המשיבים תבעו, בין היתר, הפרישי שכר עבודה ופיצויי הלנה, החזר נכויי השכר שבוצעו משכרם (תגמולי עובד), פיצוי בגובה תגמולי מעסיק, פצויי פיטורים ופצוי בגין הלנת פצויי פיטורים, יתרת דמי הבראה ופדיון ימי חופשה.
לטענת החברה היא שילמה למשיבים במהלך תקופת עבודתם את מלוא שכרם וזכויותיהם הסוציאליות כדין ואף ביתר (לאור דיווחי הנוכחות השקריים), וכי מכל תשלום שייקבע למשיבים יש לקזז סכומים שונים הכוללים את תשלומי השכר ששולמו ביתר וכן הלוואות שניתנו לחלק מהמשיבים וטרם ניפרעו על ידם.
המבקשים מוסיפים וטוענים כי בית הדין שגה כאשר פסק סעדים לטובת משיבה 3 שעזבה את הארץ ותצהירה הוצא מהתיק עקב אי התייצבות בהליך, הגם שנימנע מהמבקשים לחקור אותה, וכי החלטות בית הדין בעיניינה ניתנו בנגוד לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
לעניין מאזן הנוחות נטען כי דחיית הבקשה עלולה להביא לכך שלא יעלה בידי המבקשים להפרע מהמשיבים לאור מצבם הכלכלי הרעוע הידוע למבקשים לאור ההלוואות החוזרות שנתנה להם החברה ושטרם ניפרעו על ידם, היותו של משיב 1 פושט רגל לשעבר והעובדה כי משיבה 3 לא חיה בארץ.
כאשר כבעניינינו מתבקש עיכובו של פסק דין כספי, "הנטל אשר מוטל על המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין כספי כבד יותר, ועליו להראות כי קיים חשש שנוכח מצבו הכלכלי של הזוכה הוא לא יוכל להחזיר את כספי הזכייה במקרה שיתקבל העירעור, או כי מצבו הכספי של המבקש עלול להפגע באופן אנוש אילמלא יעוכב ביצוע פסק הדין הכספי" (ע"א 2263/23 דרבקין נ' כהן.
כמו כן, טענת המבקשים לפיה לא יעלה בידם לגבות את הסכומים שישולמו למשיבים ככל שיזכו בעירעור נטענה ללא תמיכה בראיות מספקות מלבד הצהרות כלליות ונסתרה בעיקרה בתצהירי חלק מהמשיבים, למעט בעיניינה של המשיבה 3 אשר אינה מתגוררת בארץ ולא צרפה תצהיר באשר למצבה הכספי.
...
באשר לטענות המבקשים לגוף הערעור לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור, ככל שהם מתייחסים לקביעות העובדתיות השונות בפסק הדין, גבוהים, ונימוקיו המעוגנים היטב בראיות ובהתרשמות הבלתי אמצעית של בית הדין יעמדו למבקשים לרועץ.
העיכוב החלקי כפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית הדין את הסכומים המעוכבים כאמור לעיל, או ערבות בנקאית בנוסח מקובל, עד ליום 21.9.2023 (להלן – המועד הקובע), שאם לא כן תפקע מאליה במועד הקובע החלטתי זו ומלוא פסק הדין יועמד לפירעון.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 12 לעיל.
