התובע הופנה לכך שבכתב התשובה טען ששתי השורות נמחקו על ידו או על ידי אמו (סעיף 2.2 לכתב התשובה) והשיב : "זה שישבתי מול הפקיד, וזה היה בהסכמה" ובהמשך השיב :" האמת , איני זוכר מה שברור שהייתי מול הפקיד ודיברנו על זה".
טוען התובע, שהנתבעת לא השתמשה בכספים שנגבו למטרות להם הם נועדו ולא הקימה חניון צבורי המשרת בין היתר את דיירי הפרוייקט.
בשנים אלו הוחזרו לאזרחים בגין תשלומי יתר כ 680,000 ₪ ולכן נותרו בקרן 21.3 מליון לאיזור חניה 8.
עד התביעה אריה קמיל שימש בתקופה הרלוואנטית שמאי הוועדה המקומית ומנהל מדור השבחה בנתבעת ועסק, בין היתר, בשמאות בערייה, טיפול בבדיקת התכנות כלכלית של תוכניות בנין עיר, תחשיבי איזון כלכלי, הוצאות תשתיות, תקבולים, אגרות והיטלים, ניהול ופקוח, שמאות, יעוץ שמאי וכלכלי בכל שלבי התיכנון.
אומנם, מכתבי טענותיו של המשיב (ראו למשל: סעיף 9.21 לכתב התביעה) עולה הטענה שכופר החניה בו חוייב ע"י הוועדה המקומית, הנו גביית מס שלא כדין והסעד הראשי, שהמשיב דורש בתביעתו, הנו ביטול ההיטל והשבת הכספים ששולמו, אולם, המשיב טוען, שמאחר שהמבקשות מצהירות שלא יקצו מקומות חניה עבור כופר החניה, דורש הוא את כספו חזרה.בבמצב דברים זה, אני סבורה שהמשיב היה מנוע מלפנות לוועדת הערר לידרוש את ההשבה ועל כן אין מקום לדחות את תביעתו על הסף בגין עילה זו. ודוק, לאחר שנדחתה טענת המשיב בפני הוועדה, נידרש הוא לשלם כופר חניה.
...
שוכנעתי מהעדויות שהובאו בפני, שהנתבעת פועלת להקמת חניונים ציבוריים ולהרחבת חניונים קיימים מתוך כספי קרן החנייה, שהכספים המשולמים לקרן חניה נשמרים בקרנות חניה ובמהלך השנים האחרונות השקעה העירייה בהקמת חניונים והיא הוסיפה מתקציבה סכומים נכבדים למטרות אלה.
לדבריו, מתוך היתרה העדכנית הכוללת (למועד 9/13 ) של קרנות החנייה מתוקף תב"ע ח', מסך 109.4 מלש"ח, משוריין סך של 68.1 מלש"ח לטובת פרויקטים מאושרים שצוינו בס' 12 לתצהירו ו מתוך היתרה העדכנות הכוללת (למועד 9/13 ) של קרן החניה ההיסטורית, בסך 3.7 מלש"ח, משוריין 96%
לאור המפורט, הנתבעת הייתה רשאית להסתמך על תכנית ח' כמקור חוקי לגביית התשלום לקרן חניה ולעשות שימוש בתשלום זה.
עולה שהעירייה פעלה כדין ובהתאם לתכנית ח', כאשר הקימה ו/או הרחיבה מכספי קרן החנייה חניונים באזור 8 – שבתחומו מצוי הנכס שנוא תביעה זו.
סוף דבר
מהמפורט בפסק דין זה עולה שהתובע לא הוכיח את תביעתו וכפי שקבעתי, העירייה פעלה כדין בגביית קרן החניה נשוא תביעה זו.
אני דוחה את התביעה במלואה.
התובע ישלם לעירייה הוצאותיה ובנוסף, שכ"ט בסך 10,000 ₪.