מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להצהרה על בטלות הסבת ערבויות בנקאיות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה לסעד זמני לתקופת העירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה, השופט י' זפט), שדחה את תובענת המבקשים להצהיר, בין היתר, על בטלות שעבוד, שרשמה המשיבה 1 (להלן: בסט) על מניות וזכויות של המבקשת 2 (להלן: סטר) בחברת ארמון ההגמון (קסר אל מוטראן) בע"מ (להלן: ארמון ההגמון).
באשר ליחסים שבין סטר לבין בסט קבע בית המשפט, על יסוד עמדת הבנק, כי קיימים שלושה תנאים לכך שהבנק יסכים להחליף מחצית מערבות בסט בערבות של סטר: פנייה של בסט לבנק להסבת הערבויות (פנייה שלא נעשתה, כאמור, עובר להגשת התובענה); הסכמה של אפריקה-ישראל למהלך המבוקש, ובדיקה של הבנק באשר ליכולתה הכלכלית של סטר והאפשרות שהיא תחליף באופן חלקי את בסט כערבה.
...
אף כי ניתן לנסות ולכמת נזק זה למבקשים בערכים כספיים, ברי כי אין מדובר רק בנכס "רגיל" ששועבד, כזה שלחייב אין אליו זיקה מיוחדת והוא בר-תחליף (השוו: החלטתי ב-ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם, 7.1.2009)).
לכאורה קשה אמנם לקבל את תפיסת המבקשים, שלפיה בכך שקיום ההתחייבות מותנה מעשית בקבלת הסכמה של הבנק ושל אפריקה-ישראל, יש כדי להקים לשני גופים אלה חובה להיעתר לפניות המבקשים בעניין הסבת הערבות.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת איפוא.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט מתבקש לאסור על משיבה 1 (להלן: המשיבה) להוסיף ולנהל משא-ומתן עם שלוש המציעות במיכרז 3/2013 עד להכרעה בהמרצת הפתיחה שהגישה המבקשת, שעיקריה הצהרה כי ההחלטה על ביטול המיכרז בטלה והכרזה כי המבקשת היא הזוכה בו. ת מ צ י ת ה ע ו ב ד ו ת א) בראשית שנת 2013 פירסמה המשיבה מיכרז שעניינו ,,בניה ושקום מזחים כולל מערכות תשתית, שקום רציף בטון, ביצוע חפירה ימית ועבודות תאורה בנמל יפו'' (נספח 5 לתגובת משיבות 1–4 לבקשה).
מן העבר האחר טענה המשיבה כי המבקשת קיבלה ממנה את כתב הערבות הבנקאית שצרפה להצעתה במיכרז, ולא טירחה לשלוח אותו אליה בחזרה לאחר שהודיעה כי בכוונתה לפתוח בהליך שלפניי; כי המבקשת לוקה בשיהוי ובניקיון הכפיים; כי בבקשתה לא נתנה דעתה כל עיקר על נטיית מאזן הנוחות, לעומת המשיבה, אשר עמדה על הנזק שעלול להגרם ממתן הצוו לעומת סכוייה הנמוכים להשקפתה של המרצת הפתיחה, שבה התבקש ביטול ההחלטה שביטלה את המיכרז, להיתקבל; כי יש לדחות את התביעה ואת הבקשה נגד משיבות 2–4, שכל חטאן הוא שהיו חברות בועדת המכרזים, ועוד כהנה וכהנה טענות.
לא הייתי מקפידה על כך אלולא הסבה המשיבה את תשומת הלב לסעיף 1.5 למכרז – שכידוע מעמדו המשפטי הוא הזמנה להציע הצעות – שזה לשונו: הרשות רשאית, בכל עת ועל פי שיקול דעתה הבלעדי, לבטל את המיכרז ו/או את ביצוען של העבודות או חלק מהן, גם לאחר חתימת החוזה ו/או תחילת ביצוע העבודות, מכל סיבה שהיא, לרבות מהטעם של העדר אישור תקציבי הולם ו/או הצעות החורגות מתקציב העבודות.
...
מן העבר האחר טענה המשיבה כי המבקשת קיבלה ממנה את כתב הערבות הבנקאית שצירפה להצעתה במכרז, ולא טרחה לשלוח אותו אליה בחזרה לאחר שהודיעה כי בכוונתה לפתוח בהליך שלפניי; כי המבקשת לוקה בשיהוי ובניקיון הכפיים; כי בבקשתה לא נתנה דעתה כל עיקר על נטיית מאזן הנוחות, לעומת המשיבה, אשר עמדה על הנזק שעלול להיגרם ממתן הצו לעומת סיכוייה הנמוכים להשקפתה של המרצת הפתיחה, שבה התבקש ביטול ההחלטה שביטלה את המכרז, להתקבל; כי יש לדחות את התביעה ואת הבקשה נגד משיבות 2–4, שכל חטאן הוא שהיו חברות בוועדת המכרזים, ועוד כהנה וכהנה טענות.
ואולם מכל מקום מכלול הנסיבות עשוי להוביל למסקנה שהפירוש העדיף לא יהיה מילולי גרֵדא.
אין מניעה שמציע יחיד זה יהיה מי שהשתתף בעבר במכרז שבוטל או במכרז שההצעות בו נדחו; וכבר נפסק בהקשר זה, כי ,,אם ועדת המכרזים הגיעה למסקנה, כי היא אינה מקבלת אף הצעה, אין כל דבר אשר ימנע אותה – ובלבד שהדבר אפשרי על-פי המסגרת הנורמטיבית הכללית (דהיינו, שלא מתחייב לפתוח במכרז חדש) – מלנהל משא ומתן עם אחד המשתתפים'' (בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, פ"ד לח(1), 729, 737; בג"צ 52/82 (ב"ש 266/82) ש.א.ז – חברה לשירותים בע"מ נ' המועצה המקומית מצפה רמון, פ"ד לו(2) 495).
מן הנימוקים שפורטו לעיל אני דוחה את הבקשה (את הבקשה נגד משיבות 2–4 הואילה המבקשת לדחות כבר במהלך סיכום הטענות) ומחייבת את המבקשת לשלם לכל אחת מהמשיבות שהגישו תגובה והשתתפו בדיון את הוצאות הבקשה, וכן לשלם לכל אחת מהן שכר טרחת עורך-דין בסך 15,000 ₪, בצירוף מס ערך מוסף, ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

מיד לאחר הסגרתו של העורר לישראל, ביום 20.12.2013, הובא העורר לפני בית המשפט השלום בבקשה להורות על מעצרו למשך חמישה ימים, וזאת לשם חידוש ההליכים נגדו, וזאת על אף שלא הוגשה הצהרת תובע בעיניינו.
עוד צוין כי לעורר "היה כל הזמן שבעולם להמלט משעה שפקעו תנאי השיחרור ועד להגשת כתב האישום". בשים לב למכלול הנסיבות ולהשתלשלות הפרשה קבע בית המשפט המחוזי כי מעצר העורר עד תום ההליכים עלול להסב נזק בלתי הפיך, וכי ניתן לשחרר את העורר למעצר בית בתנאים מגבילים ולהבטיח התייצבותו למשפטו בערבויות מתאימות.
לפיכך נטען כי יש מקום להורות על ביטול מעצר הבית, לרבות התנאים המגבילים (איזוק אלקטרוני ופקוח צמוד) ולהותיר על כנם את יתר תנאי השיחרור (הערבות הבנקאית, ההיתחייבות העצמית והתחייבות צד ג').
...
משההליך הפלילי המתנהל בבית המשפט המחוזי מתקדם (אף שמדובר בהתקדמות שאינה מן המהירוֹת), ומשהוגש כנגד העורר כתב אישום לבית משפט השלום בגין יציאתו מהארץ תוך התחזות לאחיו וזיוף דרכונו – במסגרתו מיוחסות לו כאמור עבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה, התחזות לאדם אחר ושיבוש מהלכי המשפט – סבורני כי יש הצדקה להמשך מעצר הבית בתנאים שנקבעו עד כה. ודוק, אין בידי לקבל את טענת בא-כוח העורר, לפיה לא נפל פגם ביציאתו של העורר מהארץ כיוון שבאותה עת לא עמד נגדו כל כתב אישום.
לבסוף, בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי מאפשר לעורר לצאת ממעצר הבית באופן נקודתי לטובת פגישות עם בא-כוחו ולטובת תפילות בבית הכנסת בשבתות ובחגים, נראה לי שהתוצאה הנוכחית מהווה איזון ראוי בין האינטרסים השונים בעניינו של העורר ואין מקום להקל עוד.
אשר על כן, הערר נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה תביעה לבית משפט השלום, ה"פ 20086-11-19, להצהיר על ביטול הסכמי ההלוואה, והערת אזהרה ושטר מישכון שנרשמו מכוחם.
זאזה ציין כי בראלי חברו ביקש ממנו לחתום על מיסמכי ערבות למכרז והבטיח כי אין בכך כל סכנה, וכי "לפי ערכים גרוזיניים די במילה וכבוד הדדי כדי לקיים התחייבות". זאזה ביקש מהמבקשת שתחתום על המסמכים וטען שהסביר לה, שלצורך מראית עין מול המכס, בראלי מעדיף להחתים אותה על מסמכים, כיוון שבעתיד תהיה רופאה.
אך כשמדובר במכירת נכס אחר, כגון נכס אשר הנתבע מחזיק בו לשם השקעה גרידא ומכירתו אינה כרוכה בהסבת נזקים מיוחדים לבעליו, סבורני כי, בדרך כלל, לא יהא צידוק להורות על עיכוב ביצוע כדי למנוע מכירתו של הנכס.
עוד נקבע בפסיקה כי בבחינת השאלה האם לעכב את ההליכים למימוש הבטוחה, אם לאו, יש לשקלל את הנזק למשיב בשל עיכוב הליכי המימוש: "החשש מקושי בהשבת המצב לקדמותו בנסיבות כגון אלה אינו השיקול המכריע. יש לשקללו כנגד הנזק העלול להגרם לזוכה מעיכוב הליכי המימוש, כאשר לשיקול זה ניתן מעמד בכורה לאור העקרון כי יש להתיר לזוכה בפסק דין להנות מפירות זכייתו. בהתמודדות בין העיקרון לפיו יש להניח לזוכה להנות מפירות זכייתו, לבין החשש מפני הרס עיסקו של החייב אם הליכי המימוש לא יעוכבו, יש להראות כי עיכוב מימוש פסק הדין לא יגרום נזק משמעותי לזוכה, ולא יגרע באופן מהותי מסכוייו להפרע מהחייב" [ע"א 10583/05 בתיה סגל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (04.03.2007)].
...
אך כשמדובר במכירת נכס אחר, כגון נכס אשר הנתבע מחזיק בו לשם השקעה גרידא ומכירתו אינה כרוכה בהסבת נזקים מיוחדים לבעליו, סבורני כי, בדרך כלל, לא יהא צידוק להורות על עיכוב ביצוע כדי למנוע מכירתו של הנכס.
לפיכך אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל בכל הנוגע לדירה.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה ויחול עיכוב הליכים בכל הנוגע למימוש הדירה בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התובעות עתרו בתביעתן לסעד הצהרתי לפיו ביטלו כדין את הסכם השכירות בהודעת הביטול שניתנה על ידן בתאריך 28.6.20, הצהרה על בטלות אמצעי התשלום והבטוחות שנמסרו לקורן מכח הסכם השכירות ובכלל זה הערבות הבנקאית, וחיוב קורן בתשלום בגין הנזקים שנגרמו לתובעות בשל הפרתו היסודית הנטענת של ההסכם.
עסק המרכולית (ששטחו הפך לכ-60 מ"ר) התחרה תחרות עזה ואקטיבית בחנות הנוחות שלהן (ששיטחה 47 מ"ר) ופעילותה אף הסבה נזקים וקשיים לפעילות תחנת התידלוק.
...
התביעה שכנגד נדחית אף היא בהעדר הוכחת רכיבי הנזק שבה.
בהתאם אני מורה על ביטול כל אמצעי התשלום והבטוחות שניתנו לקורן על ידי התובעות מכח הסכם השכירות ובכלל זה: בטלות הערבות הבנקאית שנמסרה לקורן מכח סעיף 20.2.1 להסכם השכירות, בטלות שטר חוב שנמסר לקורן מכח סעיף 20.2.2 להסכם ובטלות השעבוד הספציפי שנרשם על ציוד ומלאי השייך לתובעות מכח סעיף 20.2.4 להסכם.
בהתאם לשיקולים אלה, אני מחייב את התובעות לשלם לקורן הוצאות משפט בסך 117,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו