תביעה להצהרה על אי חוב ארנונה עירונית

התובע טען שמכתב משרד הפנים מלמד על חוסר תום לב והטעייה מצד הנתבעת בתביעה המקורית, שכן הסכמתו לפסק הדין התבססה על הצהרת מהנדס העיר של הנתבעת מיום 8.4.1991, ולפיה הנכס מצוי בשלמותו בשטחה של הנתבעת (נספח 2 לכתב התביעה), אך הצהרה זו הסתברה כמוטעית.

נטען כי במהלך השנים, התובע קיבל בפועל את מלוא השירותים הערוניים מהנתבעת- פינוי פסולת, תאורה, פקוח ערוני וכיוצ"ב, המחייבים את התובע בתשלום ארנונה, לכן גם לגופו של עניין על התובע לשלם לאלתר את החוב האמור.

...

אין בידי לקבל זאת.

סיכום דין התביעה להידחות.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

התובעת 1, עריית תל אביב (להלן: "הערייה"), והתובעת 2, מי אביבים בע"מ (חברת המים העירונית, להלן: "מי אביבים"), הגישו את התביעה נגד הנתבעת 1, מ. מרכז אירועים בע"מ (להלן: "החברה"), הנתבעת 2 אילומינדה חזות, בעלת החברה (להלן: "חזות"), והנתבעת 3 מריאן רמוס, בתה של חזות (להלן: "רמוס"), בגין אי תשלום חובות ארנונה ומים ע"י החברה.

יצוין כי בהליך ציינו שני הצדדים שלרמוס אין חובות כלשהם לתובעות בגין התקופה שבה היא מחזיקה בנכס, והתביעה עוסקת אך ורק בחובות מהתקופה שהחברה החזיקה בו, המפורטים בפתיח לעיל.

לדבריו, במקרים בהם השקעה ראשונית משולמת כמזומן, ניתן להסתפק בהצהרה של מבצע התשלום לצורך אישורו החשבונאי (עמ' 13 ש' 21 - עמ' 14 ש' 16; הצהרות כאמור הוגשו לתיק בית המשפט לאחר הדיון).

...

טענות התובעות בהקשר הדין הכללי נטענו באופן כללי וכוללני, מבלי לקשר אותן להוראת דין ספציפית, ולו מסיבה זו דינן להידחות.

סוף דבר לנוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה כלפי רמוס (הנתבעת 3) ומחייבת את התובעות בתשלום הוצאות, לרבות שכ"ט עו"ד, בשיעור 10,000 ₪.

לפיכך, החל מחודש נובמבר 2005 השכירה החברה לניהול את החנות לצדדים שלישיים לצורך הקטנת הנזקים, ובתקופה זו היא שנשאה בתשלומי הארנונה העירונית בגין החנות.

לטענת מר נחום, מנכ"ל החברה לניהול, מר זיו, התחייב כי החברה לניהול תפרע את חוב הארנונה של החנות, ולפיכך עליה לקיים התחייבות זו. לטענת מר נחום, החברה לניהול לא הצהירה אמת לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א (ת"ק 4494-02-09) כאשר טענה בפניו כי מלוא חוב הארנונה שולם.

הפסיקה הכירה בשני חריגים עקריים לכלל זה: האחד – תביעות חוב בגין חובות שאינם בני תביעה, כגון תביעות נזיקין, אשר בשל אופיין יידונו, פעמים רבות, בערכאות הדיוניות.

...

באשר לבקשתו החלופית של מר נחום לפיה מותב זה ידון ויכריע בתביעתו – הנני קובע כי יש לדחות גם בקשה זו. אני סבור כי מלכתחילה היה על מר נחום להגיש תביעתו כתביעת חוב, ורק לאחר קבלת הכרעת הנאמנים לגביה - יכול היה מר נחום לערער עליה לפני מותב זה (בית המשפט של חדלות פירעון).

לפיכך, ברי כי אין כל בסיס לבקשתו זו של מר נחום לפיה ידון בית המשפט דנן בתביעתו חלף הגשת תביעת חוב לנאמנים, ואני קובע בזאת כי גם בקשה (חלופית) זו של מר נחום דינה להידחות.

סוף – דבר לאור כל האמור לעיל, הנני קובע בזאת כדלקמן: דין בקשתו של מר דוד נחום - להידחות; בנסיבות העניין, נוכח ההבטחה שניתנה למר נחום על ידי מר זיו וחוסר האפשרות לקיימה בשל מגבלות הדין - לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

ביחס לדרישה לחיוב בריבית עירונית טענה הנתבעת, כי החוק חל על חיובים של הרשות ולא על סכומים המגיעים לאזרח.

ביום 11.1.17, במסגרת דיון שנערך בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים, הצהירו הצדדים על הסכמותיהם בפרוטוקול כדלקמן: "ב"כ הצדדים: בשלב זה ובהמלצת בית המשפט, אנו מסכימים כי פסק הדין יינתן בדרך הקבועה בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ללא הנמקה, כולל אפשרות דחייה או קבלה מלאה של התביעה. מוותרים על חקירות, נבקש לסכם בקצרה בכתב.

". נציג הנתבעת לא נחקר נגדית על סעיף זה בתצהיר ועל כן עדותו לא הופרכה ולא נסתרה. האמור עולה בקנה אחד עם טענת התובעת כאן, בסעיף 18 לכתב התביעה, שאינה במחלוקת, לפיה החל משנת 2011 ועד למועד הגשת התביעה, התובעת שילמה את הארנונה השוטפת לעירייה בגין 5 הנכסים שבבעלותה ואין כל חוב על שמה בגין שנים אלו.

חרף זאת פקידי הנתבעת המשיכו לחייב את הנכס בתשלום ארנונה חודשית כך שנוצר חוב בסך של 8,780 ₪ נומינלי ובתוספת ריבית עירונית והצמדה בסך של 9,750 ₪.

...

חיוב בריבית עירונית אציין, כי לאורך ההליך חזרו ודרשו התובעות לחייב את הנתבעת ב- "ריבית עירונית". לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי, כי אין כל הצדקה לחייב את הנתבעת בתשלום "ריבית עירונית", אלא ככל שהיה מקום לחייב את הנתבעת בתשלום כלשהו, היה מקום לחיוב בריבית והצמדה כחוק, כפי שנהוג בתיקים אזרחיים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי הדין עם הנתבעת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

בסעיף 2 להסכם בפרק הצהרות המוכר נקבע: "המוכר מצהיר כי גילה בפני הקונה גלוי מלא ונאות של העובדות הידועות לו בנועגע לדירה ולבנין, בו היא נימצאת לרבות מצבה הפיזי והמשפטי והוא מתחייב לשמור אותה במצבה הפיזי והמשפטי כפי שהיא היום למעט בלאי סביר. המוכר מצהיר כי הדירה תקינה וכל מתקניה פועלים כראוי ולא ידוע לו על פגם או מום נסתר בדירה וכי כל מערכות הדירה שלימות תקינות ופועלות". בסעיף 4 להסכם התובעים הצהירו שבדקו "... את הדירה בכפוף להצהרת המוכר לרבות מצבה הפיזי והמשפטי, את הבניין בו היא נימצאת ומצא אותה טובה AS IS ומתאימה לצרכיו ולשימושו ומוותר על כל טענה בגין אי התאמה למעט מום נסתר". בסעיף 8 להסכם נקבעו תנאי מסירת החזקה כדלקמן: הנתבעים התחייבו למסור את הדירה כשהיא נקיה מכל חוב, שיעבוד וכיו"ב למעט זכויות השוכר המתגורר בדירה, עם ביצוע מלוא התמורה ולא יאוחר מיום 20.6.18.

בסעיף 9 להסכם הוסדרו תשלומי המסים השונים ע"י הצדדים ונקבע בו, בין היתר, שמסים, חובות ותשלומים בגין ארנונות עירוניות, תשלום ועד בית, מס רכוש, חשמל, מים, חברת ניהול וגז יחולו וישולמו ע"י הנתבעים עד ליום מסירת החזקה בפועל לתובעים, ומיום זה ואילך יחולו על התובעים.

דיון והכרעה חוב ארנונה התובע העיד כי התובעים שילמו את חוב הארנונה וכן עבור אישור הערייה כי אין חוב, ואף צירף אסמכתא לתשלומים בסך 193.7 ₪ (עבור חוב הארנונה) ו- 17 ₪ עבור אישור הערייה.

התובעים צרפו אישור העידר תביעות מיום 16.8.18 ע"ס 17 ₪ וקבלה על תשלום החוב מיום 9.8.18 ע"ס 193.7 ₪ ואני מאשרת את שני הסכומים הנ"ל. מזגנים ההסכם קובע שהדירה כוללת מזגנים ושהם חלק ממתקני הדירה שיועברו לרשות התובעים כחלק מהממכר עבור התמורה ששלמו התובעים.

...

בנסיבות אלו אני סבורה כי בנוסף לפיצוי המוסכם בסך של 90,000 ₪ יש לפסוק לזכות התובעים את דמי השכירות שהנתבעים שלשלו לכיסם ולא העבירו לתובעים, חלף הפיצוי המוסכם הנפרד שנקבע עבור האיחור במסירת החזקה שהנתבעים אחרו תוך שעשו מכך רווח על גבם של התובעים.

סוף דבר הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובעים פיצוי מוסכם בסך 90,000 ₪ וכן את סכום דמי השכירות שהגיע לתובעים בסך 22,331 ₪, שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (3.2.19) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעים הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה על ידי התובעים ועד למועד התשלום ע"י הנתבעים וכן הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.