תביעה להצהרה על היקף חוב

רקע ביום 1.3.2021 עתר המערער (עורך-דין במקצועו), בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים במסגרתה הצהיר על חובות בהקף של כ-70 מיליון ₪ ל-53 נושים.

עוד טען, כי תביעות החוב שהוגשו נגד המערער לא הוכרעו, ומכאן שטרם נקבעו ממצאים פוזיטיביים בשאלת אופן יצירת החובות.

...

בענייננו, לא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערעורית כאמור, ודי בכך כדי לדחות את הערעור.

בהחלטתו מיום 23.1.2023 נעתר בית-המשפט לבקשת קרנית לאחר שנמצא כי מדובר בחוב שאינו בר הפטר ואין מקום להחריגו בהתאם להוראת סעיף 175(ב) לחוק.

אשר על כן, דין הערעור להידחות.

החייבת הצהירה על חובות בהקף של 469,300 ₪ ל-15 נושים.

תביעות החוב נבדקו ואושרו ולאחר הבדיקה מצבת הנשייה של החייבת היא 232,932 ₪ נכון למועד הגשת הדו"ח הראשון של המנהל המיוחד בתיק.

...

על ב"כ החייבים להמציא לכל הנושים פרוטוקול זה בדואר רשום או דוא"ל. הכרעה לעניין בקשות הביניים: אני מורה על ביטול עיקול מע"מ על כספי החייבים שעה שאין מחלוקת שמדובר בכספי משכורת ומע"מ ישיב הכספים לחייבים לאלתר.

בעניין הקטנת חוב מדין קדימה אני סבור כי מדובר בחובה שחלה על החייבים.

על כן אני קובע כי החייבים יישאו תוך 45 יום מהיום בתשלום שכר טרחת רו"ח טובול בסך 3,000 ₪ לשם טיפול בהפחתת חובות מדין קדימה.

החייבת הצהירה בבקשתה על הקף חובות של 86,000 ₪.

סיכומו של דבר - בהיעדר היתנגדות מצד הנושים, שכאמור אף לא מצאו לנכון להתייצב לדיון ומשלא הובאו ראיות לכך שהחייבת נהגה בחוסר תום לב, או במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל, או שנתקיימה עובדה מן העובדות המפורטות בסעיף 63 לפקודה, אני מורה מכוח סמכותי על פי סעיף 18ה(א)(3) לפקודה, על מתן הפטר לאלתר לחייבת, מכל חוב בר תביעה.

...

המבחן העיקרי למתן הפטר לאלתר הינו התרשמותו של בית המשפט כי "אין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים". על מנת להכריע בשאלה אם קיימת תועלת לנושים מהמשך ההליכים ואם נדרש בית המשפט לשקול את הטעמים הכלליים בגינם יש להיעתר לבקשת הפטר, לרבות: החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים.

בהינתן האמור, ומשאין סיכוי נראה לעין, כי המשך ניהול הליך פשיטת הרגל יניב שיעור דיבידנד משמעותי יותר לנושים, ומשהתרשמתי כי החייבת אינה מסוגלת לעמוד אף בתכנית הפירעון שהוצעה על ידי המנהל המיוחד והכנ"ר, לאור מצבה הרפואי והתעסוקתי, סבורני, כי אין הצדקה להמשיך ולנהל את הליך פשיטת הרגל, המתנהל כנגד החייבת מזה למעלה משנתיים.

סיכומו של דבר - בהעדר התנגדות מצד הנושים, שכאמור אף לא מצאו לנכון להתייצב לדיון ומשלא הובאו ראיות לכך שהחייבת נהגה בחוסר תום לב, או במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל, או שנתקיימה עובדה מן העובדות המפורטות בסעיף 63 לפקודה, אני מורה מכוח סמכותי על פי סעיף 18ה(א)(3) לפקודה, על מתן הפטר לאלתר לחייבת, מכל חוב בר תביעה.

בהתאם, הנני מורה על ביטול כל ההגבלות שבצו הכינוס.

בהסכם הפשרה הצהירו הצדדים על הקף חובותיהם לקבוצה נכון למועד כריתת ההסכם לפי הפרוט שלהלן: אריה – 2,789,456 ₪, דני – 1,626,881 ₪, מאיר – 1,230,861 ₪ ואבנר – 1,961,562 ₪.

למעלה מן הצורך, אוסיף, כי בנגוד לטענת המשיבים, לא מצאתי שיש בדרישותיו של המבקש לקבל לעיונו את המסמכים הדרושים לבירור ההיתחשבנות הכספית שלו מול קבוצת נתנאל, משום חוסר תום לב, אדרבא, דחיית פניותיו של המבקש למסירת המסמכים והנתונים הרלבאנטיים לבירור ההיתחשבנות האמורה, היא הלוקה בחוסר תום לב. טענות המשיבים באשר לסכומים שהועברו למבקש (סעיף 13 לסיכומים) או באשר להלוואות שניתנו למבקש (סעיף 17 לסיכומים) או באשר לכך שהמבקש אינו עובד בקבוצת נתנאל בנגוד להתחייבותו (סעף 18 לסיכומים) או באשר לסכומי דיבידנדים שחולקו למבקש (סעיפים 21 – 26 לסיכומים) או באשר לאופן פרעון חובות המבקש לקבוצת נתנאל (סעיפים 27 – 32 לסיכומים) אינן רלבאנטיות לפי שאין מדובר בתביעה כספית ולא כאן המקום לברר את ההיתחשבנות בין הצדדים.

...

נוכח הוראות הסכם הפשרה בעניין חלוקת הדיבידנדים, אופן פירעון ההלוואות שנטלו בעלי המניות מקבוצת נתנאל ובכלל זה החובה לגביית חובות אישיים שוויונית ונוכח ההסכמה לפיה כרטסת הנהלת החשבונות של קבוצת נתנאל תהווה ראיה "סופית ומכרעת" ובהתחשב בחובת תום הלב המחייבת את הצדדים להסכם הפשרה להמציא לכל אחד מבעלי המניות בקבוצת נתנאל פרטים אודות הדיבידנדים בהם זוכו וההלוואות בהן חויבו, מקובלת עלי טענת המבקש לפיה ההסכמות שעוגנו בהסכם הפשרה מחייבות כי ההתנהלות החשבונאית תהיה שקופה והוגנת, ועל כן, יש להורות כמבוקש בסעד שבסעיפים ב', ד', ה ו – ו' שלעיל.

סעיף 3 לתקנות האמורות, קובע: "האישור על פי תקנה 2 יינתן בנוסף לכל אישור הנדרש ממנכה על פי כל דין". הנה כי כן, הן על פי חובת תום הלב והן על פי הוראות תקנות מס הכנסה שלעיל, חובה על המשיבים להמציא למבקש אישור לצורך הגשת דוח למס הכנסה מכל חברה שחילקה לו דיבידנד וכך אני מורה.

סוף דבר המרצת הפתיחה מתקבלת, ואני מורה למשיבים להעביר למבקש בתוך 30 ימים, את המסמכים והנתונים כמפורט להלן: עותק מהדוחות השנתיים של המשיבות 3-9 (להלן: "קבוצת נתנאל") לשנים 2014-2016, ועותק מהדוח השנתי של המשיבה 1 (להלן: "רישן" או "החברה") לשנת 2017, מאומתים כדין.

היחיד הצהיר על חובות בהקף של כ – 437,000 ₪, מבלי שערך הבחנה הין חובות בדין רגיל לחובות בדין קדימה והציע לשלם בתשלומים סך של 150,000 ₪, על ידי סיוע מבני משפחתו, מבלי שצרף אסמכתות מטעמם ולשיטתו, ההסדר מותנה בבדיקת תביעות החוב, והסכום המוצע כולל בתוכו את שכר טירחתו של מנהל ההסדר ואת הוצאות ההליך.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הצעת היחיד, תגובות הממונה ותשובת היחיד, אני סבור כי אין מקום להציג בפני הנושים את הצעת ההסדר ויש להורות על מחיקת הבקשה, היות שמקרה זה נכנס לגדר המקרים החריגים המנויים בסעיף 322(ג) לחוק ולהלן נימוקיי: ראשית, פרק הזמן שהוצע לצורך ביצוע התשלום הוא שלוש שנים (36 חודשים).

שלישית, בבקשה ההסדר ציין היחיד כי חובותיו נבעו מחברה בע"מ שהקים, לבקשת אחיו, ששימש בפועל כ"רוח החיה" של החברה וניהל אותה ובסופו של דבר, התברר כי אחיו הונה את לקוחות החברה ואף מרצה עונש מאסר בגין מעשיו והיחיד הוא שנשאר עם חובות בהיקף לא מבוטל.

לא ברור מדוע לא פעל היחיד לשלם את התשלומים ולשתף פעולה בהליך החדל"פ שהוא עצמו ביקש לפתוח, בייחוד כאשר הוא עצמו מצהיר כי אכן עלה בידו לשלם תשלומים חודשיים בסכום לא מבוטל, בעצמו וללא סיוע מצדדי ג', ואולם, לא הסביר מדוע לא עשה כן במסגרת הליך החדל"פ. נוכח הנימוקים שפורטו ומכוח סמכותי לפי סעיף 322(ג) לחוק אני מורה על מחיקת בקשת היחיד, מבלי לגרוע מקביעת בית המשפט במסגרת הדיון שהתקיים בעניינו של היחיד והחלטה ביטול ההליך שניתנה שם (תיק חדל"פ 40281-06-20, פרוטוקול דיון מתאריך 1.12.2022).