תביעה להצהרת חברות בקיבוץ גלאון

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 28284-08-12 רובינסקי ואח' נ' קבוץ גל און בפני כבוד השופטת גאולה לוין תובעים 1. עיזבון אדולפו רובינסקי ז"ל 2. עיזבון קלרה רובינסקי ז"ל באמצעות יורשיהם: 1.עמנואל רובינסקי 2.יהודית לעאל ע"י ב"כ עוה"ד עודד זאוברמן ועוה"ד גבי מיכאלי נתבע קבוץ גלאון ע"ע ב"כ עוה"ד תמיר סלע ועוה"ד אלעד ברק פסק דין

טענות התובעים בתביעה מבקשים התובעים להצהיר כי המנוחים היו חברי הקבוץ החל משנת 1979 ועד יום פטירתם, וכי כחברי הקבוץ הם זכאים לכל הטבה ו/או זכות שקבלו כלל החברים בקבוץ.

נוכח כל האמור, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי המנוחים היו חברי קבוץ גלאון מכוח תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות).

...

אני סבורה כי גילויים אלה אינם יכולים להשתמע לשני פנים.

מסקנה זו נותרת בעינה גם אם מביאים בחשבון כי לתביעה הנוכחית קדמה תביעה זהה שהגישו התובעים – ת"א 12170-06-11 –ביולי 2011.

בסיכום הדברים, אני מורה על דחיית התביעה על כל חלקיה.

בית משפט השלום בקריית גת 12 אוגוסט 2014 תא"ק 557-09 קבוץ גלאון נ' ורד סלונימסקי ואח' בפני כב' השופטת נעם חת מקוב קבוץ גלאון ע"י ב"כ עו"ד אלעד ברק התובעת 1.ורד סלונימסקי 2.דני סלונימסקי ע"י ב"כ עוה"ד מקובסקי הנתבעים פסק דין

טענות הצדדים – תביעת הפינוי הנתבעים טוענים כי בבסיס מגוריהם בקבוץ, עמדה הבטחה שניתנה להם כי תתקיים הצבעה על קבלתם לחברות בקבוץ כשהמגורים בדירה יותנו בתוצאות ההצבעה האמורה.

גם אם נקבל גרסת הנתבעים כולה בנוגע להבטחה, עדיין נשאלת השאלה, האם רשאים הנתבעים להחזיק בדירה ללא הגבלת זמן, בשל הבטחה שלא קוימה, מבלי שפעלו בכל הדרכים העומדות לרשותם לגרום לקיומה? לפני שאתייחס לשאלה זו אומר כי אני סבורה כי הנתבעים לא הוכיחו כי ניתנה להם הבטחה כפי שהם טוענים, היינו כי עניינם יועלה להצבעה באספת החברים, מבלי שיידרשו לעמוד בכל תנאי כלכלי מוקדם ומבלי שיידרשו להצהיר הצהרות שונות כפי שנדרשים מועמדים לחברות להצהיר.

...

סוף דבר אני מקבלת את תביעת סילוק היד של הקיבוץ וקובעת כי על הנתבעים לפנות את הדירה תוך 90 יום ממועד קבלת פסק דין זה. כמו כן אני מקבלת את התביעה הכספית (ברובה) ומחייבת את הנתבעים לשלם לקיבוץ סכום של 54,803 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד היום.

הנתבעים ישלמו לקיבוץ שכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

הנתבעים ישלמו את הסכומים בהם חויבו תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה שאם לא כן יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לגירסתם, ביום 2.6.2016 נאמר להם במסגרת שיחה עם יו"ר מזכירות הקבוץ וחברת מזכירות הקבוץ, כי לקבוץ "יש היום קריטריונים לקבלה לחברות וזה עד גיל מסויים ואתם [...] אם הייתם פונים לפני 10, 15 שנים – היו מקבלים אתכם". עוד ציינו התובעים, כי לאחר שבקשתם לחברות נדחתה על הסף מבלי שנערך בה כל דיון, צוין במכתב שנימסר להם מאת יו"ר מזכירות הקבוץ (מיום 16.8.2016, נספח 7 לכתב התביעה) כי: "בקשתכם הועברה ע"י ועדת הקבלה למזכירות מפני שאתם מעל גיל 45 ורק למזכירות סמכות לידון בכך". לאור זאת, במסגרת התובענה נתבקש בית המשפט להצהיר ולהורות כדלקמן: החלטת הקבוץ והאגודה שלא לקבל את התובעים לחברות בקבוץ שעלבים בטלה בשל הפליית התובעים על בסיס גיל; על הקבוץ והאגודה לקבל את התובעים לחברות בקבוץ שעלבים; על הקבוץ והאגודה לשייך חוזית לתובעים את דירת המגורים בה הם מתגוררים בקבוץ ביום הגשת התביעה; על רשות מקרקעי ישראל להמנע מלשייך זכויות בדירה בקבוץ, בה מתגוררים התובעים ביום הגשת התביעה, לכל גורם למעט התובעים, במסגרת הליך שיוך מגרשים לפי סימן ד' לפרק משנה 8.4 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

...

תמצית טענות המשיבים (התובעים) יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: הסעד המבוקש בתביעה, אינו מתמצה בשאלת "רישום" המשיבים בפנקס החברים של האגודה, אלא בשאלה חוקתית יסודית הקשורה לעניין מרכזי בחייו של אדם, קרי הפליית המשיבים על בסיס גילם ותוך כך, שלילת זכויותיהם בדירת מגוריהם בקיבוץ.

אני סבור, כי גם אם כטענת המשיבים, הסיבה העיקרית לדחיית בקשתם להתקבל כחברים באגודה, התבססה על גילם (ואיני נדרש לדון ולהכריע בכך), תחילה יש למצות את הדיון בטענותיהם בנוגע לאי תקינות ההליך ועניין זה מסור לרשם האגודות השיתופיות שידון ויבחן את תקינותו.

היה ויגיע הרשם לכלל מסקנה, כי ההליך לא היה תקין, ממילא הוא יהיה רשאי לחייב את האגודה לתקן פגם זה, לרבות מתן אפשרות למשיבים להגיש ערעור בפני האסיפה הכללית.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, הבקשה מתקבלת והתובענה נמחקת.

ביום 20.3.16 הגישה המבקשת, האגודה השיתופית קבוץ גלאון (להלן - "המבקשת") תובענה נגד מדינת ישראל, נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן – "נתיבי ישראל") וחברת כביש חוצה ישראל בע"מ, בה עתרה לסעד הצהרתי לפיו היא זכאית לקבל את מלוא פצויי ההפקעה עבור המקרקעין שהופקעו ממנה לצורך סלילת כביש 353 וכביש 6.

מדינת ישראל הודיעה כי לאור הצהרת התובע, כי תיקון כתב התביעה לא יוסיף עילות נוספות לכתב התביעה או יביא להרחבה של העילות הקיימות, היא אינה מיתנגדת לתיקון המבקש.

...

כן סבורה נתיבי ישראל, כי דין הבקשה להידחות לגופה לאור חלוף תקופת ההתיישנות, שכן אין המדובר בתיקון טכני המשמר את עילת התביעה המקורית אלא בתיקון מהותי הכולל הוספת גושים וחלקות אשר לא היו חלק מכתב התביעה המקורי, וכן מסד עובדתי שונה לחלוטין לרבות מועדים קריטיים.

בענייננו, נחה דעתי כי יש להתיר את התיקון המבוקש.

על כן, אני מקבלת הבקשה, ומורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 28284-08-12 רובינסקי ואח' נ' קבוץ גל און תיק חצוני: בפני כב' השופטת נחמה נצר תובעים- משיבים 1. עיזבון אדולפו רובינסקי ז"ל 2. עיזבון קלרה רובינסקי ז"ל באמצעות יורשיהם עמנואל רובינסקי ו- יהודית לעאל ע"י ב"כ עו"ד ע. זאוברמן נתבע- מבקש קבוץ גלאון, אגודה רשומה. ע"י ב"כ עו"ד אלעד ברק החלטה

עיון בבקשת הנתבע מלמד, כי לשיטתו, תביעת התובעים להכיר בחברותם של המנוחים בקבוץ היתיישנה זה מכבר, בפרט בשים לב לעובדה, כי התביעה הוגשה במקורה ביום 26.6.11 וכאשר עובר להגשתה, מלאו שנתיים לפטירתו של המנוח וכ-8 חודשים לפטירתה של המנוחה.

במסגרת תשובתו מציין הקבוץ, כי מאחר ועילת התביעה העיקרית, עניינה הצהרה על מעמדם של המנוחים כחברים בקבוץ, יש לבחון הצהרה זו ביחס לראשית התקופה שבה החלו המנוחים להתגורר בקבוץ וזו החלה כידוע, בשנת 1979 ועל כן, עילת התביעה בהקשר זה, היתיישנה, זה מכבר.

...

העולה מן המקובץ לעיל, כי הגם שטענת ההתיישנות שבפי הנתבע עשויה, בסופו של יום, לגזור את גורל התביעה, עדיין מהטעמים אותם מניתי לעיל, איני רואה כי נכון וצודק בנסיבותיו המיוחדות של הליך זה להקדים את הבירור העובדתי - ראייתי במסגרת טענת הסף, במיוחד, לנוכח האפשרות כי בירור התביעה לגופה, עשוי להשליך גם על אופן ההכרעה בסוגיית ההתיישנות.

יש בהחלט בסיס לטענת התובעים, כי כל שביקשו בתביעה החלופית הינו, פיצוי בגין אותה התעשרות נטענת שלא כדין, שביצע הנתבע כלפי המנוחים, אשר באה לידי ביטוי בניצול כושר העבודה של המנוחים, מבלי להבטיח תשלום תמורה הולמת וראויה בשל כך. מטעמים אלו, איני סבורה כי יש ממש בהשגות הנתבע לגבי הסמכות העניינית, במיוחד, כאשר טענות אלו מייחדות עצמן לתביעה החלופית ואיני רואה כל הצדקה לפצל את הדיון, כך שהתביעה החלופית תועבר להכרעתו של טריבונאל שיפוטי אחר, מקום בו, הדיון בתביעה החלופית, יכול ויתייתר מראש, אם יגיע ביהמ"ש זה למסקנה, שהנתבע אכן ראה ונהג במנוחים כחברים בקיבוץ, לכל דבר ועניין.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים, בצירוף הזמנה למועד שנקבע.