השתלשלות ההליכים בתיק זה:
התביעה שלפניי הוגשה ביום 15.5.2016 על ידי רפיק וכמיל (להלן יכונו ביחד: "התובעים") כנגד הנתבע למתן סעד הצהרת בעלות במקרקעין, למתן צו עשה ולמינוי כונס נכסים במקרקעין.
טענות הצדדים:
להלן טענות התובעים:
בתביעתם טענו התובעים כי בשנות ה- 80' הורי הצדדים רכשו את הנכס, אך מאחר שהאב היה חולה, החליט האב כי הנתבע, הבן הבכור, יחתום על הסכמים ומסמכים מול המינהל, כך שהנכס יירשם ע"ש הנתבע.
היתנהגותו של כמיל אשר מאז שדיווח על העסקה לרשויות המס מיד לאחר החתימה על ההסכם ועד להגשת התביעה, לא עשה כל מעשה המעיד על רצונו להמשיך בעיסקה או לקבל את הזכויות הנטענות, מעידה על ויתור או מחילה מצידו על זכות התביעה הנתונה לו. השהוי המופלג בהגשת התביעה גרם לנתבע נזק ראייתי כבד: האב, העד העקרי, הלך לעולמו, ותיק העסקה כבר אינו בידי עו"ד סלאח בדארנה שערך את ההסכם ודיווח על העסקה.
מדובר בהודאה היוצרת השתק המונע מהתובעים לטעון בנגוד להצהרתם זו.
לחלופין, אם תדחה טענת ההשתק, הרי שזכויות החכירה בנכס נרכשו במלואן על ידי הנתבע ביום 22.5.1980, עת נחתם הסכם הפיתוח.
...
למרות מאמציי להשכין שלום בן האחים, כאשר לצורך קידום העניין אף ערכתי ביקור במקום, בניסיון לגבש הסכמות באשר לאופן השימוש בשטחים במגרש שמסביב לבניין, לא צלח הדבר בידי, ולכן אין מנוס מהכרעה שיפוטית במחלוקת כפי שהוגדרה והותוותה בכתבי הטענות, אף שאין בה, למרבה הצער, לפתור את המחלוקת האמיתית שבגינה פרץ הסכסוך.
סיכומו של דבר, אני קובעת כי ההסכם מיום 5.11.91 תקף ושריר במערכת היחסים שבין הנתבע לבין האב ורפיק.
הסעדים:
סוף דבר, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומצהירה כי התובעים הם בעלים של 2/3 מן הזכויות במגרש 224, בגוש 18138, חלקה 55 (בעוד שהנתבע ייוותר בעלים של 1/3 מן הזכויות במגרש).
[חוות הדעת השמאית אינה מהווה ראיה בתיק והוגשה רק לצורך פשרה בין הצדדים]
אני ממנה את עו"ד יעקב זילברמן ככונס נכסים לצורך העברת זכויות התובעים (2/3) ע"ש התובעים בלשכת רישום המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל ו/או בפני כל גוף אחר, וזאת בכפוף להסכמת המינהל, ככל שהדבר עדיין נדרש.
