לפני תביעה כספית להשבת דמי שכר טירחה אשר שולמו על ידי התובע לנתבעת, עורכת דין במקצועה, לאחר שנכרת בין השניים חוזה שכר טירחה לפיו תייצג הנתבעת את התובע בכל הקשור למיצוי זכויותיו בפני מעבידו לשעבר אשר לטענת התובע פיטר אותו שלא כדין.
...
יחסה של הנתבעת לתובע בחודשים שלאחר חתימת חוזה ההתקשרות – לטענת התובע, במהלך התקופה שלאחר חתימת החוזה ועד לרגע בו הודיע לנתבעת כי הוא מבקש לסיים את ההתקשרות עמה ולקבל חזרה את כספו, ניסה הנתבע להתקשר אל הנתבעת פעמים רבות וכן פנה אליה שוב ושוב בהודעות ווטסאפ, אך היא השיבה פניו ריקם, לא ענתה לשיחותיו והודעותיו וגם בפעמים הספורות שבהן ענתה לו – דחתה אותו בטענות כאלה ואחרות ולא מסרה לא כל מידע אודות התקדמות הטיפול בטענותיו כנגד מעסיקו: "תחילה אני לא יכולתי להבין שום דבר. אני שוחחתי איתה בערך פעמיים ונדמה שהכל בסדר והאמנתי לה. בהמשך כאשר המלים והמעשים נפרדו ולא קיבלתי שום תגובות. החלטתי להמתין. אני חיכיתי מילא היו חגים והיה עוד חודש שלם לפני החגים כי פניתי ב 1.8. בזמן היה ניתן היה לבדוק את התיק שלי ולעשות חישובים לזמן אותי למפעל ולסיים. החגים החלו רק ב – 6.10 ואני פניתי ב 1.8 והיה חודש שלם לטפל בתיק". (עמ' 10 ש' 26 – 30).
לסיכום טענות הצדדים, התובע טוען כי הנתבעת לא ביצעה הלכה למעשה את עבודתה כפי שהתחייבה בחוזה אשר נחתם ביניהם, וכי נהגה בו בזלזול שעה שלא ענתה לשיחותיו והודעותיו.
בנסיבות אלה אני סבורה כי בהיעדר כל ראיה אחרת, הרי ששכר העבודה הראוי עבור עבודתה של הנתבעת הינו 1168 ₪ +מע"מ.
ואולם, גם מקום בו הנתבעת ערכה חישובים וניסחה טיוטה – הרי שחישובים אלה מעולם לא הגיעו לידי התובע, ומכתב הדרישה מעולם לא נשלח.
מכל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה במלואה.
אני מורה כי הנתבעת תפצה את התובע בסך של 5850 ₪ בצירוף מע"מ. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 4000 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל.
