הנתבע לא אישר לתובעת תקופת שמירת היריון לתקופה מ- 18.12.18 ועד 6.2.19 (כולל), כלומר, הנתבע לא הכיר בתקופת שמירת ההיריון לשבוע 9 של ההיריון עד שבוע 15, כולל.
במסגרת חוות הדעת אימץ המומחה את מסקנותיה של ד"ר פלדמן באשר לתקופת שמירת ההריון שיש להכיר בעיניינה של התובעת – היינו, תקופה הכוללת את התקופה בין 18.12.18 ובין 6.2.19 (כולל), המצויה במחלוקת במסגרת תביעה זו. המומחה מבסס קביעה זו, תוך שהוא מסביר כי הריונה הנידון של התובעת היה הריון בסיכון גבוה אשר סיכן את העוברים בהפלה מוקדמת, הפלה מאוחרת ולידה מוקדמת, וזאת נוכח נתוניה הקליניים של התובעת – הריון תאומים, לאחר הפלה, לאחר לידות מוקדמות בהריונות קודמים, מחלת הסרטן ממנה החלימה התובעת ובהסתמך על ספרות רפואית מקצועית.
...
בסיכומיה טוענת התובעת, בין היתר, כי לאור חוות דעת המומחה יש לקבל את התביעה.
בהינתן כי המומחה נתן מענה מספק לכל השאלות שהופנו אליו, יש לדחות את בקשת הנתבע למנות מומחה-יועץ נוסף.
על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
אנו קובעים כי בתקופה בין 18.12.18 ובין 6.2.19 (כולל) מתקיימת בתובעת הגדרת המונח "שמירת הריון" שבסעיף 58(1) לחוק.
