יחסי השוכר - משכיר בגין הסכם שכירות שנחתם ביום 15.9.20 (להלן: "הסכם השכירות"), היו אמורים להימשך מיום 1.10.21 ועד ליום 30.8.21, אולם הם באו לקיצם ביום 22.2.21, וזאת לאחר שלטענת התובעת היא לא יכולה להמשיך ולהתגורר בדירה בשל ניזקי רטיבות ועובש קשים לטענתה, ובעיות נוספות שנתגלו בדירה (כגון נזילה עיקבית בחדר האמבטיה), בעוד הנתבע כמשכיר הנכס מיתעלם לטענתה מפניותיה ו/או לא מטפל בהם בזמן אמת או באופן יעיל.
התובעת מפרטת בכתב התביעה שכנגד כיצד לקח זמן לתיקון הנזילה בחדר האמבטיה, שנתגלתה עם כניסתה לדירה, ושלא תוקנה עד לעזיבתה באופן מלא; כך גם מתארת התובעת את תחילת הרטיבות בקיר מסביב לחלון בחדר השינה שהחל בדצמבר 2020 ושהביא ליצירת עובש כבד שם. בתחילה הופנתה לטפול בענין על ידי הנתבע לועד הבית, ולאחר מכן התברר כי מדובר בטיפול שעל הנתבע לטפל בו. התובעת פירטה כיצד תאמה עם אותו איש אחזקה אליו היא הופנתה על ידי הנתבע בשם נידאל, שנשלח על ידי הנתבע לטפל ברטיבות, אולם לאחר מספר תיאומים, לא הגיע, בין היתר גם בשל סגרים שהיו באותה תקופה, ובסופו של דבר הדבר לא הסתייע והתיקון לא בוצע עד לעזיבתה את הדירה.
היה מצופה כי הנתבע יבוא לקראת התובעת בהפחתת שכר דירה למשל או לרצות אותה בזיכוי כלשהוא, במשך כל אותה תקופה בה היתרחשו התקלות, אך משלא נעשה הדבר, ובעיות העובש, הרטיבות והנזילות, לא סודרו באופן אינטנסיבי, הרי שבכך היה "חטאו" של הנתבע.
...
הבעיות שהחלו בנזילה שלא טופלה באמבטיה כפי שעולה מהתמונות שלא נסתרו, כמו גם בעיית הרטיבות מסביב לחלון בחדר השינה, ששני הצדדים הסכימו כי הינה בעיה חמורה, לא טופלה באופן מהיר ויעיל, ומכאן שאני בא לכלל מסקנה הגיונית כי הנתבע לא איפשר לתובעת להתגורר בדירה באופן סביר.
כך גם לא מצאתי להיעתר גם לבקשה לפיצוי בגין הוצאות מציאת שוכר חלפי בסכום של 7,000 ₪.
מכל אמור אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 2,000 ₪.