תביעה להעברת בורר ומינוי בורר חליף

תמצית טענות המבקשים: טוענים המבקשים כי יש לעכב את ההליכים בתובענה לצורך העברת המחלוקת לבורר שימונה על ידי ראש לישכת עורכי הדין מכח תניית הבוררות שבסע' 16 להסכם ובהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן:"חוק הבוררות").

טוענת החברה כי בהסכם ישנה תניית בוררות מפורשת ולכן חובת הצדדים לכבד מנגנון זה. החברה מתייחסת לטענתו של רועי באשר לכך שהחברה אינה צד להסכם ומשכך יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים, טוענת החברה כי בהתאם לסעיף 4 לחוק הבוררות, הסכם הבוררות יפה גם לגבי חליפיהם של צדדים להסכם.

...

כפי שפורט לעיל, נדחתה התנגדותו של רועי שהגיש את התובענה בתיק העיקרי ומסקנתי הינה שהמחלוקת שבין הצדדים ראויה לדיון במסגרת בוררות.

מכאן שדין הבקשה להתקבל ואני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה.

כפי שפורט לעיל, לא שוכנעתי כי ענייננו "בזניחת" אפשרות הבוררות מצד המבקשים, אולם מאידך, ההתכתבות שצורפה מעלה כי המבקשים יכלו לפעול ביתר שאת לצורך הבוררות ואם היו עומדים הם על הצורך שבפנייה לבוררות בצורה "זריזה" יותר, סביר להניח שהליך זה היה נמנע.

להלן אסקור בתמצית את ההתפתחויות הרלבנטיות לענייננו שארעו מאז פסק הדין שניתן על ידי ביום 07.07.2013, ואלו הן: חלף הבורר הרב שרייבר ז"ל, שהתפטר מתפקידו, מינה הרב כהנמן כבורר מטעמו את הדיין הרב משה פרקוביץ'; הרב מרקוביץ הגיש לבוררים בשמו ובשם עמותת מסורת התורה שהוקמה על ידו, תביעה חדשה (להלן- התביעה) בה עתר להעביר על שמו את נכסי הישיבה, להעביר לידיו גם את שרביט נהולה הפינאנסי של הישיבה, לקבוע כי תלמידיו הנם תלמידי ישיבת פוניבז' לכל דבר ועניין, וכי על הישיבה לשאת בהוצאות החזקתם, אף עתר למתן חשבונות.

אין כל קשר בין הסעדים שהתבקשו בשתי הבקשות – חזקה בנכסים כאלו ואחרים וסידורי ישיבה ותפילה – לסעד שהתבקש בהליך העקרי המתבטא במינוי בורר חליף או העברת הסיכסוך לבית המשפט.

...

הנה כי כן, אין בטענות מרקוביץ כדי להתגבר על זכותם של כהנמן לשמר את המצב שהיה קיים באוהל קדושים מזה 15 שנים עד לפלישה הכוחנית שנעשתה ע"י מחנה מרקוביץ ערב הגשת הבקשה, ומשכך אני מורה כי הצו הארעי שניתן ע"י כבוד השופטת סרוסי ביום 25.08.21 יהפוך לצו זמני המונע מאנשי מרקוביץ והמזוהים עמם להיכנס לבניין אוהל קדושים, אף אוסר עליהם "לשוב ולהפריע לאנשי ישיבת פוניבז' לעשות שימוש בלעדי כראות עיניהם באוהל קדושים, לרבות במהלך תפילות השבת והחגים". למותר לציין כי הפועל היוצא של מתן הצווים לעיל מתבטא בדחיית בקשת מרקוביץ, שגם לפי שיטתם אינה אלא בבואת תשובתם, שנדחתה, לבקשת כהנמן.

ובאשר להליך העיקרי: בתגובתם טענו מרקוביץ, כאמור, כי האב"ד צימבליסט כלל לא התפטר; כי אם אכן התפטר "יש לאפשר לו לסגת מהתפטרותו ולחלופין להורות לו לשוב ולדון בהליך הבוררות... ואפילו מסרב כיום לשוב ולדון בבוררות... יש לכוף על הרב צימבליסט לשוב ולדון בבוררות", אלא שהודעת האב"ד צימבליסט טרפה את הכללים, משהודיע לבית המשפט כי "לא אוכל להמשיך לדון בבוררות שלפנינו" וזאת "בעיקר עקב התנהלותו של ב"כ הרב כהנמן"[עיון בפרוטוקולים המתעדים את דיוני הבוררות מעלה שאין הכוונה לפרקליטים המלומדים שהופיעו לפני בדיון] וגם "לאור מצבי הבריאותי". אין לתמוה אפוא כי במהלך הדיון בלפני הודיע ב"כ מרקוביץ כי "לא נכפה על הרב צימבליסט לשמש כבורר". יתרה מכך, הושגה הסכמה כוללת למנות, תחת בורר חליף לאב"ד בבוררות זבל"א, בורר חליף דן יחיד שיהא שופט בדימוס ולו, כבקשת מרקוביץ, "זיקה כלשהי לדין תורה". סוף דבר בית המשפט מודה לרב הגאון האב"ד גדליה צימבליסט על פעילותו כבורר במהלך כל השנים שנעשתה במסירות ובהתנדבות, משחרר אותו מתפקידו, ומאחל לו בריאות טובה.

בנוסף לצווים המפורטים בסעיף 14 לעיל, אני ממנה כבורר דן יחיד בבוררות ההמשך שבין המבקשים לבין המשיבים, את השופט בדימוס דוד חשין, מהמשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, ויצמן 2, תל-אביב-יפו, טלפון 03-7509555, שאני מאמינה שיטול את המושכות לידיו, ויוביל את עגלת הבוררות בביטחון וביעילות אל חוף מבטחים.

לטענתו, תגובת המשיבה חוטאת לאמת ואף בחזקת רעיון והפוכו: המבקש מפנה לכך שהמשיבה טוענת כי היא "עשתה לה רב" ומוכנה להעמיד התובענה לבירור בורר ספציפי בלבד, מתוך מניעים דתיים ופרסונליים, וכל זאת שעה שאין עסקינן בבורר ספציפי אלא ברשת שלמה של בתי דין לבוררות הפזורה בארץ, רשת של מוסדות אשר לה דיינים רבים, עם דיעות שונות, וקיים חוסר ידיעה ושליטה מוחלט של הצדדים על זהות הבוררים.

כאמור לעיל, סעיף 12(א) לחוק הבוררות, קובע: "נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות." הוראות סעיפים 8 עד 10 לחוק, המצוינות בסעיף 12 האמור, עוסקות במינוי בורר על ידי בית המשפט מקום בו לא הגיעו הצדדים להסכמה על זהותו של הבורר בסכסוך הנתון להכרעה בבוררות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה הגעתי להכרעה כי דינה להתקבל וכי הסכסוך בין הצדדים יתברר בפני מוסד הבוררות המוצע בבקשה, "ארץ תורה" או לחילופין ע"י מוסד בוררות מוסכם אחר, ולהלן נימוקי.

האם במקרה דנן, יש לקבוע כי עיקר הסכמת הצדדים נסובה סביב זהות הבורר ולכן דין הבקשה להידחות או שמא עיקר ההסכמה בין הצדדים הינה סביב מינוי בורר שידון בסכסוך בין הצדדים ולכן דין הבקשה להיתקבל? סבורתני כי עיון בהוראת ההסכם מעלה כי הצדדים הסכימו לפתור את הקונפליקטים ביניהם באמצעות הליך הבוררות, כאמור בתניית השיפוט שנקבעה בהסכם ביניהם: "....חתימת הסכם זה כמוה כחתימה על הסכם בוררות..". בענייננו, הצדדים לא קבעו ביניהם אדם ספציפי כבורר, על כל המשתמע מכך, אלא הסכימו על רשת מסוימת של מוסדות בוררות המשלבת בין ערכי העולם הדתי לבין סדר הדין האזרחי.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הן מהסכם הבוררות עצמו והן לאור כל הנימוקים שפרטתי לעיל, סבורתני כי משקל הכובד בהסכם הבוררות בין הצדדים הינו העברת הסכסוך לבוררות אשר תשלב בין עולם הערכים הדתי לאומי לבין עקרונות מסדר הדין האזרחי ולא זהות הבורר הספציפי ולכן דין הבקשה להתקבל.

ושוב ניצבת המבקשת בבית המשפט ובפיה בקשה נוספת "להורות על העברת הבורר הנכבד, עו"ד אסא זהר (להלן: 'הבורר') מתפקידו כבורר... כמו כן, יתבקש ביה"מ הנכבד להורות על הפסקת הבוררות ולעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 12(ב) לחוק הבוררות... ולהורות כי הסיכסוך נשוא הבוררות לא ידון בבוררות אלא בפני ביה"מ המוסמך לכך. לחילופין... להורות על מינוי בורר חליף שידון בתביעת המשיבה נגד המבקשת". תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלות על הבקשה, קובעת כי "החליט בית המשפט לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד". ואכן, לאחר עיון בבקשה, ובשים לב להליכים הקודמים שהתנהלו בין המבקשת, היזם בפרויקט המקרקעין, לבין המשיבה, הקבלן המבצע הראשי בפרויקט, לרבות ההכרעה בהם, נחה דעתי שהבקשה איננה מצריכה תשובה וכי יש לדחותה על הסף.

...

ושוב ניצבת המבקשת בבית המשפט ובפיה בקשה נוספת "להורות על העברת הבורר הנכבד, עו"ד אסא זהר (להלן: 'הבורר') מתפקידו כבורר... כמו כן, יתבקש ביה"מ הנכבד להורות על הפסקת הבוררות ולעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 12(ב) לחוק הבוררות... ולהורות כי הסכסוך נשוא הבוררות לא ידון בבוררות אלא בפני ביה"מ המוסמך לכך. לחילופין... להורות על מינוי בורר חליף שידון בתביעת המשיבה נגד המבקשת". תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלות על הבקשה, קובעת כי "החליט בית המשפט לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד". ואכן, לאחר עיון בבקשה, ובשים לב להליכים הקודמים שהתנהלו בין המבקשת, היזם בפרויקט המקרקעין, לבין המשיבה, הקבלן המבצע הראשי בפרויקט, לרבות ההכרעה בהם, נחה דעתי שהבקשה איננה מצריכה תשובה וכי יש לדחותה על הסף.

לאחר שנחה דעתי כי המצהיר מטעם המבקשת, כמו גם הבורר, כלל לא זכרו את אותו אירוע נטען שהתרחש שנים קודם לכן בהתייחס לחוות דעת מקצועית שנתן הבורר, דחיתי את הבקשה בהחלטה מיום 23.08.2020 בה ציינתי ש"אין לה על מה שתסמוך וכל כולה ביטוי נוסף לאי השלמת המבקשת עם זהות הבורר".

כפי שהובהר למבקשת בהחלטה מיום 06.08.2020 בסכסוך כגון דא "לא ברור מה יתרון נעוץ בבירור ההליך לפני 'שופט מקצועי' על פני התדיינות בפני הבורר המסוים, שמלבד היותו עורך דין הוא גם אדריכל ושמאי מקרקעין, שלא לדבר על כך שזהותו של הבורר נקובה בהסכם הבוררות". הבקשה נדחית על הסף.

המבקשת תשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 7,500 ₪.

משאין חולק בין הצדדים כי הרב לינדנר אינו מוכן לשמש כבורר בסכסוך בין הצדדים, בין מאחר שהוא "כבר אינו עוסק בבוררויות" כגירסת המבקש (ה"ש 4 בבקשת המבקש לעיכוב הליכים), ובין מאחר שהוא "אינו מוכן יותר לשבת כבורר בסכסוכים בהם הנתבע הוא צד להם" כגירסת המשיבים (ס' 16(ג) לתשובת המשיבים לבקשה לעיכוב הליכים), ובהיעדר הסכמה בין הצדדים למינוי בורר חליף, לא ניתן להעביר את הסיכסוך לבוררות על יסוד תניית הבוררות שבהסכם המכר.

זאת, הן מן הטעם שבסיפא לס' 7 להודעת הנתבעים נטען כי הם עתרו לעכב את התובענה; והן בראי הנפסק ב- ה"פ (מרכז) 69430-02-19 אתרי אל-גד (1986) חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' ליאור כהן (30/7/19), ס' 57-58: "אשר לפרוצדורה, סבורני כי הגם שלא הוגשה בקשת עיכוב הליכים הרי שאין בכך כדי למנוע העברת הסיכסוך לבוררות.

...

סבורני כי אין בעובדה כי הבקשה הוכתרה כבקשה לדחייה על הסף (בין היתר משום שכללה טענות נוספות שאינן קשורות אך בתניית הבוררות), כדי למנוע קבלת הבקשה בעניין תניית הבוררות.

ממילא בין אם נעכב את ההליך בשל תניית הבוררות, ובין אם נעבירו לבוררות בשל בקשת הסילוק, המסקנה היא אותה מסקנה, וכל שאלת אחריות המשיבות 1 – 2 צריכה להידון במסגרת של בוררות.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב הליכים והעברת הסכסוך לבוררות.