תביעה להכרה כידועה בציבור

עניינה של תובענה זו בעתירת התובע לסעד הצהרתי להכיר בו כ"ידוע בציבור" של הגב' שולמית (שולה) ניר (ז"ל) שנשאה בחייה ת.ז שמספרה 051104479 (להלן- המנוחה), לצורך קבלת פנסיית שאירים ממוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ (להלן- הנתבע או הטכניון).

[7: ע"ע 1017/00 טלינסקי ליובוב ואח' נ' קרן הגימלאות המרכזית ואח' (ניתן ביום 21.6.2001) וההפניות שם.] כפי שנפסק על ידי בית הדין הארצי[footnoteRef:8], הכרה באיש או אשה כ"ידועים בציבור" של פלוני או פלונית מחייבת הוכחה בראיות המלמדות כי האיש או האשה היו ידועים בציבור של האדם בו מדובר וכדלקמן: [8: ה"ש 7 לעיל; וראו גם: ע"ע 1254/00 שליאקין ואח' נ' הממונה על תשלום הגימלאות (ניתן ביום 26.1.2003); עב"ל (ארצי) 1169/01 אורה אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 10.5.2004).

...

עניין זה שנוי במחלוקת בין הצדדים ולא מצאנו להכריע בו, מאחר שגם אם התובע סעד את המנוחה כטענתו הרי שאין בכך כדי ליצור יש מאין קיום חיים משותפים ביניהם ובפרט משיתר הסממנים כולם מובילים למסקנה אחרת.

סיכומו של דבר –שוכנענו כי לא מתקיימים בתובע היסודות הנדרשים לצורך הכרה בהיותו ידוע בציבור של המנוחה.

סוף דבר - התביעה נדחית -לנוכח קביעתנו ולפיה התובע אינו בגדר ידוע בציבור של המנוחה, הוא אינו זכאי לקצבת שאירים מכח חוקת הגמלאות של מוסד הטכניון.

לטענת הנתבע, לא היתקיימו התנאים להכרה של המנוחה והתובע כידועים בציבור שכן אינם מקיימים את המבחנים שנקבעו בפסיקה להכרה בבני זוג כידועים בציבור ובכללם: לא היה לשניים חשבון בנק משותף; לא התגוררו בכתובת משותפת ואף לא נטענה כל טענה להפרדה במגורים בשל בעיות רפואיות, אלא לראשונה במסגרת כתב התביעה כשהתובע מיוצג; המנוחה הצהירה בפני הנתבע כי היא גרושה וקיבלה מזונות עבור ילדיהם המשותפים; ולא הוכח קיום משק בית משותף.

...

מכל מקום, לא שוכנענו כי התובע והמנוחה ניהלו משק בית משותף.

לסיכום: התובע והמנוחה לא התגוררו תחת קורת גג אחת ולא ניהלו משק בית משותף; והתובע לא הוכיח כי התקיימה מערכת זוגית וכי קשר את גורלו עם המנוחה.

אשר על כן, התביעה להכרה כידוע בציבור של המנוחה נדחית.

לדברי התובעת, היא ומחמיד נפרדו רשמית ב 7/12/17 כאשר במועד זה "הוא עזב את הבית" וכן העידה כי במועד זה הוא "סגר את ההסכם מאחורי הגב שלי עם המשכיר ובעקבות זה קבלתי צו פינוי ומצאתי את עצמי ברחוב כימעט". התובעת אישרה שהשניים לא הגישו תביעה לביטוח לאומי להכיר בהם כידועים בציבור וכך אמרה: מפנה לסעיף 8 לתצהיר אני מבינה שלא הגשתם תביעה למעמד של ידועים בציבור.

...

סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה כי מתקיימים המבחנים אשר מאפשרים להכיר בה ובמחאמיד מחמוד כידועים בציבור.

תביעתה להכרה כידועים בציבור – נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור, התביעה על כל רכיביה נדחית.

רקע כללי וההליכים שהתנהלו בתיק: התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע לאחר שהנתבע דחה את תביעתה לתשלום קצבת שאירים ולהכרה במעמדה כידועה בציבור של המנוח.

...

יחד עם זאת וכפי שפורט בהרחבה לעיל, מצאנו, כי היו מגורים משותפים לאורך שנים רבות וזאת בהתחשב בנתונים האישיים של התובעת והמנוח; התובעת לנה בביתו של המנוח באופן רצוף חצי שנה עובר לפטירתו; הקשר בין הצדדים היה קשר חם ואוהב והמגורים זה אצל זו ולהיפך לא נבעו מהתדרדרות במצבו הבריאותי של המנוח (בחצי השנה האחרונה התובעת גרה באופן רצוף בביתו של המנוח עקב הצורך לסעוד אותו) וכי התובעת והמנוח ניהלו חיי זוגיות ושיתוף כלכלי (במסגרת זו יש להתחשב בנסיבות המיוחדות שפורטו לעיל).

סוף דבר: כמפורט לעיל מצאנו לקבוע, כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור, התגוררו יחדיו לסירוגין במשך שנים רבות ובחצי השנה האחרונה עובר לפטירת המנוח גרו באופן רצוף בביתו של המנוח.

התביעה מתקבלת.

לפנינו תביעת התובעת להכרה כידועה בציבור של המנוח זאב לדרמן ז"ל ת.ז. 010256071 (להלן – המנוח) ולקבלת קצבת שאירים מהנתבעת.

...

יחד עם זאת וכפי שפורט בהרחבה לעיל, מצאנו, כי התובעת והמנוח גרו יחדיו במשך מספר ימים בכל שבוע במשך כל תקופת היכרותם וזאת בהתחשב בנתונים האישיים של התובעת והמנוח; התובעת לא יכולה הייתה ללון עם המנוח בתקופה בה היה מאושפז במרכז האלצהיימר; הסתירות בעדויות התובעת והעדים לא היו משמעותיות; המנוח אכן ציין בטפסי אימות הפרטים כי הוא אלמן, ברם נראה כי מדובר בטעות טכנית שכן קודם לכן המנוח ציין בתצהיר שהגיש לחברת החשמל שהתובעת הינה ידועה בציבור שלו ומחומר הראיות עלה שלא חל כל שינוי בסטטוס כאמור לאחר מכן ובחוזה לחיים משותפים יש הפרדה רכושית אולם הדבר הגיוני לנוכח היכרותם של התובעת והמנוח בגיל מבוגר כאשר לכל אחד ילדים ורכוש משלו.

סוף דבר: כמפורט לעיל מצאנו לקבוע, כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור והתגוררו יחדיו לסירוגין במשך שנים רבות עד שהדבר נמנע מהם עקב אשפוזו של המנוח במרכז האלצהיימר.

התביעה מתקבלת.