תביעה להשבת גמלת הבטחת הכנסה שנשללה

בטיעונה לפני המותב הוסיפה ב"כ המוסד כי החל משנת 2004 מקבל המערער גמלת הבטחת הכנסה, ששיעורה שווה לשעור קצבת נכות כללית, ובכל מקרה אינו זכאי לכפל גמלה, כך שככל שתתקבל התביעה יהיה עליו להשיב את גמלת הבטחת הכנסה המשולמת לו מזה שנים; כמו כן, ככל שמצבו יחמיר, המערער יהיה זכאי לגימלת שירותים מיוחדים למרות שאינו זכאי לקיצבת נכות כללית.

בעיניין מגנון, קבע בית הדין הארצי כי העובדה שהמערערת הייתה אזרחית ישראלית ואזרחותה לא בוטלה, שוללת את המסקנה כי הייתה בגדר שוהה בלתי חוקית; העובדה שהמערערת פנתה למשרד הפנים בהליך מנהלי שגוי של איחוד מישפחות, שמכוחו ניתן לה מעמד של תושבת ממועד מסוים, אין בה כדי לשלול את מעמדה הבסיסי כאזרחית וליצור לה מעמד של שוהה בלתי חוקית קודם למתן האישור.

...

בהחלטה מיום 20.6.2001 (נ/3 למוצגי המוסד בבית הדין האזורי) הודיע המוסד למערער על דחיית התביעה לתשלום קצבת נכות, על פי סעיף 196 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, בנימוק ש"נכותך נוצרה בחו"ל, תביעתך נדחית בעילת אי תושבות".

מעבר לכך, אין די בטענתה של אמו של המערער בתצהירה כי נכותם הרפואית נוצרה לפני קבלת המעמד של תושב, שכן השאלה הרלוונטית לעניין תחולת סעיף 196 לחוק היא שאלת מועד היווצרות אי הכושר להשתכר, ובכל מקרה העובדות כפי שהועלו בתצהיר האם הן כלליות ולא מפורטות, וגם מטעם זה דין הטענה להידחות.

כללו של דבר: נוכח כל האמור, דין הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי שבו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בו כ"נכה" הזכאי לקצבת נכות כללית להידחות.

סוף דבר – הערעור נדחה.

תקנה 1(ב) לתקנות המועדים קובעת כלהלן – "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר". מחומר הראיות שהוגש עולה כי בחודש אפריל 2013 התובעת הגישה לנתבע תביעה להשיב לה את גמלת הבטחת הכנסה (נ/4).

בין היתר בעקבות מיסמך זה, נשלח לתובע מכתב הדחייה מיום 8.5.2013 (נ/6), במסגרתו נדחתה תביעתה להבטחת הכנסה "מסיבת הכנסות". כך גם נכתב במכתב פניות הציבור של הנתבע מיום 4.11.2013 – "כפי שצוין במכתבנו מיום 10/7/2013 גובה הפיקדון שברשותך עולה על הסך המזכה בתשלום גמלת הבטחת הכנסה ולפיכך זו נשללה מינואר 2013" (צורף למסמכים שהתובעת הגישה בבקשתה מיום 15.10.2017 לצרוף מסמכים).

...

מכל מקום, מהחומר שהוגש לבית הדין נמצאנו למדים כי במהלך התקופה בה התובעת עבדה, היא לא הייתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, ולו בנוגע לחודשים בהם הוצגו תלושי השכר על ידי הנתבע.

נוכח האמור, משהתובעת לא הוכיחה זכאות לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה בה עבדה, יש לדחות את התביעה בנוגע לשלילת/הפחתת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בשל הכנסות מעבודה בשנים 2015-2016.

סוף דבר – לאור כל האמור, התביעה נדחית.

באותו עניין הגישה מבוטחת נגד המוסד לביטוח לאומי תביעה להשבת כספים שקוזזו מתוך קצבת הילדים ששולמה לה, קזוז שנעשה משום שהמוסד לביטוח לאומי סבר כי למבוטחת שולמה קצבת הבטחת הכנסה ביתר.

וכך קבע שם השופט רובינשטיין: "ט. סעיף זה [סעיף 391(א) בחוק הביטוח הלאומי- מ' נ'] יש לפרש במבט רחב. עסקינן במחלוקת בין המבקש למשיבה בשאלה הנוגעת לגימלת הבטחה הכנסה, ולזכותו של המבקש לקזוז, כפי שנעשה מתוך קצבת ילדים מטעמי קבלת גמלה ביתר, כטענתו. בסופו של יום טוענת המשיבה למעשה, כי קיבלה קצבת ילדים בחסר – ומקרה זה נופל באופן מובהק בגדרי סעיף 391(א) לחוק. הרי המחלוקת הצריכה להתברר במקרה דנן היא, האם בדין נטען מטעם המבקש כי זכאות המשיבה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה נשללה, והדבר הצדיק קזוז מה ששולם ביתר מתוך קצבת ילדים. טענה זו, מצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, גם כפי שמורנו סעיף 26 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980" (ההדגשות שלי – מ' נ').

...

על כן אני סבורה שהסמכות העניינית הייחודית לדון בתביעת המבקש מסורה בנסיבות העניין לבית הדין האזורי לעבודה.

לאחר שקבעתי כי אכן תנאי פרט 11 אינם מתקיימים בעניינו נשמטה הקרקע תחת בקשת האישור כולה באופן המאפשר הכרעה בבקשת הסילוק בנפרד מבקשת האישור וטרם שיחל הדיון בה. לאור קביעותיי שלעיל, ומאחר ובקשת האישור הוגשה כאמור על פי פרט 11, דין הבקשה להידחות על הסף.

סוף דבר בקשת האישור נמחקת.

ביום 11/11/2021 הגיש הנתבע כתב הגנה, בו טען כי התובעת ציינה שהיא מקבלת דמי מזונות בסך 3,400 ₪ וכי לבן זוגה שהנו הידוע בציבור שלה, הכנסות בתקופה הרלוואנטית לתביעה מדמי אבטלה, לכן תביעתה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, נדחתה.

     החזרת גמלאות שילם המוסד בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהיתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין; המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצרוף תוספת לפי עליית שיעור המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעביר המוסד למי שנושא במימון התשלום.

סיכום לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך כי הנתבע שלל מהתובעת תשלום בגין גמלת הבטחת הכנסה בשל חוב עבר וזאת מבלי שנשקלו מכלול השיקולים הרלוואנטיים אותם פירטנו לעיל, לרבות מצבה הכלכלי של התובעת וכן מכלול השיקולים שהובאו בפסיקת בית הדין הארצי בפרשת אבידר ובשים לב לכך כי נכון למועד זה, התובעת לא זכתה לקבל היזדמנות להתייחס לחוב הנטען ולבחון אותו כמתחייב, אנו מורים על ביטול החלטת הנתבע לקזז את התשלום לו זכאית התובעת בגין גמלת הבטחת הכנסה לחודשים 03/2021 עד 10/2021 כנגד חוב עבר.

...

לפיכך, אנו סבורים כי אין המדובר בתשלום רטרואקטיבי כפי שנטען על ידי הנתבע, אלא מדובר בתשלום שוטף שהיה אמור להיות משולם לתובעת החל מחודש 03/2021.

סיכום לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך כי הנתבע שלל מהתובעת תשלום בגין גמלת הבטחת הכנסה בשל חוב עבר וזאת מבלי שנשקלו מכלול השיקולים הרלוונטיים אותם פירטנו לעיל, לרבות מצבה הכלכלי של התובעת וכן מכלול השיקולים שהובאו בפסיקת בית הדין הארצי בפרשת אבידר ובשים לב לכך כי נכון למועד זה, התובעת לא זכתה לקבל הזדמנות להתייחס לחוב הנטען ולבחון אותו כמתחייב, אנו מורים על ביטול החלטת הנתבע לקזז את התשלום לו זכאית התובעת בגין גמלת הבטחת הכנסה לחודשים 03/2021 עד 10/2021 כנגד חוב עבר.

כמו כן, אנו מורים לנתבע לשלם לתובעת את התשלום לו היא זכאית בגין הבטחת הכנסה, בעבור החודשים 3/2021 ועד 10/2021 (כולל).

בנסיבות העניין ובשים לב לעובדה כי ניתן פסק דין בעניינה של התובעת במהלך חודש 11/2021 אשר בעקבותיו חל שינוי בהחלטות הנתבע, לא מצאנו מקום לחייב את הנתבע בהוצאות משפט.

הנתבע טען, כי התובעת הסתירה מידע זה ולא דיווחה אודות ניהול משק בית משותף בנגוד לחובתה על פי חוק הבטחת הכנסה, התשנ"א- 1980, ובדין נתקבלה החלטת פקיד התביעות לשלילת הגימלה.

התובעת נישאלה בחקירתה הנגדית בעיניין הרישום בטופס וטענה כי לשאלה האם יש לה ידוע בציבור השיבה בשלילה וכאשר רשמה כי היא מתגוררת עם חבר, התכוונה "כביכול שנינו היינו נמצאים בבית הזה. לא כי גרנו ביחד וזה. וגם אין שם אפשרות לכתוב רווקה. אין. לא היה לי את האפשרות הזאת" (עמ' 19 ש' 12-13 לתמליל).

...

         ביום 20.5.21 הודיע הנתבע לתובעת כי "על פי המידע שבידינו בהסתמך על החקירה והשימוע שקיימנו החלטנו להכיר בך וברפאל מאירט כבני זוג ידועים בציבור החל מ-1.6.20. מעמדכם כידועים בציבור נבחן על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי וכן על פי הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה.

         מנגד טען הנתבע, כי דין תביעת התובעת להידחות מחמת התיישנות וזאת משהוגשה התביעה כשנה וארבעה חודשים לאחר מכתב הדחייה.

הנתבע טוען, כי לא ייתכן שאדם שמפסיק לקבל גמלה לא פונה באופן מידי למוסד לביטוח לאומי או לבית הדין ושעקב פנייתה המאוחרת של התובעת, התיישנה התביעה ודינה להידחות גם מהטעם הזה.

על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.