מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להסרת סוכך ושינוי מערכת ניקוז בבניין לשימור

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

תביעה אשר בגדריה התבקש סעד המורה לנתבעים להורות על הסרת סוכך אותו התקינו במרפסת דירתם, וכן להורות לנתבעים להמנע מעשיית כל שינוי במערכת הנקוז של מי הגשמים הקיימת במרפסת ללא היתר בניה כדין.
עילה חוזית – תקנון הבניין התובעים טענו גם כי התקנת הסוכך ללא היתר מהוה הפרת ההיתחייבות החוזית שהנתבעים נטלו על עצמם בהתאם לתקנון הבניין, לפיה כל שינוי חצוני בבניין טעון אישור המחלקה לשימור מבנים של הערייה.
...
עוד טוענים הנתבעים כי במהלך ההוכחות הסתבר כי התובעים כלל אינם מתגוררים בדירה ועל כן ממילא לא נגרם להם כל אי נוחות המצדיקה מתן צו. השאלות הטעונות הכרעה ארבע הן השאלות הטעונות הכרעה בפרשה זו: האם הסוכך טעון היתר כדין? אם כן, האם יש לסיכום הישיבה ובו מפורטת הסכמת מר הופמן מעיריית ת"א לבניית הסוכך, השלכה כלשהי לעניין הצורך בהיתר? אם אין לסיכום הישיבה כל משמעות, האם הסוכך מהווה "מבנה סוכה" אשר לגביה יש לנתבעים היתר? אם לא, האם התובעים הוכיחו עילה למתן סעד של צו מניעה? הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בתובענה על בסיס החומר שבפניו ללא שמיעת עדויות.
סיכום נוכח כל האמור סבורני כי התובעים הוכיחו את תביעתם בעילה אחת ויחידה – והיא הפרת חובה חקוקה של התב"ע החלה על הבניין בהיות הבניין בניין השימור, אשר מחייבת היתר לסוכך.
אשר על כן אני קובע כדלקמן: (א) ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להסיר את הסוכך.
כולי תקווה שעם מתן פסק דין זה יבוא הקץ לסכסוך בין הצדדים אשר נמשך מזה שנים רבות והעסיק לא רק ערכאה זו – בסופו של דבר, על עניין פתיר ולא כה קרדינלי.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ביחס לחסימת יציאות החרום נטען, כי הפוסל במומו פוסל, שעה שבתת חלקה 2 המוחזקת ע"י ברבי עצמו (כפי שהודה בתצהיר בתיק סנדל) חסומות יציאות החרום ע"י סככות.
לתמיכת הגנתם בתביעה הכספית הגישו גולן את תצהיר אסף גולן, חוות דעת מהנדס בנין שפירא, חוות דעת מהנדס בנין סיגורה, חוות דעת שמאי דבי, וחוות דעת שמאי מקרקעין גבריאל.
משכך, אין בסיס בתביעת ברבי לעתירה להורות לגולן להסיר את השער האמור (המצוי בקצהו הצפוני של שביל הגישה), על מנת לאפשר גישה לאותו משולש שטח שהוא בבעלות משותפת ונימצא מעבר לשער.
בנסיבות אלו, ובהיתחשב בעובדה שבשום שלב קודם להגשת התביעה לא באה כל טענה מצד ברבי ביחס לשימוש הנטען במקלט (למצער, הדבר לא הוכח), מצאתי להורות כי גולן ידאגו לפנות את המקלט, אך לא מצאתי כי ברבי זכאים לפצוי כלשהוא בגין השמוש שנעשה במקלט ע"י שוכרי ברבי עד כה. מפגעי נקוז וביוב ברבי טענו כי גולן הרסו קיר אשר הפריד בין שתי החלקות, ושינו את מערך הנקוז באופן הגורם לנקוז מוגבר לחלקה 114, אשר אליה הופנה הנקוז מחלקה 113 שהיא בבעלות גולן, וכן חיברו את נקוז מי הגשמים למערכת הביוב באופן היוצר מפגעים תברואתיים.
...
אני קובעת כי ככל שמבקשים גולן לנעול את השער המחבר בין שביל הגישה לרחוב, עליהם להותיר לברבי מפתח.
כפוף לכך, התביעה נדחית.
סוף דבר, אני מקבלת את המרצת הפתיחה שהגישו שירותי גולן בע"מ וסימה גולן בה"פ 37893/12/18 בחלקה, כמפורט בסעיף 10 לעיל, ומקבלת את התביעה אותה הגישו ברבי טק הנדסת מחיצות בע"מ ואריה ברבי בת"א 35871/09/19 כמפורט בסעיף 31 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

ביום 14.6.2021 השיב המומחה כי לאחר שבדק את צלום האויר של האיזור מיום 21.4.2007 מסקנתו הנה כי "מאז מועד הצלום ועד היום, לא חל שינוי במידת החריגה למעלה של הרפת". כן הוא ציין כי "בצלום אוויר לא ניתן לראות את המצב על פני הקרקע, מתחת לסככות". בעיניין זה נחקר המומחה בעדותו לפניי (עמ' 13 ש' 23-26, עמ' 14 ש' 1-2): "ש. האם ביצעת את הבדיקה הזו מחדש.
בפסק דין בעיניין רוקר נקבע כי בבוא בית המשפט לבחון באם השמוש בזכות הקניין עומדת בחובת תום הלב, עליו לבחון שיקולים הנוגעים לאופיו ומעמדו של האנטרס הנפגע, עוצמת הזכות הקניינית שנפגעה, עוצמת הפגיעה ומשך והקף הפגיעה, עוצמת התוצאות של הסרת הפגיעה לעומת הפגיעה בזכות הצד שכנגד וכן היתנהגות הצדדים.
טענת התובע למפגעים ומטרדים בטרם אדון לגוף הטענות חשוב להזכיר כי לאחר הגשת התביעה הנתבעים פעלו לתקן את בעית הנקוז מכאן שסעד "התיקון" המבוקש בתביעה התייתר.
לטענתו, הנתבעים לא התקינו מרזבים ומערכת נקוז לרפת וכתוצאה מכך גולשים למשק שלו מי גשמים רבים; חלב זורם למשק שלו בעקבות שטיפה לא מבוקרת של מיכלי החלב ברפת; פסולת מוצקה ופסולת ושפכים זורמים מהביוב אל המשק שלו; הנתבעים מפזרים פגרים של פרות על הדרך שנקבעה בזיקת הנאה למעבר של כלי רכב חקלאיים וכן מאפשרים בה תנועה של משאיות וכלי רכב פרטיים בכל שעות היממה תוך גרימת רעש בלתי סביר והפרעה לשנתו של התובע.
...
יפים בהקשר זה דברים שנפסקו בעת"מ (נצ') 162/03 יפלח נ. מועצה אזורית גלבוע (3.8.2004) בס' 18 לפסק הדין: "...מושב דבורה הוא ישוב חקלאי שתושביו, בין היתר, מגדלים בעלי חיים מסוגים שונים. גידול בעלי חיים כרוך מטבעו במטרד שעניינו ריח, זיהום קרקע ומים ואולי גם רעש, הפרעה עקב כניסת משאיות להובלת הסחורה והתוצרת ועוד ועוד. לא הרי ריחות של רפת, דיר, לול וכו' בישוב חקלאי כהרי ריחות כאלה בתחום ישוב עירוני. זוהי מעלתו, ואולי זה גם חסרונו של ישוב חקלאי. מי שמבקש לגור בכפר בדרך כלל לא יטען כי ריחות הלול, הדיר והאורווה מפריעים לו... איש איש וגעגועיו, איש איש והעדפותיו, אך תמיד הדברים אמורים לגבי מטרדים סבירים הלוקחים בחשבון את אופי הפעילות והחיים בכפר. אחרי הכל, גם בכפר יש גבול למידת נכונותם של התושבים לסבול מטרדים, וגם למי שבא מן העיר אל הכפר להתמכר לריח הזבל ולספוג את ניחוח החציר, יש קווים אדומים שמעבר להם המיטרד הוא בלתי נסבל. אך אין זה המצב בפרשה שבפנינו" סוף דבר התביעה נדחית על כל רכיביה.
כך גם נדחית הבקשה לפיצול סעדים.
בנוסף ישלם התובע לנתבעים הוצאות ששולמו על ידם : הוצאות העדים מטעמם כפי שנפסקו וכן שכ"ט ששילמו למומחה בימ"ש כולל עבור צילום תצ"ות שהועברו לו(לפי קבלות).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נוכח כך עותר דוויק בהליך זה לקבלת הסעדים (צוי מניעה) הבאים: "א. למנוע מאת הנתבע לבצע כל דיספוזיציה ו/או שינוי מצב ו/או כל פעולה בשטח האדמה מסביב לבניין, אשר יימנע מהתובע שימוש חופשי בשטחים שמסביב לבניין בכלל ובפרט בשטח האדמה שממוקם בכניסת דירת הנתבע.
" כן התבקשו צוי העשה שלהלן: "א. להרוס ולהסיר את הסככה והמעקה ו/או כל בנייה אשר ביצע בשטח האדמה ו/או כל מיטרד אחר ולהחזיר את המצב לקדמותו ולחדול מחסימת הגישה לשטח האדמה והגדר.
התביעה שכנגד סיד עתר לקבלת צוי עשה שונים הנוגעים לשימושו ברכוש המשותף בבניין וכן עתר לקבלת פיצויים בגין פגיעות שונות של דוויק כלפיו.
נטען כי דוויק חיבר את מערכת נקוז מי הגשמים למערכת הביוב בנגוד להוראות פסק הדין בהליך הראשון.
נקבע כי על דוויק לבצע את התיקונים הבאים: הסדרת דרכי גישה לדירה; תיקון נקוז המים ברצועת המבנה הדרומית הגובלת בדירת סיד; תיקון והסדרת נקוז יסודות הבניין; התקנת אדניות במקום שיועד לכך בהסכם (סע' 6 להסכם).
...
בהתאם להסכמות בהצהרה, [סיד] רשאי לבנות מעקה בלבד משני כיוונים ואינו רשאי לבנות תקרה שם. לאור משמעות של מעקה כ– "דרזבין", אני קובעת שהגובה לא יהיה בגובה מעל מטר אחד (עמ' 13 שורות22-24 ).
טענות לליקויים שונים, לביצוע עבודות על ידי דוויק בניגוד לפסק הדין הראשון וטענות למניעת ביצוע עבודות של סיד (חיפוי) – סיד לא ניסה להוכיח טענות אלה וממילא יש לדחות את התביעה לסעדים בגינם.
פיצוי בגין הריסת אדניות - לא הוכח כי דוויק הזיק לאדניות שהציב סיד וממילא יש לדחות את תביעתו לשיפוי בגין כך. נזקי גוף – לא הוכחה פגיעה של דוויק בסיד ולא הוכח נזק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עלות תיקון הנזקים שנגרמו לטיח ולצבע של התקרות והקירות- 2,925 ₪, כולל מע"מ. עלות תיקון / החלפת חלקי ארונות המטבח – 8,190 ₪ כולל מע"מ. עלות שימור השוכרות הנוכחיות תוך הפחתת 20% מדמי השכירות הראויים בשל ניזקי הרטיבות, גרמו לתובעת אובדן דמי שכירות בסך של 1,200 ₪ לחודש.
להשלמת התמונה יצויין כי התובעת טענה בכתב תביעתה כי בניית דירת הנתבעת נעשתה בנגוד להיתר הבנייה, שהופק לבניין.
לאחר עריכת בדיקות הסתבר כי מדובר בצנור נקוז בקוטר ''4, המנקז את כל מי השופכין והדלוחין בדירת הנתבעת לתוך צנור קולטן נקוז אנכי בקוטר ''4, הצמוד למעקה ולקיר החצוני של הבניין ואשר פונה ב- 90 מעלות מתחת למפלס ריצוף המרפסת לכיוון הגג המשותף ומתחבר לצנור בגג.
לאחר בדיקות נוספות והסרת היריעות הביטומניות מעל לצנור בגג, התגלה כי הצנור דולף, וחלק מהמים שזרמו דרכו, חדרו לתוך תיקרת התובעת.
(ע"א 1228/08 מולרם מערכות שינוי והרמה נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ (28.6.11), פסקה 7; רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, (18.8.94)).
המומחה טריכטר ציין בחוות דעתו כי "לאורך השנים ובתקופה האחרונה בוצעו מספר תיקונים למערכת אספקת המים והניקוזים של הדירה, אך ככל הנראה ללא הועיל." מן האמור עולה כי חברת הביטוח כשלה במרוצת הדרך באיבחון הבעיה או ביצעה תיקונים חלקיים בלבד ובכל מקרה לא פעלה מספיק, על מנת ליפתור את הבעיה ועולה כי רק עם התיקון שבוצע בחודש פברואר 2020, פסקו הנזילות ממוקד זה. לאור האמור הריני לקבוע שחברת הביטוח לא עמדה בהתחייבותה החוזית כלפי הנתבעת.
...
ביהמ"ש קיבל את דעתה של שופטת בית המשפט המחוזי הדן בעניין, לפיה: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..." לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מקבלת את דרישת התובעת לפסיקת פיצויים בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה בסך 7,000 ₪, שהינו פיצוי סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,350 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו