תביעה להעברת בורר בשל קשרים נסתרים

החקירה במועד כלשהוא, ככל הנראה בחודש ינואר 2020, נפגש משה גרטנר עם חוקר פרטי בשם צביקה נווה ושכר את שירותיו לצורך ביצוע חקירה במסגרתה יבורר מידע שקבל גרטנר, לטענתו, מעו"ד יוסי כהן בדבר קשרים מחויבי גילוי בין הבורר השופט גורן לבין עו"ד בעז בן-צור, מבאי כוחו של גרטלר.

גרטלר הגיש לשופט גורן "הודעה מטעם הנתבעים (והתובעים שכנגד)", חתומה ע"י ששה מבאי כוחו, אליה צורף התצהיר מטעם החוקר הפרטי נווה, ובה דווח לשופט גורן על כי משה גרטנר שכר חוקר פרטי כדי לאסוף ראיות "שיאפשרו לו לפסול את פסק הבורר", לרבות "ראיות הנוגעות לקשר בין כב' השופט גורן לבין עו"ד בעז בן צור", כי לצורך כך גם תוכננו "פגישות עם בת זוגו של כב' השופט גורן" עורכת דין במקצועה, וגיוסה "כיועצת סתרים לתיק פקטבי", וכי התבקשו גם ראיות הנוגעות לעוזר המשפטי של הבורר השופט גורן.

גרטנר שוללים קיומה של פעילות אסורה בפנייתם לחוקר נווה, וטוענים כי זוהי זכותם, אף חובתם, לברר נכונות מידע שהועבר אליהם באשר לקשר בין הבורר גורן לבין עו"ד בן-צור, כל עוד הבחינה נעשית בגבולות החוק והמותר, כי כך הורו לחוקר נווה לנהוג, מה גם שבסופו של דבר החוקר לא ביצע כל חקירה, ובפועל לא ארע דבר.

לקראת ההכרעה בבקשה ניכנס למשוואה גורם נוסף, בדמות הודעתו הנוספת של הבורר השופט גורן מיום 20.01.2021, לפיה: "הפסקתי את פעילותי האישית כבורר עקב גילי המתקדם (82 שנים) ועקב מצבי הבריאותי (איני מוכן לפרט). העוזר המשפטי פוטר וחומר הבוררות נגרס. כך שמבחינה טכנית – אין סיכוי שאוכל לקבל על עצמי משימה בלתי אפשרית זו". הודעה זו הצטרפה להודעתו הקודמת של הבורר השופט גורן לפיה "אני לא אוכל לבודד עצמי מרגשותי בעיניין זה. גם מצבי הבריאותי בתקופה זו – אינו מאפשר לקבל את ההצעה". על פיטורי העוזר המשפטי ניתן להתגבר ע"י שכירתו מחדש.

...

משנדחית טענת גרטלר לבטלות הסכם הבוררות, ומשהבורר השופט גורן התפטר מיוזמתו מתפקידו כבורר, לא נותר אלא לחזור לדרך המלך שמתווה סעיף 12 לחוק הבוררות, ולטענת גרטלר כי נוכח מעשיו של גרטנר, בגינם התפטר הבורר, לא ראוי למנות בורר חליף.

המענה המאזן המתבקש לאמור לעיל מצוי בחלוקת נטל הנשיאה בשכר הבורר החלופי, תוך שאני מורה, בשים לב לכל המכלול, שהמימון יתבצע לפי החלוקה הבאה: ב-65% משכר הבורר החליף יישא גרטנר ואילו ב-35% הנותרים יישא גרטלר.

חככתי בדעתי אם יש לאפשר לצדדים שהות על מנת שיגיעו להסכמה בדבר זהות הבורר החלופי, אך הגעתי לכלל מסקנה כי אפסו הסיכויים להשגת הסכמה שכזו, וכי שהות, ככל שתינתן, רק תביא לעיכוב נוסף.

לטענת אקווהשילד, בשלב זה החל לקנן בליבה חשש "שכב' הבורר נוטה לטובת המשיבה (טבע - ב.ט), ומשכך גמלה בלבה של המבקשת (אקווהשילד - ב.ט) החלטה לרדת לחקר קשריו של כב' הבורר עם מייצגי המשיבה, ולבדוק את האפשרות שמא קיימים ביניהם קשרים נסתרים שלא גולו למבקשת". לפיכך,ב - 15.10.2018, אקווהשילד פנתה לבורר בבקשה כי יתפטר מתפקידו בטרם הוצאת פסק הבוררות ובמקביל שלחה לבורר ולב"כ טבע בקשה לגילוי מידע בעיניין הקשרים שביניהם (להלן: "בקשת הגילוי").

העירעור שהוגש על ידי סימפליויה - סימפליויה טענה כנגד הקביעה שארבעה מוצרים נוספים המיוצרים על ידי אקווהשילד, אינם מפרים את תביעות הפטנט וכנגד דחיית העתירה למתן צו לאיסוף המוצרים המפרים.

נטען כי בפסק הבוררות בעירעור מתקיימות עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 (9) ו – (10) לחוק בשל צימצום הקף הבקורת הערעורית של הבורר בעירעור; בשל פסלות הבורר בערכאה ראשונה נוכח קשריו עם ב"כ המשיבה המובילה לפסלות פסק הבוררות בערכאה ראשונה ובשל היות הפסיקה סותרת דינים ועקרונות יסודיים בדיני פטנטים.

ואולם, בסיפה של ההחלטה בבקשת הפסילה נקבע: "מסירת הפסק לצדדים תעוכב והוא ימסר לצדדים - בהיעדר החלטה שיפוטית אחרת- לאחר סוף יום 23.12.18, על מנת לאפשר לאקווהשילד לבקש סעד זמני בענין החלטה זו". מכאן שהיה בידי המבקשת לפנות לבית המשפט בבקשה להעברת הבורר מתפקידו, לפי סעיף 11 לחוק, לאחר ההחלטה בבקשת הפסילה ובטרם מסירת פסק הבוררות לצדדים - והיא לא עשתה זאת.

...

סיכומם של דברים - משניתן לראות בערעור שהוגש על-ידי המשיבה כערעור שכנגד שהבורר דן בו מכוח סמכותו על פי הוראות הסכם הבוררות והוראות התוספת השנייה בחוק הבוררות, דין טענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הבוררות בכל הנוגע לערעור שהוגש על-ידי המשיבה, להידחות.

מהנימוקים המפורטים לא ראיתי לקבל את טענות המבקשת, כך שדין הבקשה לביטול, להידחות.

כפועל יוצא מדחיית הבקשה לביטול, אני מאשרת את פסק הבוררות בערעור שניתן על ידי השופט בדימוס צ' זילברטל ונותנת לו תוקף של פסק דין.

עניינו של פסק דין זה הנו בהכרעת מחלוקות שונות במסגרת שני הליכים; עתירת התובעת, רווה-רביד ושות' – רואי חשבון (המאוגדת כשותפות רשומה) בה"פ 9021-09-18 (להלן: רווה-רביד) שהוגשה במסלול של המרצת פתיחה במסגרתה עתרה האחרונה לסעד הצהרתי לפיו המשיבה, רוטמנס תכשיטים (2009) בע"מ (להלן: רוטמנס), חבה כלפיה בתשלום סך של 175,510 ₪ ושמקורו בשכר טירחה המגיע לה בגין מינויו כמומחה של רו"ח מטעמה, רו"ח אלי גולדשטיין (להלן: המומחה או רו"ח גולדשטיין בהתאמה) בהליך בוררות לצורך עריכת תחשיב רווחיות (להלן: התחשיב).

מאחר והאחרון אינו שותף עוד בפירמת רווה-רביד כלל לא ברור שלאחרונה זכות תביעה ביחס לכספים שלכאורה הגיעו לו. לגופו של עניין, פירטה רוטמנס את השתלשלות הפניות השונות הרלוואנטיות להתנהלות מול המומחה ובתוך כך נטען, בין היתר, כי רק בחלוף 132 יום מיום מינויו של המומחה – למעלה מכפל התקופה שנקבעה בפסק הבוררות למסירת התחשיב ובאיחור נוסף – רק אז הוגשו מטעם כפריס ביום 21/7/15 כלל המסמכים מטעמה.

בהחלטתו של כב' השופט א' אורנשטיין מיום 2/12/18, התבקשה עמדת רווה-רביד לבקשה וכן צוין שמוצע לאחרונה ".. לשקול העברת התביעה לגבי הסעד הראשון לבית המשפט המוסמך ולעכב בשלב זה את התובענה באשר לסעד החלופי". לאחר שרוטמנס הסכימה להצעה האמורה, הורה כאמור כב' השופט אורנשטיין בהחלטתו הנוספת מיום 23/12/18 על העברת התיק לבית משפט השלום.

רב הנסתר על הגלוי אודות היתנהלות הבורר שעה שאין בנמצא תעוד באשר למענה לפנייתו של רו"ח גולדשטיין מיום 16/8/16 ו/או כל הוראה משלימה ועצמאית מטעמו בעיניין הליך הבוררות, אולם העידר מענה שכזה אינו יכול להתפרש לחובת רווה-רביד לעניין זכאותה לשכר טירחתה על בסיס פירוט דרישתה וכפי שפורטה בנספחי הפנייה האמורה.

ודוק, הפסיקה אשר דנה באמות המידה הצריכות של פסילת מומחה/חוות דעתו בשל ניגוד עניינים על רקע קשרים של המומחה עם אחד הצדדים, הבהירה כי לא בכל מקרה שבו היו קיימים קשרים כלשהם בין המומחה לאחד הצדדים עצמם או לגורם בעל זיקה אליו (כדוגמת בא-כח) יוביל הדבר באופן אוטומאטי לפסילת המומחה.

...

הנני מורה למזכירות להפיק חיוב אגרה אשר שיעורו יעמוד על תביעה כספית רגילה על סך 175,510 ₪ ויכלול את שתי המחציות (ומובן כי סכום האגרה ששולם בפועל במועד הגשת התביעה יקוזז מחיוב זה).

תביעת רוטמנס (ת"א 5985-01-20) כנגד רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד, נדחית.

כן, נדחית ההודעה לצד שלישי שהגישו רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד כנגד רו"ח עופר מנירב.

לכן הגשת תביעה זו הנה הוכחה כי מדובר בהסכמים פקטביים שכן הוכח שהתובע לא השקיע כספים יחד עם יתר בעלי המניות, כשהצדדים לא הציגו כלפי אף צד שלישי את ההסכמים הנ"ל. כן, הסכום בסך של 400,000 ₪ שהתובע טוען שהעביר לשותף של אחיו בנתבעת 2 הועבר כהלוואה בלבד, ויש בכך הוכחה לכך שלא מדובר בשותף בחברה, שכן שותף משקיע בעסק ולא מלווה לשותף אחר.

בנוסף לאינדיקציות הנ"ל, נקבעו בפסיקה מספר סימני היכר אשר יכולים ללמד על קיומה של שותפות ובהם: כוונת הצדדים להיות שותפים, הצגתם כלפי הציבור כשותפים, הישתתפות הצדדים ברווחים ובהפסדים, משכם של הקשרים העיסקיים בין הצדדים, הישתתפות בשימוש ובהחזקה בנכסי השותפות, הישתתפות בניהול העסקים, זכות הדדית של הצדדים להטיל חובות הנובעים מהעסק האחד על השני, ועוד (ע"א 609/78 לעיל; ע"א 654/88 לעיל; ע"א 727/88 לעיל; ע"א 682/87 הפניקס נ' אקרמן, פ"ד מג(2) 825).

שלישית, עיון בהסכמי השותפות הנטענים שצרף התובע (ת/2, ת/3, ת/4) מלמד כי רב הנסתר בהם על הגלוי, ואסביר טעמיי לכך: ראשית, מדובר בנוסח כימעט זהה של הסכמי שותפות בשינויים מינוריים בלבד, כאשר ההסכמים מנוסחים באופן כללי וכוללני מאד, ללא פירוט סכום ההשקעה הנידרש מכל משותף, מהו אחוז הרווח שיגרוף כל שותף בהתאם להשקעתו, ללא פירוט תאריכים ו/או יעדים לפעילות החברה וללא פירוט חלוקת רווחים ו/או הפסדים בין השותפים להסכם.

שישית, מעדות התובע עולה כי הצדדים כלל לא פעלו על פי הוראות ההסכמים שכן נקבע בהסכמים כי בכל סיכסוך או מחלוקת בין התובע לנתבע נידרש להכריע כבורר עורך הדין א' א' (המייצג את הנתבע בבית הדין הרבני), אולם למרות זאת, התובע הגיש תביעה לבית המשפט חלף פנייה למנגנון הבוררות.

...

מסקנה זו מתחדדת ביתר שאת עת מדובר בשותפות לא רשומה שאף לא הוצגה כלל כלפי צדדים שלישיים שעמם מנהלות החברות יחסים עסקיים כגון בנקים, חברות ביטוח, רשויות המס וכו' וכי בעצם מתן עדות שונה מזו שהוצגה בפניהם מסתכן הנתבע במתן הצהרה כוזבת כטענת הנתבעת.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, ובשים לב למכלול האינדיקציות שפורטו לעיל - אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח כי הוא שותפו של הנתבע בחברות 2-4 ועל כן אני דוחה את תביעתו.

סוף דבר: אשר על כן, לאור על האמור לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה על כלל עתירותיה – נדחית.

לזיידה לא היו קשרי מישפחה עם מייזליש.

· זיידה הצהירה בסעיף 15 לתצהיר עדותה, שלא נסתר ונימצא מהימן: "בשנת 2018 או בסמוך לכך, עידכנו אותי הבנים שלי, וסיפרו לי על כך שיש סיכסוך בין בעלי המניות בחב' בובוב [הסיכסוך בין מייזליש לבין האחייניות רובין רחל ואונגר רבקה – י.ג], ושהצדדים [האחייניות – י.ג] טוענות שהמניות של אבא שלי שוות כסף, וכי החזקתו לא הייתה לטובת הציבור אלא עבור עצמו". ב"כ התובעת הצהיר בעמ' 8 לפרוטוקול, שהודעת הביטול היא הגשת התביעה, שהוגשה ב-5.5.19.

· "ב-2013 הגיעה התביעה [שנדונה בבוררות בין מייזליש לבין האחייניות. זיידה הוחתמה ע"י שמעונוביץ על שטר העברת מניות ב-2014 - י.ג] ש. איך אתה [שמעונוביץ – י.ג] יודע על זה? קיבלת את התביעה? ת. נכון" [עמ' 67 לפרוטוקול שורות 12-18].

...

שמאי ביהמ"ש מר שאול רוזנברג העיד בחקירתו: "ש. ... במישור התכנוני אפשר להוסיף 14 דירות? ת. נכון... בחלקות 253-258. ש. שזה 1,820 מ"ר? ת. נכון. ... ש. המסקנה היא, יש עדיין זכויות בניה על גג הבניין לבנות 14 דירות בשטח של 1,820 מ"ר. ת. נכון [עמ' 101 לפרוטוקול שורות 5-20]; "ש. כמה דירות יש סה"כ במתחם הזה? ת. בפועל 106 דירות" [עמ' 103 שורות 2-3]; "ש. ההתלבטות בעניין זכויות הבניה היא של מי הם? ת. נכון. יש ... תחרות על הזכויות הנוספות בין הדיירים של הבניין... לבין, האם הזכויות האלה שייכות לחב' בובוב" [עמ' 104 לפרוטוקול שורות 25-28]; "מדובר על חברה [חב' בובוב – י.ג] עם בנייני שיכון ותיקים מאוד, שבהחלט יכולים להיכנס לתוך הקטע של התחדשות עירונית [עמ' 108 שורות 23-27]; "במקרה שלנו מדובר על זכויות מהוונות? ת. לכאורה כן [זכויות חכירה מהוונות של חב' בובוב – י.ג]" [עמ' 110 לפרוטוקול שורות 31-22]; "אם הייתה תכנית התחדשות עירונית, האם היה מוסיף לה [לחב' בובוב – י.ג] משהו [בתמורה – י.ג] או אותם זכויות של 14 דירות זה מה שהיה נשאר לה? ת. שאלה של משא ומתן [עם היזם – י.ג]? ת. יכול להיות שכן. ש. יכול להיות שגם יוסיף לה [תמורה לחב' בובוב – י.ג]? ת. כן" [עמ' 111 לפרוטוקול שורות 31 עד עמ' 112 לפרוט' שורה 1]; "אם היו רושמים את הדירות הללו בטאבו ע"ש הדיירים, ניתן היה לקדם את הפרויקט [פרויקט פינוי-בינוי – י.ג]? ת. ניתן היה להתחיל בקידום הפרויקט" [עמ' 112 לפרוטוקול שורות 31-33].

סוף דבר להורות על ביטול העברת המניה ו-1/3 המניה מבעלות המנוחה זיידה לבעלות הנתבעת 1 בחב' בובוב בע"מ. החזרת המניות תיעשה כדלקמן: מניה אחת תיגרע מהמניות הרשומות ע"ש הנתבעת 1 ותירשם בבעלות עיזבון רבקה זיידה במרשם רשם החברות.

כן ישלמו הנתבעות לתובעת את החזר התשלום ששילמה לשמאי ביהמ"ש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההחזר בפועל.