המשיבה תבעה בתיק זה את הסעדים הבאים: ליתן צו עשה לרישום משיב 2 בפנקסי רשם המקרקעין; ליתן צו עשה למחיקת הסכם השתוף בין משיבים 2 ו-3 מיום 12/2/18 מפנקסי רשם המקרקעין; ליתן צו עשה המורה לפרקליטות מסוי וכלכלה לבטל אישור שהונפק למשיב 2 על העדר חובות; ליתן פסק דין הצהרתי שלפיו משיבים 2 ו-3 הם הבעלים של הבית הקידמי (שאותו רכשו המבקשים); וליתן פסק דין הצהרתי שלפיו משיבים 2 ו-3 ניסו להפר צו מניעה מיום 13/3/18.
כך נקבע בהחלטה:
"בעניינינו, בית המשפט קמא עמד בהחלטתו על כך ששתי התובענות שהגישה המבקשת מבוססות על בסיס עובדתי-משפטי משותף, הטענה כי למבקשת זכויות בבית העורפי מכוח הסכם מכר שנערך בינה לבין המשיבים 1 ו-2; על הזהות הקיימת בין בעלי הדין בכל הנוגע למבקשת ולמשיבים 1 ו-2; וכי בשני ההליכים מתעוררת שאלה משותפת המתייחסת לתוקפו של הסכם השתוף. נוכח האמור, סבר בית המשפט קמא, ובצדק סבר, כי ההכרעה בתובענה הראשונה עשויה לייתר את התובענה השנייה, ולמצער לצמצם את היקפה, ולפיכך אין הצדקה לניהול שני ההליכים במקביל. איני מוצא כל עילה להתערב בהחלטה זו".
פסק הדין שניתן בתיק המקביל ביום 14/6/21 מדבר בעד עצמו, אולם לענייננו יובהר כי נקבע בפסק הדין, בין היתר, כי כל תביעות המשיבה בתיק המקביל נדחו.
משנדחתה תביעתה של המשיבה להצהיר כי היא בעלת זכויות במקרקעין, ממילא לא עומדת לה כל עילה בנוגע לזכויותיהם של אחרים במקרקעין.
...
המשיבה הגישה ביום 30/6/21 תשובה שבה טענה כי יש לדחות את הבקשה, והמבקשים הגישו תגובה לתשובת המשיבה ביום 4/7/21.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ודוחה את תביעת המשיבה, בהיעדר עילה של המשיבה לקבלת הסעדים המבוקשים, וכן מחייב את המשיבה לשלם למבקשים 1 ו-2 סך של 32,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד ולמשיבים 2 ו-3 סך נוסף של 32,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד - שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן ולאור האמור לעיל, הנני מחייב את עוה"ד עודד הוכהאוזר ורונן מזור, ביחד ו/או כל אחד לחוד בסך של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
היות שהמבקשים הם אלה שהגישו את הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות בתיק זה, אני קובע כי הסך של 25,000 ₪ שהופקד בתיק זה ייוחד לפירעון (חלקי) של הוצאות המבקשים בלבד, ודוחה את בקשתם של משיבים 2 ו-3 לקבל חלק מהסכום הנ"ל על חשבון הוצאותיהם.
