תביעה להכרה כידועה בציבור לצורך קצבת שאירים

התובעת טענה כי תביעתה להכיר בה כידועה בציבור לצורך קבלת גמלת שאירים מקרן מקפת התקבלה.

...

לאחר שמיעת הראיות, נחה דעתנו כי יש לקבל את התביעה.

ככל שהתוצאה של קביעה זו סותרת גמלאות שהתובעת קיבלה בעבר, עת הצהירה כי חיה בגפה, רשאי הנתבע לקזז את הקצבאות ששולמו שלא כדין מהתשלומים להם התובעת זכאית מכוח פסק דין זה. אשר על כן וכאמור, התביעה מתקבלת.

בתובענה זו עותרת התובעת להכיר בה כידועה בציבור לצורך קבלת קצבת שארים מהנתבעת.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שהתובעת לא הוכיחה שניהלה משק בית משותף עם המנוח.

כאמור, התובעת לא הוכיחה שניהלה משק בית משותף עם המנוח, לא הוכיחה חיי שיתוף כלכלים עם המנוח ומגורים עמו תחת קורת גג אחת ולכן אנו דוחים את התביעה.

רקע עובדתי המערערת, הגישה למשיב ביום 1.5.2018 תביעה לקבלת גמלת שאירים בהיותה לדבריה הידועה בציבור של המנוח, מאז שנת 1993 ועד לפטירתו.

טענות המערערת לטענת המערערת שגה בית הדין בקביעתו ש"מערכת היחסים ארוכת השנים לא הגיעה לכדי מערכת של שתוף משמעותי, או מחויבות כלכלית הדדית, המצדיקה הכרה במערערת כידועה בציבור לצורך קבלת גמלת שאירים", שכן: המערערת הוכיחה באמצעות העדות שזימנה והתמונות שהציגה מערכת זוגית רבת שנים, מתחילת שנות ה-90 ועד לפטירתו של המנוח.

...

לטעמנו, נכון היה לעת הזו, שעה שקיים מגוון רחב של יחסים זוגיים, שהטופס יכלול אפשרויות שונות (כגון: נשוי/אה; אלמן/ה; גרוש/ה; ידוע/ה בציבור) ובכך ליצור הכוונה של המבקשים למצבם במועד הגשת התביעה, ואין תימה שהמערערת ציינה את מעמדה כגרושה, בהיסח הדעת כדבריה, שכן זהו הסטטוס הפורמלי שלה, והדברים אף הובהרו על ידה בתצהירה המשלים.

מהמקובץ עולה שאין לתת משקל כלשהו להסכם הפשרה לגורם אחר כלשהו, מעבר לצדדים לו. עם זאת הדברים נכונים גם ביחס למסקנה ההפוכה שגזר בית הדין האזורי מהסכם זה. התוצאה איפה היא שהמערערת לא עמדה בנטל ההוכחה לקיומם של התנאים שיש בהם להביא להכרה בה כ"ידועה בציבור" של המנוח, שכן על אף שנות הזוגיות הארוכה והטובה ביניהם - עליהן אין חולק - נותרה היא, לבחירתם, ללא שיתוף רכושי או כלכלי המצדיק להכיר בה כ"ידועה בציבור" בראי תכליתה של קצבת השאירים, וגם מגוריהם לא היו כאלה שניתן לראותם בנסיבות המקרה כמגורים משותפים.

סוף דבר – הערעור נדחה.

תביעה להכיר בתובע כידוע בציבור של הגב' עדה שנים ז"ל, לצורך זכאות לקיצבת שאירים.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע הוכיח את מעמדו כידוע בציבור של המנוחה לצורך גמלת שאירים.

...

בנסיבות אלו, ולנוכח הנימוקים שנמסרו לפנינו, לא מצאנו בעובדה שהתובע בחר שלא לשתף את בני משפחתו ביחסיו עם המנוחה, או בעובדה כי לא הוצגו בפנינו תמונות מאירועים משפחתיים, כדי לגרוע מקביעתנו לעיל בדבר יחסי זוגיות ושיתוף.

בפסק הדין בעניין רפאילוב, התייחסה השופטת ח' גנדלר אופק (אשר היתה בדעת מיעוט) למצגים קודמים שהוצגו על ידי התובע ועל פי חוות דעתה יש להתייחס למצג כאמור בדרך הבאה: "מחד, מצג קודם אינו חסם קשיח לבחינה בקשה חדשה אף אם היא אינה עולה בקנה אחד עם מצג קודם (בניגוד לאפשרות הראשונה). מנגד, מצג קודם בעל משקל משמעותי בעת שקילת הבקשה החדשה וההנחה שאם זכה המבוטח בזכויות מכוח המצג הרי שזה מבטא את מצב הדברים כהוויתם (בניגוד לאפשרות השניה). על פי אפשרות זו על המבקש לסטות ממצג קודם שהציג מוטל הנטל לשכנע בקיומה של הצדקה לכך, וזאת הן בהיבט הנורמטיבי והן בהיבט הראייתי. בהיבט הראייתי יוצר המצג חזקה כי זה היה מצב הדברים בעת הגשת הבקשה, וככל שהמבוטח מבקש לסטות מכך מוטל עליו נטל מוגבר, כשמידת הגברת הנטל היא כמידת טובת ההנאה שהופקה על יסוד המצג הקודם. בהתאמה על בתי הדין לבחון בזהירות רבה טענה כי מצג שהוצג בעבר הינו כוזב." גם ככל שהיינו פועלים על פי עמדה זו, היינו מגיעים למסקנה כי התובע הצליח להרים את הנטל, גם אם מוגבר, להוכיח שהרישום בנ/3-נ/4 לא שיקף נכונה את מצבם האישי של התובע והמנוחה בעת רישום המסמכים והבסיס הראייתי לכך פורט לעיל.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע הוכיח את מעמדו כידוע בציבור של המנוחה לצורך גמלת שאירים.

לפנינו תביעה להכרה בתובעת כידועה בציבור לצורך זכאות לקבלת קצבת שארים מקרן פנסיה.

...

לאור כל האמור הגענו לכלל מסקנה כי על אף שהתובעת והמנוח קיימו יחסי זוגיות, הם לא ניהלו משק בית משותף ולא ניהלו מערכת יחסים המתאפיינת כחיי משפחה משותפים.

מעבר לכך, שוכנענו כי בשנה וחצי האחרונות לחייו של המנוח, התובעת והמנוח לא התגוררו במגורים משותפים, ולא התקיימו נסיבות של אילוץ שמנעו מגורים משותפים כאמור.

התביעה נדחית.