מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת הלוואה כנגד חברת טיולים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כללי עניינו של הליך זה תביעה כספית לתשלום פיצויים בסך 2,996,000 ₪ אותה הגישו התובעות - א.ט. שירותים משפטיים בע"מ (להלן: "החברה") וגב' חנה ביבס (להלן: "התובעת" או "חנה") כנגד מר טל קמרון (להלן: "הנתבע" או "טל").
כשביהמ"ש הביע תמיהה על כך שהרי היה רק שליח ושאל האם חתם על מיסמך כלשהוא שחייב אותו לכך, השיב ".... ברגע שאני מגיע ל-change מספר שנים כבר מכבדים אותי בתור לקוח שלהם, עכשיו, אם טל לא עונה או טל בחו"ל וחוזר צ'ק אני קודם כל צריך לבוא לשלם אותו, זה לא מעניין אותם שטל בטיול." לדבריו של שרון, היו מקרים שהנתבע לא היה מוכן להשיב לו כספים ששילם בנסיבות אלו גם בדיעבד כשחזר ארצה (ש' 34-31) וזאת לאחר שהנתבע נקלע לבעיית הימורים, לדבריו (ש' 35).
הנתבע עצמו נישאל בחקירתו האם עבודתו של מר שרון בחברה הייתה בעצם כסוי לעיסוקו בניכיון שיקים ומתן הלוואות והאם נתן יד לעבירות של עבודה במסווה זה, והשיב, כי שרון אכן עבד כשליח בחברה אבל "כסף אמיתי" לא עשה משכרו, אלא מפעילות אחרת - "...היה מוכר חולצות ומביא נעליים לעובדים ומוכר להם, היה עוסק בניכיונות שיקים ומתן הלוואות... מעין כולבויניק" (עמ' 225 ש' 36-31), וכי עיסוקיו אלה בזמן העבודה לא הפריעו לו כמנכ"ל משום ששרון היה עובד נאמן (עמ' 26 ש' 4-1).
...
אין מדובר בהשלמה טכנית כלשהי אלא בראיות אשר נדרש לאפשר בדיקתן ומסירת הסברים ביחס אליהן, לרבות מטעם התובעות עצמן ולאמת ולעמת את תוכנן מול עדי ההגנה הרלבנטיים ואין לאפשר את מקצה השיפורים בדיעבד, בתום ההליך.
נוכח הקביעות והטעמים לעיל, נדחית התביעה אף ברכיב תביעה זה. הטענה לשימוש הנתבע במתקני החברה ועובדיה לעסקיו הפרטיים שלא בהסכמה - כאמור, חנה, התובעת 2, הצהירה בתצהירה, לגבי טענה זו וטענות נוספות, כי רוב המידע ידוע לה מגורמים אחרים ולא מכלי ראשון.
מטעמים אלו, נדחית התביעה אף ברכיב זה. שיעור אחזקותיו של הנתבע במניות התובעת 1 - בשולי פסק הדין מובהר, כי נוכח דחיית טענות התובעות עד כה לגופן, לא קיימת משמעות מעשית ממשית להכרעה במחלוקת בין הצדדים בעניין זה שיעור החזקתם במניות החברה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק-גנדלר בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציג הציבור מר **** שגיא; סע"ש 11669-04-13), במסגרתו נדחתה תביעה שהגישה חברת מטיילי קשת אילת בע"מ (להלן: המערערת) נגד עובדה לשעבר מר אליהו תורגמן (להלן: המשיב).
עוד נתן בית הדין משקל לכך שלא נקבעו מועדים לפרעון ההלוואה וקבע כי "יש ממש בטענת הנתבע כי השהוי בדרישה לפרעון ההלוואה, תומך בטענה כי התובעת וויתרה על השבת ההלוואה, משפעלה להשבת ההלוואה רק לאחר סיום עבודתו של הנתבע (סעיף 83 לסיכומי הנתבע)". על יסוד כל אלה קבע בית הדין קמא: "הנתבע הניח תשתית ראייתית משכנעת בדבר וויתור התובעת על השבת ההלוואה. עניין זה קיבל חזוק משמעותי מעדותו של מר סייג שהיה מבעלי החברה,  אשר עדותו לא נסתרה והיתה מהימנה וקוהרנטית. מנגד, עדותו של מר אדרי הותירה רושם שלילי, לאור הסתירות והבקיעים שהתגלו בעדותו.
...
את המסקנה בדבר היות מאזן ההסתברויות נוטה לצד המשיב השתית בית הדין קמא על האמון שנתן בעדותם של המשיב ומר סייג, ועל כך שמצא קושי בעדותו של מר אדרי.
בכך שהמערערת נמנעה מהעדתו נטלה היא סיכון, ואין היא יכולה להיבנות ממחדלה זה. סיכומם של דברים: המערערת בקשה לחלוק על דרך קביעת הממצאים העובדתיים בידי בית הדין קמא באמצעות החלת טענת הודאה והדחה, ואולם קריאה מדוקדקת של פסק הדין והנמקותיו מובילה למסקנה כי שתי עילות התובענה נדחו בשל כך שמאזן ההסתברויות נטה לצד המשיב, ולא על סמך נטלי השכנוע.
סוף דבר – דין הערעור על שני חלקיו להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין חולק כי לאחר תקופת עבודה אצל הנתבע 1 או אצל הנתבעת 6, בשנת 2010, התובע עבר לעבוד למשך תקופת מה בחברה בשם מטיילי וואפה אשר איננה קשורה למי מהנתבעים, וכי העסקתו שם הסתיימה בכך שהתובע הגיש כתב תביעה כנגד חברת "מטיילי וואפה". לטענת התובע הוא עבד בחברת מטיילי וואפה תקופה קצרה בלבד, הנופלת מ-6 חודשים ואילו לטענת הנתבעת התובע עבד בחברת מטיילי וואפה תקופה ממושכת יותר.
כאשר בחודש אוגוסט 2015 היה נסיון להשיב את התובע לעבודה בעקבות פניה של אביו, אלא שנסיון זה לא צלח באשר בסמוך לקליטתו היה התובע מעורב בארוע שבו נגרמו לנתבעת נזקים כבדים.
בעדותו טען הנתבע 1 כי בגין ההסעות לבתי סוהר שולמה לתובע תמורה יומית בסך 300 ₪ וזאת בנוסף לסכום המפורט בתלוש השכר אשר שולם בדרך של הלוואות ומקדמות (עמ' 17 לפרוטוקול).
...
לנוכח האמור לעיל, התביעה לתשלום שעות עבודה, שעות נוספות, ושעות שבת נדחית.
כללו של דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת 7 לתובע את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: בגין דמי חופשה 14,400 ₪ בגין דמי הבראה 4,000 ₪ בגין הפרשות לפנסיה 23,436 ₪ בגין דמי חגים 12,600 ₪.
התביעה כנגד נתבעים 1-6 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במצב זה, טוענים הנתבעים בתביעה שכנגד, יש לחייב את התובעת בהשבת מלוא עלות המימון ששלמו לתובעת, באמצעות גרובר, בכריתת הסכמי ההלוואה, וכן גם בהשבת הסכום הנוסף ששילמו במהלך 2013.
ראשית, התברר שתשלום זה בכלל נעשה על ידי חברת מטיילי א. אילת בע"מ, חברה בבעלות מישל, כאשר התשלום כולל מע"מ, כך שהתשלום שנעשה בשיק זה עמד על 114,000 ₪ בצרוף מע"מ (צלום השיק צורף כנספח א' לתצהיר מישל ומתיישב עם האמור בסעיף 8 בתצהיר גרובר).
ומשכך, התברר שלנתבעים הועמדה הלוואה בסך של 924,000 ₪, כנגדה שילמו לתובעת סך של 960,000 ₪, בפריסה של 60 תשלומים ועוד שילמו לגרובר סך של 37,931 ₪ בצרוף מע"מ. לא ברור, גם לא הוסבר, כיצד יתכן סיכום לפיו תשלומים אלו מבטאים הסכם לפרעון הלוואה כולל תשלומי הצמדה וריבית.
אז אם אתה מקבל את הכסף בצורה כזאת ואני לא פניתי למיקי אני את מיקי לא הכרתי מעולם לא פניתי מעולם זאת גם פעם ראשונה שאני לוקח ונוטל הלוואה מחברת הביטוח, זאת גם פעם אחרונה כן? אבל אין פה, יש בנקים בשביל הדבר הזה בגלל הפיתוי ששי עשה את ההכרות ובא ונתן אנחנו ראינו פה את, את, את ההתנסחות והזה של מיקי איש ממולח מפולפל חבל על הזמן הוא ידע פשוט איך להביא לי, איך לקנות את זה. מישל מאשר כי השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניו בנטילת ההלוואה הוא האפשרות ליטול הלוואה בלי ביטחונות ובהחזר חדשי קבוע.
...
אני מחייב את הנתבע 1, מישל אלקסלסי, לשלם לתובעת סך של 146,326 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד ובתוספת ריבית בשיעור של 6% לשנה ממועד הגשת התביעה.
אני מחייב את הנתבעת 2, אביבה אלקסלסי, לשלם לתובעת סך של 143,818 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד ובתוספת ריבית בשיעור של 6% לשנה ממועד הגשת התביעה.
בשים לב להתמשכות ההתדיינות ולמשאבים שהושקעו בבירור הטענות, אני מחייב את הנתבעים בנוסף גם לשלם לתובעת את אגרת בית המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

היתחמקות זו פוגעת באמינותו של מר שדה, וממנה ניתן ללמוד שלמעשה לא השקיע בהוסטל בתקופה אליה מתייחסת התביעה); בתשובה לשאלה 9 השיב מר שדה שרו"ח בן ציון חדד (שהוא רו"ח של החברה) היה גם רו"ח של ההוסטל; בתשובה לשאלה מס' 10 השיב כי פעל ההוסטל תחת מספר עוסק מורשה שלו.
כאשר נישאל מדוע כל כך הרבה ימים, הוא השיב כי לקח אותם לטיולים בסביבה (משמע מכך שהעיתונאיות הגיעו לצורך פירסום עסקו של מר שדה בחברת הטולים שלו ולא לצורך כתבה על ההוסטל).
סכום ההלוואה כלול בטבלת האקסל אותה צרפה גב' צברי לכתב התביעה נגד מר שדה, דבר המלמד שהיא תובעת ממנו את השבת ההלוואה.
...
בנסיבות אלו סבור אני שיש ליתן משקל נמוך ביותר, אם לא אפסי, לעדות העד.
לסיכום התביעה שכנגד: לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את התביעה שכנגד שהגיש מר שדה נגד גב' צברי.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה הראשית (תביעת גב' צברי נגד מר שדה): על הנתבע (מר שדה) לשלם לתובעת (גב' צברי) כדלקמן: את הסך 81,402 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (30.9.16) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בתביעה ובתביעה שכנגד בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בגין התביעה ובגין התביעה שכנגד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
בתביעה שכנגד (תביעת מר שדה נגד גב' צברי): התביעה שכנגד נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו