תביעה להשבת גמלת הבטחת הכנסה שניתנה שלא כדין

בהיעדר טענה , ודאי לא הוכחה, כי איזה מחשובי הנתבע נעשה שלא כדין- דין טענות התובע להידחות.

אי קבלת גמלת הבטחת הכנסה- התובע ביקש לקבל גמלת הבטחת הכנסה בחודש 8/107 אך בקשתו סורבה היות שהוא סטודנט במוסד לימודים אקדמאי.

הנתבע מאשר כי נדחתה התביעה לגימלת הכנסה היות והתובע לומד במוסד להשכלה גבוהה מחודש 7/10.

הוא תובע השבת סכום העיקול שכן לא היה חייב כספים וכן פצוי בגין הלשון הרע שבכך – (יוער עם זאת כבר בעדותו חזר בו מטענתו בענין זה- סיפת עמ' 6).

מכל מקום , בפועל אין כפל תשלום ביחס לתקופה זו. הכרעה- לא ניתן לקבל טענות התובע.

...

טענות התובע נגד הנתבע בענין זה נדחות.

מכל מקום ראויה התביעה להדחות גם מטעמי התיישנות, אשר על כן התביעה לכך נדחית.

סוף דבר- התביעה נדחית (בסייג האמור בסעיף14) בנסיבות הענין ומשעסקינן בתחום הבטחון הסוציאלי- לא ייעשה צו להוצאות.

פרמטרים נוספים: הכנסות התא המשפחתי – רמת ההכנסה ביחס לשכר הממוצע במשק, תוך פירוט הכנסות שלא יובאו בחשבון; משך הזמן בו שולמה הגימלה השגויה – ככל שהתקופה עבורה שולמה הגימלה שלא כדין ארוכה יותר, כך אחוזי אי גביית החוב יהיו גבוהים יותר; משך הזמן שחלף ללא טפול בחוב – ככל שהתקופה שבה לא נעשתה גבייה ארוכה יותר, כך אחוזי אי גביית החוב יהיו גבוהים יותר.

כך דרך כלל, כך גם במקרה בו הגיע המוסד למסקנה לפיה קמה סמכותו לפי סעיף 315 לחוק לתביעה רטרואקטיבית מן המבוטח להחזרת הגימלאות ששולמו שלא כדין או בטעות ובמצב בו "מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להחשף לדרישה להחזר הכספים מכח סעיף 315 לחוק". עוד נקבע אשר לאופן הפעלת שיקול דעתו של הנתבע, נוסף על האמור באמות המידה שקבע המוסד בנוהל בחינת חובות, אולם, כאמור בנוהל עצמו "הועדה פועלת על פי הקריטריונים שהותוו ואושרו על ידי המנהלה, אך כמובן יש בידה שיקול דעת נרחב לפעול מעבר לקריטריונים הללו". מבלי להתיימר למצות, על המוסד לשקול, לצד נסיבות הווצרות החוב ואחריות המבוטח לכך, בין היתר, את מידת תלותו של המבוטח בגימלה המשולמת לו על ידי המוסד והשלכות הפחתת הגימלה על יכולתו של המבוטח לספק לעצמו את צרכי המחייה השוטפים והחיוניים; המצב הרפואי של המבוטח ובני משפחתו והשלכותיו (כגון עלות חודשית של טיפולים רפואיים ותרופות); גילו של המבוטח; נסיבות משפחתיות מיוחדות או חריגות של המבוטח; שיקולים רלוואנטיים אחרים, שהועלו על ידי המבוטח (עניין אבידר).

פניתי למשרד הראשי והודעתי על הטעות ובקשתי שתהיה מטלה למקרים דומים נימסר לי ע"י עדנה ליימן שלא ניתן לבצע בדיקה והאחריות על הפקיד, לשים התיק במעקב.

המדובר בתשלום שהמבוטח טוען שלא ידע שעליו לעדכן בעת השינוי האמור, מבחינת המוסד לצערנו מערכות המוסד אינם מסייעות בנושא ובהיתחשב במצבו הכלכלי של המבוטח המתקיים מקיצבה בתוספת הבטחת הכנסה הוועדה החליטה לבטל 50% מהחוב ואת היתרה לנכות בשיעור של 100 ₪ מידי חודש.

...

כמו כן, מקובלת עלינו ההחלטה לבטל רק מחצית מהחוב.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

. מיום 1.1.2003 תיקון מס' 18 ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4) (1) אין לו הכושר לעבוד ולהיתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהיא, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובילבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהיא תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה: (א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט – מרכז לאיבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה – "מוסד", "סם" – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח; "צו מבחן" – כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין; (ב) לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים – קצין מבחן כאמור; (2) הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" – כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, הישתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה – הכשרה); מיום 1.6.1998 תיקון מס' 11 ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608) (2) הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 127ו 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, הישתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה); מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010 הוראת שעה תשס"ד-2004 ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64) הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007 ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318) הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009 ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436) הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009 ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436) (2) (א) הוא רשום לגבי מי שאינו תושב איזור שילוב – הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, הישתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה); (ב) לגבי תושב איזור שילוב – הוא מחוסר עבודה ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור הישתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים; מיום 1.8.2007 הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007 ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395 (ה"ח 318) (2) (א) לגבי מי שאינו תושב איזור שילוב ולגבי תושב איזור שילוב פטור – הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, הישתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה); (2א) מיתקיים בו האמור בפסקות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19), (23), (24) או (26) בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;(תיקון מ עיון בתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה מעלה כי : "(10) מי שמלאו לו 18 שנים והוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהיא בגלל מחלה הנמשכת יותר מ-30 ימים רצופים; הזכאות לגימלה לפי פרט זה תהיה ממועד שלא יקדם ל-1 בחודש שבו מלאו 30 ימי המחלה הרצופים, ותימשך לא יותר מ-6 חודשים, ובילבד שאם הוא זכאי לתשלום ממקור כלשהוא בעד תקופת אי עבודתו כאמור, יהיה זכאי לגימלה אם התשלום נמוך מסכום הגימלה הקבוע לפי סעיף 5, בהתאם להרכב משפחתו." כפי שנפסק, חוק הבטחת הכנסה, הקובע את הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, הנו: "חוק סוצאלי המיועד להבטיח לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם לספק לעצמם הכנסה הדרושה כדי מחייתם, הכנסה מינימלית לשם סיפוק צרכים חיוניים, קרי, לשם שמירה על כבודם כבני אנוש" (עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי – זהבה עמר, כרך לג (13) 54; עב"ל 94/03 ענת עמוס – המוסד לביטוח לאומי, כרך לג (22) 46; ראו גם בג"צ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי ואח' - שר האוצר ואח' (12.12.05)).

וכן כי במועד בו שהתה בימי מחלה נסעה לטייל בחו"ל ולכן לא יכולה לטעון כי מצבה הרפואי מונע ממנה להתייצב בלישכת התעסוקה ולדרוש עבודה המתאימה למצבה הבריאותי ומאידך לנסוע לטייל בחו"ל. מנגד עיון במכתב הנתבע לתובעת מיום 31.1.19 (נספח יב' לכתב ההגנה) מעלה כי סיבת הדחייה הייתה: "כי בהתאם לאישורים הרפואיים שהומצאו התובעת הינה בעלת כושר לעבוד". יש לציין גם את סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – "חוק הביטוח הלאומי"), החל בשינויים המחויבים גם על גמלה ששולמה מכוח חוק הבטחת הכנסה (סעיף 23 (א) לחוק), ולפיו: "שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:

(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהיתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצרוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין.

סיכום משכך שוכנע בית הדין כי יש לקבל את תביעת התובעת שעה שהתובע הרימה את הנטל להוכיח את זכאותה לגימלת הבטחת הכנסה כפי שפורט לעיל, ומנגד לא שוכנענו כי השלילה הרטרואקטיבית נעשתה כדין.

...

לאור הלכה חד-משמעית זו, ובשים לב לכך שהמוסד לא טען בכתב הגנתו או בשום שלב בהמשך ההתדיינות, וממילא גם לא הוכיח, כי ביצע לתובעת שימוע קודם להחלטתו ליצור לה חוב, הרי שדין תביעת התובעת להתקבל גם בהיבט זה, שעה שטענת התובעת להסתמכות על כספים אלו לא נסתרה ושעה שלא שוכנענו כי התובעת פעלה בחוסר תום לב כלשהו (לשלילת גמלת הבטחת הכנסה כפגיעה בזכות לקיום אנושי בכבוד, ראו: בג"ץ 10662/04 חסן - המוסד לביטוח לאומי (28.2.12)).

סיכום משכך שוכנע בית הדין כי יש לקבל את תביעת התובעת שעה שהתובע הרימה את הנטל להוכיח את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה כפי שפורט לעיל, ומנגד לא שוכנענו כי השלילה הרטרואקטיבית נעשתה כדין.

משכך התביעה מתקבלת.

במסגרת כתב התביעה, טענה התובעת כי הגישה תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, אשר נדחתה על ידי הנתבע שלא כדין מהנימוק כי היא ידועה בציבור.

     החזרת גמלאות שילם המוסד בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהיתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין; המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצרוף תוספת לפי עליית שיעור המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעביר המוסד למי שנושא במימון התשלום.

יחד עם זאת, לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי התובעת הגישה את תביעתה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה עוד בחודש 06/2021, קרי עוד בטרם ניתן פסק הדין במסגרת הליך 18666-11-20.

...

לפיכך, אנו סבורים כי אין המדובר בתשלום רטרואקטיבי כפי שנטען על ידי הנתבע, אלא מדובר בתשלום שוטף שהיה אמור להיות משולם לתובעת החל מחודש 03/2021.

סיכום לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך כי הנתבע שלל מהתובעת תשלום בגין גמלת הבטחת הכנסה בשל חוב עבר וזאת מבלי שנשקלו מכלול השיקולים הרלוונטיים אותם פירטנו לעיל, לרבות מצבה הכלכלי של התובעת וכן מכלול השיקולים שהובאו בפסיקת בית הדין הארצי בפרשת אבידר ובשים לב לכך כי נכון למועד זה, התובעת לא זכתה לקבל הזדמנות להתייחס לחוב הנטען ולבחון אותו כמתחייב, אנו מורים על ביטול החלטת הנתבע לקזז את התשלום לו זכאית התובעת בגין גמלת הבטחת הכנסה לחודשים 03/2021 עד 10/2021 כנגד חוב עבר.

כמו כן, אנו מורים לנתבע לשלם לתובעת את התשלום לו היא זכאית בגין הבטחת הכנסה, בעבור החודשים 3/2021 ועד 10/2021 (כולל).

בנסיבות העניין ובשים לב לעובדה כי ניתן פסק דין בעניינה של התובעת במהלך חודש 11/2021 אשר בעקבותיו חל שינוי בהחלטות הנתבע, לא מצאנו מקום לחייב את הנתבע בהוצאות משפט.

אף כי הדבר לא צוין בפסק הדין הסופי או בבקשת התובע להפחתת החוב, מצאנו לנכון לציין כי בית הדין הארצי ציין בעירעור קודם של התובע (עב"ל 57073-11-15) שהתובע הנו "אדם קשה יום הנידרש לקיצבת הבטחת הכנסה, אשר אינו דובר ברהיטות את השפה והוא נעדר את הכלים להגיש תחשיבים ממצים...". בית הדין הארצי החליט להחזיר את הדיון לבית הדין האיזורי כדי שידון ב"אי התאמות" בתחשיבי המוסד לביטוח לאומי (המוסד).

כך דרך כלל, כך גם במקרה בו הגיע המוסד למסקנה לפיה קמה סמכותו לפי סעיף 315 לחוק לתביעה רטרואקטיבית מן המבוטח להחזרת הגימלאות ששולמו שלא כדין או בטעות ובמצב בו "מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להחשף לדרישה להחזר הכספים מכח סעיף 315 לחוק"‘"

בבואה של הועדה להחליט אם יש מקום להפחית חוב על הועדה לתת את הדעת לא רק למצבו האישי והכלכלי של המבוטח, אלא גם לעצם העובדה שבסופו של דבר המבוטח קיבל גמלה לא לו. מחיקת חוב למבוטח שקבל גמלה שלא כדין פוגעת בערך השויון בפני החוק ולנשיאת הציבור במחדלו.

...

לא מצאנו שנפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.

סוף סוף דבר 16.

התביעה נדחית.