חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להצהרת תוקף הסכם שיתוף במקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנתבעים 2-3 לא עתרו לבית המשפט בתביעה להצהרה כי הסכם המכר אינו תקף ולא תקפו את רישום התובעת כבעלת 500/26017 חלקים מן המקרקעין.
המודד אישר כי יצא לבצע את המדידה לאחר כריתת הסכם המכר והעיד כי ידע ששלושת הנתבעים הם שותפים במקרקעין וכי לא הוצג לו הסכם שתוף ביניהם (עמ' 21 , ש' 1-7).
...
הנתבע 1 אמנם טען בעדותו כי הנתבעים 2-3 ידעו על העסקה לפני חתימתה, אולם לא הביא לכך כל ראייה ואינני מקבל את גרסתו.
סיכומו של דבר, הנתבע 1 ביקש לקבוע עובדות בשטח באמצעות מכירת חלק מזכויותיו לתובעת ונסיון "להצמיד" את הזכויות למגרש הפנוי שלא בהסכמת אשתו ובנו, על רקע מערכת היחסים העכורה ביניהם.
בהעדר תכנית כזו, דין התביעה להימחק.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

גם מידת היתקדמות הפרויקט אינה ברורה מעיון בכתבי הטענות בתיק, אולם אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2017 אושרה התוכנית החלה על המקרקעין, כי בשנת 2018 ניתנו היתרי בנייה ביחס לשלב א' של הפרויקט, וכי אאורה השקעות החלה להיתקשר בהסכמי מכר ביחס לדירות המיועדות למכירה בשוק החופש.
בית המשפט קמא ביסס קביעה זו על אופן ניסוח כתב התביעה, והפנה לעניין זה הן ל"מהות התביעה" כפי שנוסחה על ידי חברת יואר אלזו, והן לסעיף 78(א) לכתב התביעה בו התבקש בית המשפט להצהיר על תוקפו של הסכם שתוף הפעולה, ולתת צו לאכיפתו.
...
לפיכך, סבורים אנו כי הסעד אותו יש להעניק למערערים הינו סעד הצהרתי, לפיו ההסכם עימם הופר על ידי המשיבים והם זכאים לפיצוי אשר ייגזר משווי הדירות שיימכרו בפרויקט, פיצוי שאותו יוכלו לתבוע בבוא היום בבית המשפט המוסמך, בהפחתת השקעה והוצאות נחסכות.
סוף דבר ראיתי בקשת רשות לערער זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהסעד הזמני שניתן בהחלטתי מיום 4.11.2020 יהפוך קבוע, ואגרת בית המשפט תחושב על בסיס שלב א' של הפרויקט בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבה תבעה בתיק זה את הסעדים הבאים: ליתן צו עשה לרישום משיב 2 בפנקסי רשם המקרקעין; ליתן צו עשה למחיקת הסכם השתוף בין משיבים 2 ו-3 מיום 12/2/18 מפנקסי רשם המקרקעין; ליתן צו עשה המורה לפרקליטות מסוי וכלכלה לבטל אישור שהונפק למשיב 2 על העדר חובות; ליתן פסק דין הצהרתי שלפיו משיבים 2 ו-3 הם הבעלים של הבית הקידמי (שאותו רכשו המבקשים); וליתן פסק דין הצהרתי שלפיו משיבים 2 ו-3 ניסו להפר צו מניעה מיום 13/3/18.
כך נקבע בהחלטה: "בעניינינו, בית המשפט קמא עמד בהחלטתו על כך ששתי התובענות שהגישה המבקשת מבוססות על בסיס עובדתי-משפטי משותף, הטענה כי למבקשת זכויות בבית העורפי מכוח הסכם מכר שנערך בינה לבין המשיבים 1 ו-2; על הזהות הקיימת בין בעלי הדין בכל הנוגע למבקשת ולמשיבים 1 ו-2; וכי בשני ההליכים מתעוררת שאלה משותפת המתייחסת לתוקפו של הסכם השתוף. נוכח האמור, סבר בית המשפט קמא, ובצדק סבר, כי ההכרעה בתובענה הראשונה עשויה לייתר את התובענה השנייה, ולמצער לצמצם את היקפה, ולפיכך אין הצדקה לניהול שני ההליכים במקביל. איני מוצא כל עילה להתערב בהחלטה זו". פסק הדין שניתן בתיק המקביל ביום 14/6/21 מדבר בעד עצמו, אולם לענייננו יובהר כי נקבע בפסק הדין, בין היתר, כי כל תביעות המשיבה בתיק המקביל נדחו.
משנדחתה תביעתה של המשיבה להצהיר כי היא בעלת זכויות במקרקעין, ממילא לא עומדת לה כל עילה בנוגע לזכויותיהם של אחרים במקרקעין.
...
המשיבה הגישה ביום 30/6/21 תשובה שבה טענה כי יש לדחות את הבקשה, והמבקשים הגישו תגובה לתשובת המשיבה ביום 4/7/21.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ודוחה את תביעת המשיבה, בהיעדר עילה של המשיבה לקבלת הסעדים המבוקשים, וכן מחייב את המשיבה לשלם למבקשים 1 ו-2 סך של 32,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד ולמשיבים 2 ו-3 סך נוסף של 32,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד - שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן ולאור האמור לעיל, הנני מחייב את עוה"ד עודד הוכהאוזר ורונן מזור, ביחד ו/או כל אחד לחוד בסך של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
היות שהמבקשים הם אלה שהגישו את הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות בתיק זה, אני קובע כי הסך של 25,000 ₪ שהופקד בתיק זה ייוחד לפירעון (חלקי) של הוצאות המבקשים בלבד, ודוחה את בקשתם של משיבים 2 ו-3 לקבל חלק מהסכום הנ"ל על חשבון הוצאותיהם.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ושדי עתר בתובענה להצהיר על בטלות הערת האזהרה שנרשמה לטובת פורת על זכויותיו במקרקעין מכוח הסכם השתוף [הערת אזהרה לפי שטר 42911/2012/2 מ-22.11.12, בעמ' 53 לנסח הטאבו].
פרופ' ויסמן בספרו " דיני קניין – בעלות ושתוף" [1997], עמ' 213 אומר בהקשר זה : " סבורים אנו כי מן העובדה שהחוק קובע שרישום הסכם שתוף [ מכוח סעיף 29(א) לחוק המקרקעין – י.ג.] מביא לכך שהוא תקף כלפי צד שלישי, אין ללמוד את המשפט ההפוך, כי באין רישום אין ההסכם עשוי להיות תקף כלפי צד שלישי, מכוח דוקטרינות אחרות כגון מניעות, תום לב, שימוש לרעה בזכות ". זאת ועוד, מירשם המקרקעין אינו מתיימר לשקף את מלוא הזכויות השונות במקרקעין הרשומים והוא מוגבל בדרך כלל לרישום עיסקאות בזכויות קניין.
...
פרופ' ויסמן בספרו " דיני קניין – בעלות ושיתוף" [1997], עמ' 213 אומר בהקשר זה : " סבורים אנו כי מן העובדה שהחוק קובע שרישום הסכם שיתוף [ מכוח סעיף 29(א) לחוק המקרקעין – י.ג.] מביא לכך שהוא תקף כלפי צד שלישי, אין ללמוד את המשפט ההפוך, כי באין רישום אין ההסכם עשוי להיות תקף כלפי צד שלישי, מכוח דוקטרינות אחרות כגון מניעות, תום לב, שימוש לרעה בזכות ". זאת ועוד, מרשם המקרקעין אינו מתיימר לשקף את מלוא הזכויות השונות במקרקעין הרשומים והוא מוגבל בדרך כלל לרישום עסקאות בזכויות קניין.
סוף דבר [א] מוצהר בזה על בטלות הערות האזהרה שנרשמו לפי שטר 42911/2012/2, ולפי שטר 42911/2012/1 מ-22.11.12 בגוש 6978 חלקה 2.
[ב] המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

התובע לא תבע אכיפת הסכם השתוף משנת 1987 , לא תבע סעד של מתן זיקת הנאה במקרקעין וטענותיו בסיכומים מהוות הרחבת חזית.
יש לדחות את סעד פיצול הסעדים אשר היה אמור להנתן בפסק הדין מיום 8.2.2000 אשר לתביעה להצהיר על זיקת הנאה - מדובר במקרקעין בבעלות רשות מקרקעי ישראל ועל פי סע' 113 (ג) לחוק המקרקעין לא ניתן לרכוש או לקבל זיקת הנאה ולא בכדי לא נרשמה הערה כאמור ברשם המקרקעין.
עוד נפסק, כי גם אם בהסכם השתוף הוגבלה זכות החזקה של שותף אחד בחלקו של השותף האחר, לא מדובר בהגבלה לצמיתות, שכן לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, בכל עת שותף במקרקעין יכול לעתור לפירוק השתוף, וגם אם יש בהסכם תניה המגבילה או השוללת את הזכות לידרוש את פירוק השתוף, הרי שהיא תקפה למשך 3 שנים בלבד.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: ניתן בזאת צו להריסת החומה שבנו הנתבעים.
התביעה להורות על רישום הערת אזהרה בדבר זכות מעבר ברוחב 3 מ' מחלקת הנתבעים לחלקת התובע – נדחית.
הבקשה להתיר פיצול סעדים – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו