תביעה להשבת כספי ביטוח "יהלום" ששולמו לנתבעת

הליך זה עניינו תביעה להשבת כספים ששולמו לנתבעת מכוח פוליסת ביטוח "יהלום" של חברי בורסת היהלומים, אשר נרשמה על שם המנוח אברהם לוי ז"ל, ובסך כולל של 190,500 ₪.

...

בעניין זה אני סבור כי הנתבעת נתפסה לכלל טעות וכפי שציינתי לעיל בנסיבות אלו מונח נטל השכנוע על כתפי הטוען לזיוף.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.

בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ולאור הנסיבות אני מחייב את התובעות לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 26797-02-17 סע"ש 36393-11-17 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום התובע אריאל אזולאי ע"י ב"כ עו"ד מורן אדרי הנתבעים 1. ג.ע.ש קידוחים 2. גיא שוקר ע"י ב"כ עו"ד דוד דרור פסק דין

ככל שהנתבעת סברה שלתובע יש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, הרי שהדבר אינו גורע מחובתה לשלם ימי מחלה כנגד אישורי מחלה שהוגשו לה. הדבר הוסבר לעמית על ידי הרופאה התעסוקתית, בצורה מפורשת – כי עליה לשלם לתובע את ימי המחלה על פי האישורים שהגיש, בהתאם להוראות החוק וכי ככל שהתובע יקבל כספים מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימים אלה, יהיה רשאי המעסיק להתקזז מול זכויות של התובע.

סעיף 10 לחוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976 קובע אימתי ישללו דמי מחלה לעובד: "עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת לא יהיה זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה, ואם כבר שולמו, רשאי המעסיק או קופת הגמל, לפי הענין, לתבוע החזרתם או לנכותם מכל סכום שהם חבים לעובד". משהוכיחו הנתבעים שהתובע עבד בפועל, במקום עבודה אחר, בתקופה שבה הציג אישורי מחלה, הרי שנשללת זכאותו של התובע לתשלום ימי מחלה.

...

הנתבעים ישלמו לתובע: א. הפרש פיצויי פיטורים בסך 19,434 ₪.

תביעת הנתבעים נגד התובע נדחית.

בשים לב לתוצאות ההליך אני קובעת שכל צד ישא בהוצאותיו.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 21546-08-13 03 אוגוסט 2015 לפני: כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה נציג ציבור עובדים מר משה כהנא נציג ציבור מעסיקים מר יעקב ענב התובעת גילה אהרון ע"י ב"כ עו"ד נגה הנתבע שם טוב פנחס ע"י ב"כ עו"ד לפידור פסק דין

שנית, לאור ההעסקה הייחודית, התובעת מול הנתבע כעובדת יחידה במשרדו, לאור ההיתחשבנות החודשית שנערכה בין השניים, בכל מקרה אין מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה. התביעה שכנגד – תשלום דמי ביטוח הנתבע טען שהתובעת ביקשה ממנו לבטח אותה על חשבונה בכיסוי עבור נכות מהעבודה.

הנתבע צירף מכתב שכתבה התובעת לחברת הפניקס ובו נאמר כי היא מבקשת להוסיף כסוי עבור תאונה בסך 200,000 ₪ וכי עלות הכסוי תהיה "על העובד". עוד טען שבפועל, הוא זה ששילם את עלות הביטוח והתובעת לא החזירה לו את הכסף.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובעת: הפרש פיצויי פיטורים בסך 12,900 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

נזכיר, כי להתכנסותה של הועדה לביטול חובות בחודש אוגוסט 2015 קדם פסק דינו של בית הדין (כב' ס. הנשיאה, השופטת הדס יהלום) אשר קבע: "בית הדין עיין בהחלטת הוועדה לביטול חובות ומצא שהוועדה דנה בחוב, כפי שהיה במועד שבו הועדה היתכנסה, ואולם התובעת התכוונה לבקש לבטל את החוב כולו ולא רק את היתרה. יתר על כן, החוב שולם על ידי קזוז מגימלאות של התובע ולא באופן יזום על ידי התובעת. למעשה המוסד לביטוח לאומי מצד אחד קיזז מגימלאות התובעת ובכך הקטין את החוב ומצד שני, כשבא לידון בחוב, היתייחס רק לחוב של נותר בסכום מצומצם מאד. לכן מוצע להחזיר לוועדה לביטול חובות על מנת שתידון בענינה של התובעת לגבי החוב כולו מיום הווצרו". כמה פגמים נפלו בהחלטת הועדה לביטול חובות מחודש אוגוסט 2015.

הלכה היא כי קודם לקבלת החלטה בדבר שלילה רטרואקטיבית של גמלה, נתונה למבוטח זכות הטיעון, ועל המוסד לביטוח לאומי לאפשר למבוטח לממש את זכותו, ולהתייחס לכוונת המוסד לשלול רטרואקטיבית גמלה ששולמה לו. הנתבע ביקש לשכנעני, כי התובעת לא ערערה על החוב אלא הכירה בו. התובעת אשר נישאלה בענין זה השיבה: "לא. לא הכרתי בחוב. אבל הכספים נילקחו מהחשבון באופן אוטומאטי. אני הגשתי ישר תביעה לקבל עו"ד מטעם המדינה ובינתיים שקיבלתי את העורך דין והמסמכים הכספים נילקחו מהחשבון ואז ראיתי שכמעט כבר כל החוב נילקח ועדיין לא קבלתי עורך דין ואף אחד לא עוזר. ניגשתי לסניף באוגוסט 12 ודיברתי על כל החוב. ואז אח"כ קיבלתי החלטה ש 920 ש"ח מבוטלים" (ר' פרוטוקול עמ' 9 שורות 11-4; ר' גם פרוטוקול עמ' 10 שורות 30-17, עמ' 11 שורות 2-1).

...

שוכנעתי, כי התובעת לא ויתרה, ולו לרגע, על טענתה כי יש להורות על ביטול מלוא החוב.

שוכנעתי, כי התובעת דיווחה למוסד לביטוח לאומי כי יש לאבי בנה הכנסות: "ש. אני מקריא לך מוועדת החובות כתוב "לאור זאת כי החוב...." את עדיין מתעקשת לומר שאת לא העלמת מידע? איזה מידע? הכנסה של בן הזוג מזמן אמת? אני אומרת שהצגתי כל תלוש שלו לביטוח לאומי.

איני מקבלת את טענת הנתבע כי התובעת הסתירה ממנו מידע אודות הכנסותיו של בן הזוג.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 17193-05-15 לפני: כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה התובעים CATHERINE PASCUA ע"י ב"כ: עו"ד איאן יפה הנתבעים 1. אהובה פרץ 2. גבי פרץ ע"י ב"כ משה דן פסק דין

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, להשבת חוב כספי בגין הלוואות, נסיעות במונית וסכומים נוספים.

כך העידה: "אני לא אמרתי להם לקחת מונית. אני יכולה לקחת מונית שירות. הוא לא אמר לי שאני צריכה לשלם מתי שאני הולכת ואני לא יודעת מזה. לא היה לנו הסכם. אני לא חתמתי". הנתבעים צירפו לתצהיר גילוי המסמכים מטעמם, מסמכים מתאריכים שונים, המפרטים את ההיתחשבנות הכספית בין הצדדים, כפי שנערכה לאורך כל תקופת העבודה.

במסגרת הסיכומים טענו הנתבעים כי אף לשיטת התובעת, קיבלה תשלום עודף מדי חודש בסך 759 ₪, שכן הנתבעים היו רשאים לנכות משכרה סכום זה בגין מגורים, ביטוח, כלכלה ונלוות.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה שלפנינו, התובעת פוטרה מעבודתה.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

התובעת תשלם לנתבעת 23,020 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ועד לתשלום בפועל.

בשים לב לנסיבות סיום יחסי עובד ומעביד ולתוצאות פסק הדין, אני קובעת שכל צד ישא בהוצאותיו.