תביעה להשבה ופיצוי בגין נזקים מתוכנת "אנטי וירוס

כאשר אדרי מתבקש להסביר בחקירתו מה הוא עושה לאחר שסוכנות אדרי עוברת למשרדי סוכנות אשל והוא רואה שעוברים חודשים ואשל לא מקיים את ההסכם, הוא משיב "אנחנו כל בוקר היינו נפגשים והייתי אומר לו מה קורה, אני צריך לדבר עם העובדים, בעיניין של רבידי תוכנה, כל יום אותו סיפור. זה מה שהיה" (עמ' 28 שו' 18-19).

לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין רכישת תכנית אנטי וירוס (בסך 509 ₪) וחידוש דומיי (445 ₪) שלא הוכחה נחיצותם בגין המעבר ואשר תוקפם גם נושא פני עתיד.

אשר לתביעת פיצוי בגין עגמת נפש, פסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני, המכונים לרוב פיצויים בגין עגמת נפש, הנה סמכות שבשיקול דעת בית המשפט, הן לעניין עצם פסיקתם והן לעניין שיעורם (ראו; ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון (פורסם בנבו) (22.1.2015)).

ביטול ההסכם גורר חובת השבה הדדית לצדדים, ומקים לאשל זכות לתבוע השבת טובת ההנאה שצמחה לסוכנות אדרי משהייתה במשרדיו (ראו; סעיפים 21 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973 וסעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970).

...

בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע, אך על יסוד טענת אשל שיש לחלק את ההוצאות בשניים משום ששני הצדדים ישבו במשרד, כי סוכנות אדרי עשתה שימוש בכל ההוצאות ושיעור שימושה שווה ערך למחצית מהן.

סוף דבר מכל האמור התביעה בתיק 1724-12-17 (תביעת סוכנות אדרי) מתקבלת בחלקה הקטן, כך שאשל ישלם לסוכנות אדרי סך של 19,552 ₪, בתוספת אגרת משפט כיחס שבין הסכום שנפסק לסכום התביעה וכן הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 4,200 ₪.

התביעה בתיק 17668-12-17 שהגיש אשל - נדחית.

לפני תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע נישאל מדוע עזב את מקום עבודתו כבודק תוכנה בשנת 2019 והשיב: "זה חברת השמה. לא היתה לי אפשרות להתקדם בחברה ולכן עזבתי." ובהמשך הוסיף "לחברת איקס.וואי.איקס. עזבתי את עבודתי כבודק תוכנה, עשיתי קורס מקצועי בשוק ההון והשתלבתי בחברה." התובע הפסיק לעבוד בחברת איקס.וואי.איקס בחודש יוני 2020 (שם בעמ' 9).

מנגד טען ב"כ הנתבעת בסיכומיו, כי התובע לא הוכיח את בסיס שכרו ולא ניתן לבססו על סמך עבודה "פה ושם". לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שפורטו לעיל ביחס להשתכרות התובע אני מעמיד את בסיס שכרו של התובע לעבר על סך של 5,500 ₪ במעוגל, ובהתאם לשכר הממוצע במשק (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש) תשפ"א – 2020, לאחר ניכוי מס ומשוערך להיום, יחושב בסיס השכר לעתיד על סך של 9,850 ₪ (במעוגל).

ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי התובע אינו זכאי לפצוי בגין ראש נזק זה. התובע לא הביא ראיות לעזרה בשכר, אך בשים לב למאפייני הנכות, לגילו של התובע ולמצבו המשפחתי, ולהתרשמותי מפגיעתו, סביר להניח כי הוא נזקק לעזרה מסוימת ויזקק לעזרה אף בעתיד, וכי יש מקום לפסוק פיצוי בגין שווי עזרה שניתן לו על ידי בני מישפחה או שינתן לו בעתיד, למשך תוחלת חייו.

...

בהתאם לאמור אני קובע כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בגין התאונה הינה בשיעור של 5.91%.

מנגד טען ב"כ הנתבעת בסיכומיו, כי התובע לא הוכיח את בסיס שכרו ולא ניתן לבססו על סמך עבודה "פה ושם". לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שפורטו לעיל ביחס להשתכרות התובע אני מעמיד את בסיס שכרו של התובע לעבר על סך של 5,500 ₪ במעוגל, ובהתאם לשכר הממוצע במשק (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש) תשפ"א – 2020, לאחר ניכוי מס ומשוערך להיום, יחושב בסיס השכר לעתיד על סך של 9,850 ₪ (במעוגל).

סיכום נזקי התובע הפסד שכר לעבר 7,000 ₪ הפסד שכר לעתיד והפסדי פנסיה 98,188 ₪ עזרת הזולת 6,000 ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 10,939 ₪ סך נזקי התובע 127,127 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 127,127 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציא התובע.

בתיק זה אין מחלוקת על עצם קרות התאונה ועל החבות של הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו בתאונה.

למד לתפקיד בודק תוכנה, עשה קורס תיווך ונדלן (אם כי לא הציג תעודות אלו); בבית חולים הדסה החל לעבוד במעבדת קורונה, בחלק מהתקופה היה בחל"ת (שכן המעבדה לא עבדה), לאחר מכן עבד כמזכיר רפואי; כאשר הלך לרופא תעסוקתי (בשביל לסיים עבודתו בבית חולים הדסה, בהתאם לאישור שהציג), כבר החל למעשה לעבוד בשלמה סיקסט; כאשר התובע היתקבל לעבודה בשלמה סיקסט פירסם כי הוא מבקש למכור את הרכב שכן קיבל רכב מהעבודה (מוצג נ/1); סיכום עדותו של התובע, כפי שגם נתמכת מהראיות שהציגו הצדדים, היא של בחור צעיר וחרוץ, שלא מחפש תירוצים שלא לעבוד.

מהו גובה השכר הממוצע במשק שלפיו יש ללכת המחלוקת בעיניין זה בין התובע לנתבע הנו מה הוא שיעור השכר הממוצע במשק שלפיו יש ללכת, האם לפי פירסומי הלמ"ס נכון ליום מתן פסק הדין (כטענת התובע) או בהתאם לסעיף 2 לחוק השכר הממוצע במשק (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א – 2020 (כטענת הנתבע)? בעיניין זה מסכים אני עם הנתבע ואסביר חוק הפיצויים קובע (ס' 4(א)(1)) כי בפסיקת פיצוי בגין הפסדי שכר, קיימת תיקרה בשיעור שילוש השכר הממוצע במשק (בנכוי מס הכנסה).

מנגד, יש לזכור כי לא הכל ניתן על ידי קופות החולים וכי לעיתים פשוט יותר לקנות משככי כאבים מעבר לדלפק וללא מירשם (ODC) ועל כן הנני פוסק פיצוי גלובאלי של 5,000 ₪ החזר שכ"ט עו"ד בגין הייצוג בביטוח הלאומי – התובע טוען כי הואיל ומדובר בתאונה ברכב בשירות מעביד, נהנה הנתבע מכך שהתובע בחר להיות מיוצג לפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ובכך הגדיל את תגמולי הביטוח הלאומי והקטין את התשלום של הנתבע (שאינו חשוף לתביעת השבה).

...

בנקודה זו סבור אני כי על אף שבאופן עקרוני הצדק עם התובע, וכי יש מקרים בהם צריך וראוי לפסוק תשלום בעבור הייצוג לפני המוסד לביטוח לאומי.

לסיכום מכל האמור לעיל הנני פוסק לתובע את הסכומים הבאים:- בגין כאב וסבל – 63,700 ₪; בגין הפסדי שכר בעבר – 31,800 ₪; בגין פגיעה בכושר השתכרות – 567,700 ₪; בגין הפסדי פנסיה – 75,000 ₪; בגין עזרה וסיעוד – 100,000 ₪; בגין החזר הוצאות – 5,000 ₪ מסכום זה, יש להפחית סך של 449,454 ₪ תגמולי ביטוח לאומי וליתרה בסך 393,746 ₪ יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21%.

לפיכך ישלם הנתבע לתובע סך של 444,835 ₪ בצירוף החזר האגרה ששולמה, החזר שכר העדות שבו נשא התובע ועוד הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

הסעדים שנתבקשו בבקשת האישור ובתובענה, היו פיצוי לתובעת המייצגת ויתר חברי הקבוצה בגין נזק שאינו ממוני שניגרם להם על ידי הנתבעות; וכל סעד אחר לטובת חברי הקבוצה, כולם או חלקם, או לטובת הציבור, הנראה לבית המשפט צודק וראוי בנסיבות העניין.

בעקבות בקשת רשות ערעור שהגישו הנתבעות 3-1 על ההחלטה האמורה, ניתנה ביום 14.2.17 החלטת בית המשפט העליון (רע"א 7608/16) לפיה יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בטענות הצדדים בנוגע לתחולתו של החריג הקבוע בסעיף 15(3) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

כן הוסכם בין הצדדים, כי הקורס יכלול הרצאות מצולמות בנושאים הבאים: ב.1 היתנהלות נכונה עם דיוור בעולם הדיגיטאלי בראי הוראות חוק התיקשורת, היתמודדות עם ספם ונזקיו, מניעת קבלת דיוורי פירסומת מבחינה טכנית ומבחינה משפטית; ב.2 בטיחות ומוגנות ברשת לילדים ונוער; ב.3 יישומי מחשב: מערכות הפעלה ושימוש במרשתת; ב.4 הגנה על המחשב והמידע, התקנה ושימוש באנטי וירוס, התקפות נפוצות בעולם הדיגיטאלי; ב.5 תשלום מאובטח במרשתת; הנתבעת 4 הצהירה כי היא תפעל לקידום הקורס ושיווקו לקהל רחב, בין היתר באמצעות קידום ממומן ברשתות חברתיות, בתדירות שלא תפחת מפעם אחת בכל חודש למשך תקופת ההטבה.

...

עם זאת, אני מקבל את הסתייגות היועמ"ש באופן חלקי במובן זה שסכום השווה ל -70% משכר הטרחה המוצע על ידי הצדדים (סך של 103,600 ₪ בתוספת מע"מ כדין) ישולם במועדים הקבועים בהסדר, ותשלום זה (שישולם בכל מקרה) יעשה על חשבון שכר הטרחה הכולל שייקבע בהמשך בהתאם למימוש ההסדר בפועל.

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה בין התובעת המייצגת לנתבעות כמפורט בפסק הדין ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מאשר גמול לתובעת המייצגת ושכר טרחה לבאי כוחה, כאמור בסעיף 21 לעיל.

המבקשת הבהירה כי היתנהלות המשיבות גורמת לה לנזקים בגין אובדן לקוחות והכנסות.

עוד עולה כי תחת סיווג זה, חסימת התוכנה מתבצעת אך ורק אצל משתמשי Windows שבחרו ברמת הגנה מוגברת בתוכנת האנטי-וירוס "Microsoft Defender". משתמשים אלה יכולים לבחור להסיר את החסימה באופן עצמאי ולהשתמש בתוכנה.

עם זאת, באמצעות הקשר של מיקרוסופט ישראל עם מיקרוסופט קורפוריישן, מיקרוסופט ישראל השיבה לבקשה לסעד זמני אף לגופה.

מהכלל אל הפרט – האם מיקרוסופט ישראל מייצגת את מיקרוסופט קורפוריישן ב"עניין" נושא התובענה? ה"עניין" של התובענה דנן הוא כאמור הפעולות של מיקרוסופט קורפוריישן שפגעו, לשיטת המבקשת, ביכולתם של לקוחותיה הקיימים והפוטנציאליים לעשות שימוש בתוכנה על גבי מערכת ההפעלה "Windows" של מיקרוסופט קורפוריישן בין היתר באמצעות תוכנת "Microsoft Defender", פעולות שגרמו לה לטענתה לנזק בר פיצוי.

...

גם אם למיקרוסופט ישראל אין סמכות לעסוק בכל אלה אלא למיקרוסופט קורפוריישן בלבד, הדבר אינו שולל את המסקנה לפיה מיקרוסופט ישראל היא נציגה של מיקרוסופט קורפוריישן ביחס ל"עניין" נושא התביעה, כפי שהוא הוגדר לעיל.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי המבקשת הוכיחה כי מיקרוסופט ישראל מייצגת את מיקרוסופט קורפוריישן בישראל בקשר עם ה"עניין" נושא התביעה.

משמצאתי כי ההמצאה בוצעה כדין, אני סבורה כי יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי כך שידון בבקשה לסעד זמני לגופה.