עוד הוסכם, כי ככל שהנתבעים לא יפרעו את ההלוואה בתוספת הרווח עד למועד שנקבע, יוסמך הנאמן עו"ד פולסקי למכור את הדירה.
והינה, לתצהירו של התובע צורפה חשבונית מס/ קבלה, המעידה על כך, שביום 12.4.11 – למחרת החתימה על ההסכם הראשון ועל זיכרון הדברים – הופקד הסך הנ"ל בנאמנות בידי עו"ד פולסקי והוא מאשר זאת בהוצאת קבלה, בה מצויין כי הכספים הופקדו בגין רכישת קרקע ו/או דירה.
לא סביר בעיניי, כי סכום כה נכבד של כספי נאמנות יועבר ללא כל אסמכתא בכתב, ויעידו על כך הן שורת האסמכתאות שצרף עו"ד פולסקי כנספח 5 לתצהירו, והן הגרסה הברורה שמסר בכתב ההגנה, שם טען כי לא העביר כספים מחשבון הנאמנות לאדרי, אלא לאחר קבלת הוראה מפורשת בכתב מהתובע (ראו סעיף 24 לכתב ההגנה; בהקשר זה יוער, כי אין בידי לקבל את טענת עו"ד פולסקי כי הדברים מתייחסים אך ורק לכספים שנידונו בסעיף 13 לכתב התביעה, שכן מקריאת הדברים בהקשרם בכתב ההגנה עולה בבירור כי הדברים נאמרו כאמירה גורפת ומוחלטת).
...
בנסיבות אלו אני סבורה, כאמור, כי אף שהדעת אינה נוחה מהתנהלותו של עו"ד פולסקי, אין מקום להטיל עליו אחריות ברשלנות, ולפיכך דין התביעה נגדו להידחות.
סוף דבר, אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 3.
משנדחתה התביעה, התייתר הצורך להכריע בהודעה לצד ג' ואף דינה להידחות.