איזון זכויות פנסיוניות
אם תיקבע תקופה א' תירשם פסיקתא בשיעור של 50% על זכויות האשה בקרן הפנסיה מגדל מקפת הוותיקה לטובת הבעל, ואם תיקבע תקופה ב' תירשם פסיקתא על זכויות האשה בקרן הפנסיה בשיעור ההעברה של 44.2% לטובת הבעל".
האיש טוען, כי מקור ההון העצמי ששמש אותו לרכישת דירת המגורים, בסך כולל של 834,000 ₪, הנו ממימוש נכסים שהיו בבעלותו טרם הנישואים, ועל כן על האשה להשיב לו סכום זה.
עוד טען האיש בכתב התביעה, כי על האשה להשיב לו סך של 400,000 ₪ אשר שולמו על ידו לצורך שפוץ דירת המגורים, כאשר מקור הכספים בתמורת מכר נכס מקרקעין שהיה בבעלותו טרם הנישואים.
נוכח המפורט לעיל, ולאור המגמה בפסיקה, לפיה די בהוכחת קיומו של סיכסוך בין הצדדים אשר אינו מאפשר חיים תחת קורת גג אחת, כדי להכיר בזכותו של בן הזוג האחר לקבל פיצוי הולם עבור המשך השמוש בדירה לאחר עזיבתו, כמו גם בשקול הדעת הרחב המסור לבית המשפט בקביעת דמי שימוש ראויים בתביעות בין בני זוג, הגעתי לכלל מסקנה כי האשה זכאית לתשלום דמי שימוש ראויים מהאיש, החל מיום עזיבתה את דירת המגורים ועד למועד מכירת דירת המגורים.
...
האישה בכתב הגנתה בתמ"ש 20738-09-17, הודתה כי התובע מכר את רכבו "ורכש רכב אחר מסוג אינפיניטי", ואף כי "בעת הנישואין היה לה רכב מפואר מסוג קאמרי מבית טויוטה אשר הוחלף לרכב מסוג מרצדס ובהמשך למרצדס יוקרתית אף יותר".
משאין למעשה מחלוקת, כי בתקופת החיים המשותפים ואף לאחריה, כל אחד מהצדדים עשה שימוש בלעדי ברכב יוקרתי אחר, ומשהוכח כי רכב האינפיניטי נרכש מכספים שאינם משותפים לצדדים (עסקת טרייד אין בה מסר האיש את רכבו הקודם, שהיה בבעלותו הבלעדית, והיתרה ששולמה באמצעות הלוואה שניתנה לאחת מהחברות שבבעלותו), וכן לקבלת גרסת האיש באשר לסיבה בגינה נרשם רכב האינפיניטי על שם האישה -
אני קובעת כי כל צד יוותר עם הרכב בו הוא עושה שימוש בלעדי, קרי – האיש עם רכב האינפיניטי והאישה עם רכב המרצדס.
אני מורה כי בתוך 30 יום מהיום תחתום האישה על כל מסמך הדרוש עם העברת הבעלות ברכב האינפיניטי על שם האיש.
בנסיבות שוכנעתי, כי יש לחייב את האיש בדמי שימוש בגין התקופה בה עשה שימוש בלעדי בדירת המגורים, מיום עזיבת האישה, היינו מיום 01/05/2017.
נוכח המפורט לעיל, ולאור המגמה בפסיקה, לפיה די בהוכחת קיומו של סכסוך בין הצדדים אשר אינו מאפשר חיים תחת קורת גג אחת, כדי להכיר בזכותו של בן הזוג האחר לקבל פיצוי הולם עבור המשך השימוש בדירה לאחר עזיבתו, כמו גם בשיקול הדעת הרחב המסור לבית המשפט בקביעת דמי שימוש ראויים בתביעות בין בני זוג, הגעתי לכלל מסקנה כי האישה זכאית לתשלום דמי שימוש ראויים מהאיש, החל מיום עזיבתה את דירת המגורים ועד למועד מכירת דירת המגורים.
הואיל ושיעור דמי השימוש הראויים לא בורר במהלך ההליך, אני מורה לצדדים לפנות לשמאי מטעם בית המשפט, מר שי כהן, שבמסגרת עדכון השמאות לשווי הדירה למכירה, כמפרט בסעיף 13 לפסק הדין, יעריך גם את שווי דמי השכירות הראויים בגין דירת המגורים.
אשר על כן, ומשנדחו כל טענות האיש כמפורט לעיל, אני מורה על דחיית התביעה בתלה"מ 39969-11-18.
