הסכם המתנה ציין כי הרשות לבנייה הנה בלי חוזרת, והוסיף: "מוסכם בזה במפורש כי כל העברת זכויות בנחלה תהיה כפופה לזכויות הבן על פי הסכם זה, וכי במידה ולבן לא ינתן מעמד של "בן ממשיך" תהיה לו הזכות לפיצול הנחלה והפרדת שטח ב' (600 מ"ר) ממנה, ולרישום הזכויות בשטח ב' (600 מ"ר) במנהל מקרקעי ישראל ו/או בלישכת רישום המקרקעין על שם הבן".
פסק דינו של בית המשפט קמא
בית המשפט קמא דחה את התובענה, וחייב את המערערים בהוצאות בסך 50,000 ש"ח. תחילה היתייחס בית המשפט קמא למסגרת המשפטית הרלוואנטית הנוגעת להסכם מתנה ביחס למקרקעין.
נקבע, כי מאחר והעברת זכויות הבן הממשיך לא נעשתה מול הגופים המיישבים, יש להקפיד הקפדה יתרה בבחינת טיב המסמך שבאמצעותו נערכה התחייבות האב והאם למינוי "בן ממשיך". בדרך כלל, ניתן מעמד מוצק יותר להתחייבות "בלתי חוזרת" ולהצהרות בפני עורך דין, על פני מיסמך הנעשה על דף נייר הנושא משפטים בודדים של ההורים, ללא אזהרה, ללא הסברים מקדימים וללא שהחתימה אושרה ואומתה בידי נציגי הגורמים המיישבים.
...
איני מקבלת את ההנחה המסתברת כי כתב המינוי נעשה על מנת לסייע למערערים ליטול משכנתא, ולא מצאתי בפסק הדין קמא ראיות התומכות בסברה זאת.
עובדה נוספת המובילה למסקנה כי כתב המינוי אינו בבחינת חוזה למראית עין ניתן למצוא בתסקיר פקידת הסעד בהליך למינוי אפוטרופוס לאב.
יחד עם זאת, איני מקבלת את ההנחה המסתברת כי מערכת היחסים אינה מתיישבת עם רצון ההורים המנוחים להענקת מעמד של בן ממשיך.
ידוע כי הורים הולכים כברת דרך למען ילדיהם ורווחתם, ואין מקום, אפוא, למסקנה מסתברת, לפיה הקשיים במערכת היחסים עומדים בסתירה עובדתית להענקת מעמד של "בן ממשיך".
משקבענו כי במקרה הנדון, לא הורם נטל הראיה בעניין "חוזה למראית עין", נותרים אנו עם הקביעה החלופית שבפסק דינו של בית המשפט קמא, לפיה, אפילו כתב המינוי ביטא את רצון ההורים להענקת מעמד של בן ממשיך, משלא נסתיימה המתנה בהעברה אצל הגופים המיישבים, הרי שניתן לחזור ממנה בהתאם להוראות סעיפים 5(ב) ו- 5(ג) לחוק המתנה.
די בכל אלה כדי להוביל למסקנה כי לא קיימת בפנינו סיטואציה בה ניתן להורות על ביטול ההתחייבות ליתן מתנה.
סוף דבר
סיכומו של דבר, כוונת ההורים למנות את המערערים כבנים ממשיכים הוכחה במסמך המינוי שנעשה ביוזמתם בפנייתם למזכירת האגודה שתעלה את הדברים על הכתב, ובאישור המינוי על ידי וועד האגודה כנשקף מהפרוטוקול.
