מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבה ופיצוי בגין גביית יתר עבור שירותי סלולר

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה להשבת כספים שנגבו ביתר וכן תביעה לפיצויים לדוגמא מכוח חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק" או "חוק הגנת הצרכן").
להערכתו של התובע, נגבו ביתר 2,500 ₪ מידי הנתבעת ועל כן עותר הוא לקבלת פיצוי בגין חיובים אלה.
לטענתה, משום שלא החזיר את כרטיסי הסים, שילם לנתבעת 99 ₪ בעבור כל כרטיס סים.
נציגת הנתבעת הסבירה כי במעמד ניוד הקוים הסלולאריים לנתבעת קיבל התובע שלושה כרטיסי סים, בכדי להפעילם היה עליו לחייג למספר מסוים, אז היה על התובע להקשיב להקלטה שהושמעה ורק לאחריה היה עליו להפעיל את הסים הספציפי באמצעות לחיצה.
עיון בנספח א' לכתב ההגנה – הוא תנאי ההיתקשרות מגלה את התעריפים והתמורה בתוכנית השלושה: "3.1.תשלום חודשי קבוע בסך 147 ₪ ישולם מדי מחזור חיוב החל ממועד ההצטרפות לתוכנית לרבות אם לא תנצל את מלוא השירותים או הקוים להם הנך זכאי במסגרת התוכנית ו/או לא תחובר אליהם.
בחקירתו השיב התובע כי רק בשנת 2018 שם לב לתשלומים וכי אין בידו אסמכתות נוספות: "לשאלת בית המשפט לגבי 25 ₪ ההסכם היה משנת 2016 ורק בשנת 2018 שמתי לב. אין שום סיבה שאשלם סכום כזה כשיתר החברות גובים גג 30 ₪." (עמוד 2 שורות 6-7 לפרוטוקול) משכך, לא נותר לי אלא לקבוע כי התובע היתקשר עם הנתבעת בהתאם לתנאי הסכם תוכנית השלושה.
...
לאור כל האמור לעיל לא נותר לי אלא לדחות את טענת התובע כי הנתבעת חייבה אותו ביתר.
כאשר לא הוכיח הנתבע כי השיב לנתבעת את הסימים לאחר הניוד, לא נותר לי אלא לדחות את טענתו זו. סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן קובע כדלהלן: "נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:" לאור קביעתי לעיל כי הנתבעת לא חייבה את התובע בייתר הרי שלא הפרה את הוראות החוק וכי התובע לא זכאי לפיצויים לדוגמא, משכך אני דוחה את עתירתו לסעד זה. אדגיש, כי אינני נותן אמון בגרסת התובע לפיה לא היה מודע לחיובים שחויב על ידי הנתבעת.
על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית, בסך של 81,490.79 ₪ שהגישה חברת סלקום (להלן: "התובעת") כנגד חברת מטיילי לכיש 2000 בע"מ (להלן: "הנתבעת") בגין ציוד ושרותי תיקשורת סלולריים שונים שהתובעת סיפקה לנתבעת.
התובעת השיבה, כי החל מיום 2.1.14 חויבה הנתבעת בסך 89 ₪ עבור כל מכשיר שרכשה וקיבלה החזר תשלום חודשי על סך 750 ₪.
עוד טוענת התובעת, כי לאחר בדיקה, התברר כי בשל טעות אנוש, נעשה חיוב שגוי בגין הדיבוריות שרכשה הנתבעת, וחויבה בטעות בסך 13.84 ₪ עבור כל דיבורית במקום 5 ₪, לפיכך יש להפחית מסכום התביעה סך של 18,776 ₪ ולאחר קזוז החיוב ביתר עבור הדיבוריות, חוב הנתבעת לתובעת עומד על סך 59,944 ₪.
בנוסף לאמור לעיל, הרי שגם את הפצוי שהתובעת התחייבה לשלם לנתבעת בהתאם להסכמת הצדדים מתאריך 6.11.14 – היא לא שילמה.
בין הצדדים, סוכם על החזר בסך 10,000 ₪ בגין חיובי יתר עבור שימוש בחו"ל. סכום זה אמור היה להיות משולם ב – 6 תשלומים חודשיים אולם התובעת שילמה 2 תשלומים בלבד בטרם נותקו היחסים בין הצדדים.
...
טענת התובעת נדחית.
אולם לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צורך להכריע במחלוקת עובדתית זו. למעלה מן הצורך יובהר, כי טענת הנתבעת כי סילקה את מלוא חובה לתובעת במסגרת הסכם הפשרה מתאריך 12.8.15 נדחית.
התוצאה התוצאה היא כי התביעה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה בקשת אישור התובענה כייצוגית המונחת לפניי היא לכאורה בקשה פשוטה: מחוקק המשנה קבע תעריפון מחייב המגביל את גובה התשלומים שהמשיבות רשאיות לגבות מלקוחותיהן עבור שירותים מסוימים; כפי שיובהר להלן, המבקשת הוכיחה, ברמה לכאורית הנדרשת, כי המשיבות הפרו את הוראות התעריפון, וגבו מלקוחותיהן תשלומים העולים על המותר על פי דין; התובענה מבקשת לחייב את המשיבות להשיב ללקוחות את הסכומים שגבו ביתר, דהיינו את ההפרש בין הסכומים שנגבו בפועל לסכומים שמותר היה לגבות על פי התעריפון.
בכך די, כך ניתן היה להניח, כדי לשכנע כי ללקוחות המשיבות עילת תביעה הן בנזיקין (הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין")) והן בדיני עשיית עושר ולא במשפט (גביית יתר בנגוד לדין, המקימה עילה לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979).
שם נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שלוש חברות תיקשורת סלולארית (פרטנר, סלקום ופלאפון) על שגבו מחיר מופרז, בלתי סביר ובלתי הוגן בעד מרכיב הקישוריות של מסרונים שנכנסו לרשתותיהן.
אפילו אם נניח שקיימת אפשרות שאילו גבו המשיבות בעד שירותיהן את התעריפים הקבועים בתקנות, היו מתייקרים רכיבים אחרים במחיר של עסקת ההובלה (וכאמור, אני רחוק מלהשתכנע שכך אכן היה קורה), הרי שאפשרות היפותטית זו, שלא היתממשה בשל היתנהלות המשיבות, אינה יכולה להוות הגנה מפני תביעה לפיצויים או להשבה בגין גבייה בנגוד לדין.
...
רביעית, כפי שכבר צוין, בסופו של דבר, בשנת 2017, בוטלו תקנות הנמלים.
הצטרפותם של ארבעת הטעמים הללו במקרה שלפניי מביאה למסקנה שאין באישור ניהול תובענה ייצוגית במקרה שלפניי כדי להגשים באופן מהותי את תכליות החוק.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא שדינה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית דנן להידחות, מהטעם שאין הצדקה לאשר את ניהולה בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של העניין, ולמכלול הטעמים שהובאו בפסקאות 23 – 26 לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבות הן חלק מקבוצת פרטנר העוסקת בתקשורת ובכלל זה שירותי סלולאר (להלן פרטנר).
המבקשות שהתקשרו עם חברות שונות בקבוצת פרטנר הגישו תובענה ייצוגית בטענה לגביית יתר בגין שיחות בינלאומיות.
והסעד המבוקש הוא השבת סכומים שנגבו ביתר ופירסום ברור של התקנון המשלים לנוחות הלקוחות.
הקבוצה: "כל מי אשר היתקשר עם מי מהמשיבות, במישרין ו/או עקיפין, בתכנית תעריפים הכוללת שירותי חיוג ליעדים בחו"ל, אך חויבו על ידי מי מהמשיבות בתעריף גבוה יותר מהקבוע במחירון המשלים ללקוחות שהופיע באתר 012 סמייל, עבור שירותי חיוג ליעדים אשר אינם כלולים בתכנית בה התקשרו". הפשרה: פרטנר פעלה לאתר את כל הלקוחות שחויבו לפי" מחירון קסם" בפרק הזמן שמיום 19/9/2017 ועד ליום5/11/2018 ובדקה את הפער בין החיובים שלהם בפועל לחיובים שהיו משלמים אילו היה חל עליהם המחירון שבאתר (להלן: הפער).
חברי קבוצה שאינם לקוחות קיימים וסכום ההחזר המגיע להם נמוך מ-50 ₪ לא יפוצו והסכומים המגיעים להם יועברו לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגית (להלן: קרן תובענות ייצוגיות).
...
הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה נדחית.
התביעה האישית נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הקבוצה בבקשת האישור הוגדרה כך: "מנויי המשיבה שהועלה להם התעריף החודשי בתוכנית אליה השתייכו, וזאת מבלי שהמשיבה יידעה אותם קודם לכן כאמור בהוראות הדין, לרבות חוק הגנת הצרכן והוראות רישיונה, על סיום תקופת המחיר המוזל, על התעריף החדש ויתר התנאים שיחולו לאחריו" הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור הם: השבת הכספים שנגבו ביתר, כלומר, ההפרש בין התעריף המוזל שנקבע לתקופה הקצובה לבין התעריף הגבוה שנקבע בסיומה של התקופה הקצובה בתוספת הפרישי הצמדה וריבית; צו עשה שיורה למשיבה לשנות את היתנהלותה וליתן ללקוחות הודעה בכתב ומראש.
(הצדדים ציינו כי שיעור סכום הפצוי המוסכם (מתוך הסכום הכולל של הגביה הנטענת ביתר – כ-26%) משקף פשרה ושיקלול של סיכונים וסכויים, בהיתחשב, בין היתר, בכך שחלק מחברי הקבוצה קיבלו מהמשיבה זכויים אישיים לאחר פניות פרטניות אליה, והזיכויים לא הופחתו מהערכת הסכום הכולל של הגבייה הנטענת ביתר; העובדה שהצדדים אינם חלוקים על כך שהמשיבה נתנה ללקוחותיה הודעות על סיום תקופת ההטבה, והמחלוקת העיקרית ביניהם היא בשאלה האם עמדה בכל אמצעי היידוע הקבועים בדין; הסיכון לתובע הייצוגי אם הבקשה לאישור והתובענה הייצוגית היו מנוהלות לגופן, לרבות הליך ערעור, במידת הצורך, וכן את פרק הזמן שנחסך לניהול הליך משפטי ארוך, אילמלא הסכם הפשרה).
בתקופת ההטבה תמנע המשיבה ממימוש פוטנציאל ההעלאה שבין מחיר ההטבה לבין מחירי ההמשך בקשר עם מסיימי הטבות, עד להפסד הכנסה מיצטבר בגובה החלק הנותר מסכום הפצוי המוסכם (3,125,000 ש"ח); חבר קבוצה אשר יזכה בהטבה כאמור בסעיף קטן זה, יקבל מהמשיבה, לכל הפחות, שני מסרונים: האחד, סמוך לקראת תום תקופת תשלום מחיר ההטבה, המודיע לו כי במסגרת הסדר פשרה בתובענה הייצוגית דנן, לא יועלה לו המחיר הנוכחי שהוא משלם עבור התוכנית במשך מספר חודשי תקופת ההטבה.
בהמשך, הוגדרו מספר מונחים לצרכי סעיף זה. נציין מביניהם את שתי ההגדרות הבאות:: "פוטנציאל ההעלאה" - הפער בין מחיר ההמשך לבין מחיר ההטבה, אשר הוט מובייל הייתה רשאית לגבות מלקוח שלה בתום תקופת מחיר ההטבה כפי שזו נקבעה במעמד ההיתקשרות עם הוט מובייל או במעמד הצטרפותו של אותו לקוח לתכנית, שירות או חבילה כלשהם; ולצורך חישוב הפסד ההכנסה המצטבר של הוט מובייל כאמור בסעיף זה, יקובע פוטנציאל ההעלאה החודשי למנוי על סך של 15.6 ש"ח; "תקופת ההטבה" - ביחס לחבר קבוצה שהוא מנוי של הוט מובייל במועד הרלוואנטי, תקופה בת 9 חודשים שתחילתה במועד הקובע; ביחס למסיימי הטבות אחרים, תקופה בת עד 6 חודשים שתחילתה, לכל המאוחר, באחד משני החודשים העוקבים למועד הקובע.
הובהר כי אם לאחר תקופת ההטבה, סכום הזיכויים שיקבלו חברי הקבוצה שהם מנויים של המשיבה במועד הרלוואנטי לא יגיע לסך של 1,875,000 ש"ח (נוכח, למשל, מעבר אפשרי של חברי קבוצה לחברות סלולאר אחרות, לאחר תחילת ביצוע הסכם הפשרה ובמהלך תקופת ההטבה, באופן שמסכל את מתן הזיכוי הפרטני להם בכלל ו/או במלואו), תזכה המשיבה את חברי הקבוצה שהם מנויים שלה באותו מועד בזיכוי חד פעמי בגובה סך היתרה מחולק על מספרם של אותם לקוחות באופן שווה, בתוך 30 ימים.
יש לזכור כי גם אם היה המבקש מתגבר על מיכשול האחריות, עדיין קיימים קשיים לא מעטים בסוגיית הקשר הסיבתי והוכחת הנזק, וההסדר בכללותו, על כל רכיביו, משקלל את הסיכונים והעלויות הכרוכות בו. סכום הפצוי מסתכם לכאורה בשיעור של כ-26% מגביית היתר הלכאורית שביצעה המשיבה, אך יש לזכור את חוסר האפשרות המעשית לחשב את הזיכויים שקבלו חלק מחברי הקבוצה בגין סכומי יתר שנגבו מהם לאחר סיום ההטבה, וברור כי בפועל שיעורו של סכום הפצוי גבוה יותר מהשיעור שנזכר לעיל.
החלוקה בין הגמול ושכר הטירחה תהיה כדלקמן: אלה המתקבלים בגין הפצוי המשולם ישירות לחברי הקבוצה: גמול – 1% שכר טירחה – 17% בתוספת מע"מ. אלה המתקבלים בגין הפצוי המתבטא באובדן הכנסה של המשיבה: גמול – 0.75% שכר טירחה – 15.25% בתוספת מע"מ. סכומי הגמול ושכר הטירחה ישולמו על ידי המשיבה במועדים כדלקמן: אלה הנזכרים בס"ק (א) לעיל – תוך 30 יום מהמועד הקובע.
...
בהתאם לפסיקה שאישרה את העברת הסכום הנחסך בתשלומי הגמול ושכר הטרחה המומלצים לטובת הפיצוי לקבוצה [ע"א 6121/21 כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (27.12.21)], אני קובע כי הסך של 162,500 ₪ (1,000,000-837,500) שנחסך למשיבה ברכיבי הגמול ושכר הטרחה, יתווסף לסכום הפיצוי שישולם ישירות לחברי הקבוצה, אשר יסתכם בעקבות תוספת זו בסך של 2,037,500 ₪ (במקום 1,875,000 ₪).
סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה, בכפוף לביצוע התיקונים הבאים בו: תיקון המינוח "חבר קבוצה" ל"מסיים הטבה" בשורה השלישית של סעיף 5.4.2 להסדר הפשרה ובשורה השנייה בפסקה השנייה של סעיף 5.6 להסדר הפשרה (ר' עמ' 25 ש' 19-25).
המשיבה תשלם, אפוא, למועצה הישראלית לצרכנות גמול בסך 15,000 ₪, תוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו