תביעה להסדרת משמורת משותפת

בפנינו תביעת אם להסדרת הסדרי שהות ומשמורת.

ההכרה של שני ההורים וכן של הבן שקיים שויון סמלי בין ההורים, עשויה רק להיטיב עם מישפחה זו.  כך שנסכם ונאמר כי בנגוד למקובל, לא הקשר הבסיסי הסביר בין ההורים בעינייני הילדים הוא המוביל לקביעת המשמורת, אלא קביעת המשמורת תוכרע על פי טובת הילדים, וקביעה זו עשויה להוביל לקשר בסיסי זה.  זו תפיסת-עולם של בית דין זה באשר למשמורת משותפת, אשר מתאימה אף בנסיבות דנן, ומובילה לכוון של משמורת משותפת של ההורים על הבנות.

...

ובכן, לאחר העיון והפעלת שיקול הדעת לאור כל האמור, בית הדין מורה על משמורת משותפת של שני ההורים על הקטינות.

בהמשך של אותה החלטה הובאה בהרחבה דעת-תורה בשאלת מקום מגורי הילדים, ולאחר מכן הובא סיכום הדברים והלכה למעשה: נמצאנו למדים מכל האמור כי עיקר העניין בהלכה הוא מקום הימצאותם של הילדים, המקום הפיזי, האם יש להעדיף שיימצאו אצל האב או אצל האם, והחילוק בין בנים ובנות, הכול בהתאם לטובת הילד ושיקול דעת של בית הדין.

ביום 22.7.2019 הגישה הנתבעת נגד הנתבע בקשה ליישוב סיכסוך ולאחר מכן הגישה נגדו תביעה למשמורת ילדיהם המשותפים ותביעה לחיובו במזונותיהם.

התובעת טענה כי בין הצדדים נחתם הסכם שכירות אשר העתק ממנו צורף לכתב התביעה, בו הוסדר התשלום עבור שנת מגוריהם הראשונה של הנתבעים בדירה.

...

עובדות אלה תומכות במסקנה כי כלל לא קיים חוב.

לנוכח כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בשים לב לתוצאת ההליך ולאופן התנהלות התובעת כפי המתואר בפסק הדין, לסתירות שנמצאו בטענותיה הנוגעות לליבת ההתדיינות ולכך שבחרה לשוב על טענותיה גם לאחר שנסתרו, ומנגד בשים לב לכך שהנתבעת מיוצגת על ידי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי, התובעת תשלם לנתבעת עבור הוצאותיה בהליך סך של 10,000 ₪.

1 זה המקום לציין כי על פי פסק דיני מיום 12.8.19 בתביעות המשמורת (תמ"ש 32540-05- 16 , תמ"ש 32721-05-16 ), נפסק כי משמורת הקטינות תהא בידי האב ומשמורת הקטין ע.מ. 3 או בכל מקום ט' ם. עוד נפסק שם כי הקטינות ילמדו במוסדות החינוך בעיר תהא בידי הא אחר עליו יוסכם בין ההורים.

14 בהמשך, פסה"ד בעיניין המשמורת בוטל על ידי ערכאת העירעור ונפסק שם, ביום 18.8.20 בהליך עמ"ש 18463-10-19 כי המשמורת המשפטית תהיה משותפת לשני ההורים והמשמורת הפיזית תהיה בידי האם וביתם המרכזי של הקטינים יהיה בע', זמני השהות יהיו 17 בהתאם להמלצת המומחית על פי חוות דעתה מיום 28.10.18 ובהתאם למפורט בסעיף לפסק הדין.

בפניה לבית המשפט, שהגיש האב בתביעתו להסדרת זמני השהות (הליך קשור תמ"ש 35974-12-20 ) כתב: "מאז שהילדים עברו להתגורר עם אימם, הקשר שלי עם הילדים אבד, גרושתי

...

( לצאת לפנסיה (עמ' 109 , ש' 22-36 מקובלת עלי טענת התובעת כי בפרט כאשר הצדדים בעת התגוררו בדירת הורי הנתבע לא שילמו שכר דירה, אין די בצירוף הסכם השכירות להוכחת ההוצאה זו. על הנתבע היה, למצער, לזמן לעדות מי מהוריו.

09-19 ר' ב' נ' ה' ב', מיום 12.3.20 על פי פסה"ד של ערכאת הערעור, המשמורת הפיזית של הקטינים בידי האם וזמני השהות בהתאם להמלצת המומחית שמונתה מטעם בית המשפט, ד"ר חנה קמינר, הינו כדלקמן: ימים ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת שבוע ראשון אמא אבא יאסוף אחה"צ לינה אצל האמא אמא אמא אבא יאסוף אחה"צ ולינה אצלו אמא אמא שבוע שני אמא אבא יאסוף אחה"צ לינה אצל האמא אמא אמא אבא יאסוף אחה"צ ולינה אצל האמא אבא אבא יוצא אפוא כי הקטינים לנים אצל התובעת 11 ימים במשך שבועיים ואצל הנתבע - 3 ימים במשך שבועיים.

ראו החלטתי מיום 5.12.2017 .

לצדדים קטין משותף - מ.ו, יליד 14.02.18 במועדיים הרלוונטים התגוררו הצדדים באיזור מרכז הארץ.

לאחר דחיית הבקשה לביטול פסק דין הגיש התובע תביעותיו – תביעה להסדרת זמני שהות ולחילופין משמורת בלעדית ותביעה להפחתת מזונות הקטין.

...

הנתבעת לא הביאה ראיות לסתור חישוב זה. באיזון הכולל אני סבורה כי יש להפחית 2/3 מהוצאה זו מהכנסת האב ולהתייחס אליה פה להוצאותיו.

הלכת בע"מ 919/15 כשינוי נסיבות מהותי: אני דוחה את טענת התובע בעניין זה. המועד בו ניתן פסק הדין למזונות ( 01.05.18 ) הוא מאוחר למועד מתן פסה"ד בבע"מ 919/15 , כך שהלכה זו בוודאי מונחת היה לעיני בית המשפט בעת מתן פסה"ד. למעלה מן הדרוש אומר, כי לטעמי, הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה לא מהווה שינוי נסיבות שמאפשר התערבות בשיעור דמי המזונות שנפסקו.

השוו עמ"ש 44301-01-18 (תל אביב) פלוני נ' פלונית מיום 22.8.19 , בסעיפים 15-19 לפסה"ד שם. לסיכום: לאור צירוף שינוי הנסיבות - הן במצבו הרפואי של האב, הן בעיסוקו של האב, הן בכושר 26 יש מקום , קיום זמני שהות ם לש ’ ח ל התובע נסיעות הן בעלות ו הנתבעת תכרותה של ש ה לראות את הנסיבות בכללותן ובמצטבר, כשינוי נסיבות מהותי המחייב התערבות בסכום המזונות השוטפים והמדור שנפסקו ביום 01.05.18 - וזאת בנוסף להחלת ההלכה שנפסקה 29 .

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 12851-01-20 מדינת ישראל נ' סקרה ת"פ 54072-01-19 ת"פ 50953-04-22 לפני כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד אביה בניסטי תביעות ירושלים הנאשם נתנאל סקרה ע"י ב"כ עוה"ד עידן גמליאלי מטעם הסניגוריה הציבורית גזר דין

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת שמסרה שלא היו אירועים חריגים מול הנאשם בתקופה האחרונה וכיום מיתנהל בין השניים תהליך של הסדרת משמורת משותפת לבתם.

...

שירות המבחן קרא את סיכום הטיפול וכן שוחח עם מטפלו של הנאשם והגיע לכלל מסקנה כי מדובר במהלך חיובי התורם לנאשם שיש בו להפחית סיכון.

כמו כן הנאשם נרתם, בסופו של דבר, לתהליך טיפולי פרטי לאחר שהקשר מול שירות המבחן לא עלה יפה.

גזירת הדין נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: של"ץ בהיקף 350 שעות שיבוצע בעמותת "תכלית אדם" ע"פ התוכנית שהכין שירות המבחן.