תביעה להפרשי ריבית על החזר היטל השבחה

רכיב התביעה בגין הפרישי ריבית על החזר הפרש היטל השבחה בעקבות שומה מכרעת: התובעת מעלה טענה נוספת הנוגעת לתשלום היטל השבחה בגין השלב הראשון בהקמת ביניין ג'.

...

לאחר ששקלתי את הטענות בבקשה ובתגובה אני דוחה את הבקשה.

אוסיף בהקשר זה כי טענות התובעת לגבי הרחבות החזית נדחות אין בהן ממש.

לסיכום אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת את הפרשי הריבית בשיעור 0.5% לחודש לסכום של 58,299 ₪ לפי חוק הרשויות וזאת ביחס לתקופה מיום 30.8.14 ועד יום 15.6.15.

לועדת הערר המחוזית בתל אביב ציטטה את האמור בבקשה המוסכמת למחיקה, ואני מצטטת את המשך האמור בהחלטה זו: "עוד צוין בהודעה כי בהתאם לכך הוחלט על ידי הועדה המקומית על ביטול החיוב בהיטל ההשבחה. בנסיבות העניין ובשים לב לכך, שהועדה המקומית תיקנה את החלטתה למתן היתר ואין מחלוקת כי לא היה צורך באישור ההקלה נשוא השומה, אנו מוחקים את הערר כמבוקש ואיננו פוסקים הוצאות". נוכח האמור לעיל, התובעים קיבלו החזר על סך של 51,065.88 ₪.

עיינתי בפסק דין בעיניין אסתר שלום, בו צוין במפורש כי הקבוצה ביחס אליה חל הסדר הפשרה הנה "כל מי שקבל או היה זכאי לקבל החזר היטל השבחה מהמשיבות בגין החלטה מפחיתה לפי התוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ב- 24 החודשים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד מתן פסק הדין המאשר את ההסכם". בית המשפט קבע בהמשך (עמ' 5 , סעיף 11) : "כבר עתה אומר, כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים מקורו בהמלצת ביהמ"ש, וכי יש בו כדי להביא לשינוי המצב המשפטי הקיים עד כה באופן שיאפשר לציבור משלמי היטל השבחה ביתר לקבל כספם חזרה בתוספת ריבית והצמדה עפ"י חוק פסיקת ריבית והצמדה. הסדר זה, הנו ראוי בעיני באשר הוא אינו כולל סנקציה בשל השבה מאוחרת של סכום הכסף ששולם ביתר כל עוד הצדדים מנהלים הליכי בירור בנושא שיעור הסכום לתשלום והוא אף יכול היה להיקבע בסכומי ריבית אחרים לאור סעיף 17 לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה הקובע כי ס' 6 לחוק ההצמדה בנסיבות שכאלה לא יחול מחד ומאידך ס' 16 לתוספת השלישית מאפשר הפחתת השיעורים בחוק ההצמדה בהתייחס לתקופה בה היתנהל בירור שיעור ההיטל. גם מטעם זה, יש כדי להביא לשעור ריבית והצמדה סבירים שאינם "עונשיים" כפי העולה מחוק ההצמדה בנסיבות מהם מתברר שיעור ההיטל כאמור.

בעינייני הצמדה וריבית נקבע בסעיף 17 בתוספת השלישית בחוק התיכנון והבנייה, שעניינו היטל השבחה, כדלקמן : "הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול". הכלל הוא אפוא, כי כאשר הוחלט בהליכים על פי התוספת השלישית על ביטול החיוב בהיטל, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם חוק ההצמדה- שהוא חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם – 1980 ולפיו "תשלומי פיגורים" הם "ריבית צמודה בשיעור של 0.5% לחודש" (להלן: "חוק ההצמדה").

...

לאחר שבחנתי את נסיבות התביעה שבפני, מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.

בעניין זה נתתי דעתי לכך, כי הערר על החלטת הועדה לתכנון ובניה, נמחק בהסכמת הצדדים מבלי שהועדה נתבקשה לפסוק הוצאות ומבלי שנתבקשה על ידיהם לקבוע את שיעור הריבית, דבר אשר היה מייתר את הגשת תביעה זו. סוף דבר אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,085 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪ (כולל אגרת בית משפט).

משסירבה הנתבעת לדרישת התובעת להחזר תשלום היטל השבחה ששולם ביתר, הגישה נגדה התובעת ביום 23.3.2016 תביעה בסדר דין מהיר בסך 1,733,932 ₪.

עוד נטען כי התובעת זכאית להחזר היטל השבחה ששולם על-ידה ביתר בסך (נומינלי) של 1,340,808 ₪ בצרוף תשלומי פיגורים כמשמעם בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 (להלן: חוק הרשויות המקומיות) החל מיום 4.3.2012 (מועד ביצוע תשלום היתר), או לחילופין - ממועד החלטת ועדת הערר, או לחילופי חילופין - בצרוף ריבית פיגורים כמשמעה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 ממועד החלטת ועדת הערר.

...

לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (1) 1,340,685 ₪ בצירוף "תשלומי פיגורים", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות, החל מיום 23.7.2012 ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 150,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי שהיה זכאי לקבל החזר היטל השבחה מהמשיבות בגין החלטה מפחיתה לפי התוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ב-24 החודשים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד בו חדלו המשיבות מהגבייה בנגוד להוראות סעיף 17 לתוספת השלישית לחוק" (סעיף ב' בפתיח לבקשת האישור).

בקשת האישור הביאה להשבת הסכומים שנגבו ביתר בגין היטל השבחה בתוספת הריבית לה זכאים נישומים לפי התוספת השלישית בחוק התיכנון והבניה וכן לחישוב הפרישי ההצמדה בגין החזרים אלו, ממועד התשלום בפועל ועד ליום ההשבה.

...

לעניין שכר הטרחה בתביעת השבה נגד רשות, קבע בית המשפט העליון בין היתר בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) כך: "אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן". בעע"מ 9237/12 עיריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש ברקאי בע"מ (18.5.14) (להלן: "עניין ברקאי") קבע בית המשפט העליון כי: "הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו. לצורך המקרה שלפנינו, ונזכיר כי מדובר בתביעת השבה נגד רשות, הרי ניתן ליישם את שיטת האחוזים מתוך הנחה כי הסכום שהיה נפסק לקבוצה בתום ההליך היה עומד על סכום הגבייה שבמחלוקת. ... מקובל עלינו, כי מן הראוי ליישם את שיטת האחוזים באופן שאינו מחמיר, שעה שמוגשת לבית המשפט בקשת אישור ראויה, בסכום נמוך יחסית, וזו מסתיימת בהודעת חדילה, בפשרה או בדרך אחרת (ובלבד, כמובן, שלא קיימים שיקולים נגדיים המצדיקים את הפחתת שכר הטרחה). עוד נציין, כי מקום בו הוגשה הודעת חדילה והוכח קשר סיבתי בין הגשתה של בקשת האישור לבין הפסקת הגבייה, הרי מן הראוי לזקוף זאת לטובת התובע המייצג ובא כוחו, לצורך פסיקת שכר הטרחה והגמול". (ההדגשות שלי – מ' נ').

עם זאת אני סבורה כי יש להביא בחשבון לעניין הגמול ושכר הטרחה גם את העובדה שמלכתחילה הוגשה הודעת החדילה באופן שהמשיבה התחייבה כי ההצמדה והריבית יחושבו מיום הכרעת השמאי המכריע וכי ב"כ המבקש הסכים לחדילה בנוסחה, אף שלא תאמה את הדין כפי שפורט לעיל.

סוף דבר בקשת האישור נדחית.

לפני תביעה על סך כ-77 אלף ₪, בה נטען כי החזר שקבלו התובעים מהנתבעת, ביחס להיטל השבחה ששלמו בעודף, חושב בתוספת ריבית בשיעור נמוך מכפי שהיה על הנתבעת להוסיף.

לעמדת התובעים הקבוע בס' 17 לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה (כי אם הוחלט בהליכים על ביטולו או על הפחתתו של היטל יוחזרו התשלומים ששולמו ביתר, בתוספת תשלומי פיגורים – בהתאם להגדרה שבחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) חל על המקרה דנן, ומשנמנעה הנתבעת מלהוסיף להחזר ששילמה להם את הריבית בשיעור הנכון הרי שיש לחייבה לעשות כן. התובעים הוסיפו והפנו לפסיקה המלמדת על הכוונה ליצור סימטריה במישור ריבית הפיגורים בין תשלום בחסר לבין תשלום ביתר.

...

להשלמת התמונה ולעניין הטענה בדבר סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה – ר' החלטתי בת"ת (שלום כ"ס) 59807-07-14 איילה יחזקאל נ' מ. א. דרום השרון (נבו 26.08.2015) (והחלטה בערר בעניין זה - ער (כ"ס) 39567-09-15‏ ‏ מועצה אזורית דרום השרון נ' איילה יחזקאל) נוכח האמור, נדחית בקשת הרשות להתגונן ומשכך – אני מקבל את התביעה.

הנתבעת תשלם לתובעים את סכום התביעה בסך 76,985 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 962 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.

כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.