב". ביום 28.4.2015 שלחה גלית מייל לכהן, בו נכתב: "שמחתי לשמוע שהכל הסתדר אתמול. מזכירה לכם שטרם שולמה יתרה עבור שירות העגורן והמהנדס. עבור העגורן ישנו תשלום ע"ס 19,000 ₪ + מע"מ. עבור שירות המהנדס ישנו תשלום ע"ס 6,000 ₪ + מע"מ. סה"כ לתשלום 25,000 ₪ + מע"מ. אנא הסדירו התשלום בהקדם האפשרי". ביום 29.4.2015 הוציאה החברה לכהן קבלה מס' 1437 בגין קבלת שלושה שיקים בסך כולל של 29,500 ₪ (25,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף): * שיק 169 בסך 10,000 ₪ שזמן פרעונו 29.4.2015.
...
בת"א (מחוזי ת"א) 41255-12-09 כביש חוצה ישראל בע"מ נ' קל בנין בע"מ (פורסם בנבו, 2.6.2021) נפסק: "עוד יש ליתן את הדעת להלכה הפסוקה שביכרה לייחס לקשרים של מומחה מטעם בעל דין שעבורו נערכה חוות הדעת ביטוי בקשר עם משקלה של חוות הדעת תחת שלילת הכשרתה כראיה בהליך; ע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20.10.10); ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ (ניתן ביום 22.8.06). עם זאת, יתכנו מצבים בהם אין מנוס אלא להורות על הוצאתה של חוות דעת מהתיק כראיה וזאת מקום שבית המשפט משתכנע כי קיימת מעורבות אישית של המומחה באירועים נשוא ההליך, באופן שקיים חשש שהיא תשפיע על מקצועיותו, אף מבלי שהוא יהיה מודע לה, וכמות שהבעתי את דעתי בהקשר זה בת.א (ת"א) 2334/06 משק כרמי- ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1792) בע"מ". בת"א (שלום ת"א) 4086-01-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חבני (פורסם בנבו, 14.1.2018) נכתב (תוך התייחסות לספרו של המומחה בן עזרא): "גם מומחה שנתן ייעוץ במהלך ביצוע העבודה או שהיה מעורב בשלב כלשהו בעבודה, שגרמה לכשל, לעניין הנדון הינו עד רגיל ולא עד מומחה. אם הוא שותף לעבודה גם בתור יועץ הרי, שאם נתן עצה לא נכונה בזמן אמת וקרה כשל, ייתכן שהוא אחראי לכשל בדיוק כמו הנתבע. בנסיבות אלה כיצד הוא יכול להיות מומחה? ברור, כי התכונה הנדרשת ממומחה, שהוא יהיה אובייקטיבי ולא בעל עניין בנשוא עדותו, לא קיימת במקרה זה (אברהם בן-עזרא עדות המומחה בזירה המשפטית 32, 37 (2016))". לו היה המומחה בן עזרא גומר את ההלל על תוכנית הביסוס שהוכנה על-ידי המהנדס מטעם החברה, היה בכך פתח לפגיעה מקצועית בשותפו המהנדס יואל בן עזרא, שתוכנית הביסוס שהוכנה על-ידו נדחתה על-ידי החברה.
התוצאה כמפורט לעיל, סך הפיצוי המגיע לכהן בגין נזקיהם הינו כדלקמן: - פיצוי בגין הליקויים במבנה ואי-בניית ממ"ד - 168,890 ₪ - פיצוי בגין עוגמת נפש - 40,000 ₪ - תשלום בגין חילוץ מנוף - 2,124 ₪ - פיצוי בגין תשלום דמי שכירות - 16,500 ₪ סך הכל 227,514 ₪ אשר על כן, אני מחייב את החברה לשלם לכהן את הסכומים הבאים: (1) 227,514 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 29.6.2016, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 29.6.2016, ועד לתשלום המלא בפועל.
התביעה נגד רועי נדחית.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

המחלוקת המצריכה הכרעה בפסק דין זה נוגעת לשאלה האם הנתבעת זכאית היתה לגבות דמי שימוש אף לגבי תקופה שהחיוב עבורה התיישן לכאורה (להלן: "החיוב שהתיישן") בהנתן המיגבלה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות התשי"ח 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), לפיה תביעה כספית מתיישנת בחלוף 7 שנים מקום העילה.
התובעת הוקמה מאוחר יותר והיא שהיתה מספקת שרותי ניהול למכללת הנגב.
לצורך כך נשלח הפיקוח לאיזור המיגרש והפקח שנשלח – מר אבני – מצא כי במיגרש קיים מבנה ההנהלה (מבנה 5), מקלט צבורי וכן 3 מבנים יבילים המשמשים את המכללה (דו"ח הפיקוח צורף כנספח 2 לתצהירו).
על פניו, מדובר בתמונה הולמת יותר לצורך המחלוקת, ובכל זאת הגב' גיגי נוכחה כי לא ניתן לזהות את מבנה 5 בתמונה זו, שכן לא הצביעה על דבר ותחת זאת השיבה כי הצלום הוא מגמתי, שכן עצי הדקל שבתמונה מסתירים את מבנה 5.
הסבר זה בהחלט אינו משום הסבר והגב' גיגי נדרשה להסביר מדוע נדרשה בכלל עסקה ישירה מול הנתבעת שעה שלשיטתה הגדרת ייעוד השמוש ל"בית ספר איזורי" כוללת "מכללה". לזאת השיבה גב' גיגי כי שטח המיגרש נועד מלכתחילה להתרחבותן של התובעת ומכללת הנגב ובכל זאת משעה שהגורמים המממנים דרשו חכירה ישירה כתנאי למימון, פעלה התובעת להסדרת הדברים ואכן ניבנה במקום ביניין חדש בעקבות זאת.
...
בסופו של דבר וחרף הצהרת כוונות בעניין זה (ראה מכתבה של הגב' גיגי, נספח 21), לא הגישה התובעת בקשה לעיון חוזר ובפועל חתמה על חוזה חכירה הנושא בין תנאיו את חובת תשלום דמי השימוש ששולמו בפועל.
סוף דבר בהינתן כל האמור, מוצאת אני כי דין התביעה להידחות וכך מורה אני.
לאור תוצאת ההליך, היקפו והערות בית המשפט, כמו גם הטרחתה של הנתבעת להגיש עדויות מעבר למתחייב, מורה אני על חיוב התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בשיעור של 16,000 שקלים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתפקידו זה היה אחראי על הפיקוח על הבנייה במספר שכונות במזרח ירושלים ובמסגרתו היה אחראי לפעולות הבאות: איתור חריגות בנייה בדרך של עריכת סיורים יזומים בשטח וצילום החריגות, בדיקת תצלומי אויר של האיזור ובדיקת תלונות; זימון חשודים בעבירות בנייה לחקירה; חקירת החשודים בפועל; הכנת חוות דעת למחלקה המשפטית בערייה אשר כללו בין השאר, המלצות לסגירת התיק, להוצאת צו הריסה מנהלי או להגשת כתב אישום; עריכת טיוטאות כתבי אישום והעברתן אל המחלקה המשפטית בערייה; עדויות בבית המשפט לעניינים מקומיים כעד תביעה מרכזי בעיניין עבירות בנייה; פקוח על ביצוע צוי הריסה שפוטיים באותו אופן שבו נעשה גילוי עבירות חדשות וכן נקיטת פעולות אכיפה בדומה לטפול בעבירות חדשות, אשר כללו זימון חשודים לחקירה בשל אי ציות לגזרי דין, חקירתם, המלצה להגשת כתבי אישום או סגירת תיק ועדות בבית המשפט.
הנאשם 3 אף סיפק לנאשם 1 טובות הנאה ובכלל זה, השיג עבודה לבנו של הנאשם 1, פעל לביטול קנסות של הרכבת הקלה לקרוב מישפחה של הנאשם 1, השיג לו כרטיסים למשחקי כדורגל ועשה עבורו פעולות כספיות אצל נותן שירותי מטבע.
הנאשם 1 השיב בחיוב ואמר לנאשם 3 כי יאפשר לו להרויח בחינם ממבנה זה וכי הוא ישוחח עם הממונים עליו בערייה, כך שיאפשרו את המשך הבנייה, באופן שיאפשר לנאשם 3 להרויח כסף.
...
עם זאת, מקובלת עליי עמדת המאשימה כי מאחר שכל אחת מהעבירות מבוססת על מסכת עובדתית שונה, יהיה זה נכון לקבוע שלושה מתחמי ענישה נפרדים, אף אם בעת קביעת העונש, תיקבע חפיפה מסוימת בין המתחמים.
הערעור נדחה (עפ"ג (מחוזי ירושלים) 28691-11-17 מיום 18.3.2018); (4) ת"פ (שלום ירושלים) 11468-10-15 מדינת ישראל נ' חמורי (7.1.2019) – הרשעה על-פי הודאה במספר עבירות מרמה והפרת אמונים.
"כך במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, אז מקבל עיקרון זה משנה תוקף" (ע"פ 27/17  בסל נ' מדינת ישראל (12.12.2017)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11 והפסיקה שם).

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, נוכח שינויים שבקשו המשיבים עצמם במבנה הארונות, עודכן סכום ההזמנה והועמד על סך 20,018 ₪.
בהתאם הוחלט: "היה והצדדים לא ימסרו הודעה לביהמ"ש כי הגיעו להבנה יינתן פסק דין". המשיבים הודיעו כי ניסיונות ההדברות עם מנכ"ל המבקשת כשלו ומשכך, עומדים על תביעתם ומבקשים, בין היתר, פירוק הארונות והשבתם למפעל והחזר כספי מלא.
נוכח אי ההתאמה בין פרטי ההזמנה באשר לצבע החיפויים החיצוניים/הדפנות החיצוניות של הארון והליקוי החלקי בהרכבה – נקבע כי קיימת אי התאמה בין המוצרים שנרכשו לבין אלו שסופקו, המקימה למשיבים זכות לביטול העסקה.
...
סוף דבר המורם מן המקובץ, הוא כי פסק דינו של בית משפט קמא מעוגן בראיות, בעדויות ובדין.
על כן, בקשת רשות הערעור, נדחית.
המבקשת תשלם הוצאות המשיבים בסך של 4,000 ₪ (עולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו