מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בתאונת עבודה (מיקרוטראומה)

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר-שבע (סגן הנשיאה שמואל טננבוים ונציג הציבור מר מנחם אקרמן; ב"ל 19457-01-14), שבו נדחתה תביעת המערערת להכיר בליקויים גופניים שונים כתוצאה של פגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), לפי עילת המקרוטראומה.
] בצד אלה עמדנו על מגבלותיה של עילת המקרוטראומה, בהיותה "פיקציה משפטית" ש"אין בכוחה להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת 'מחלות המיקצוע', תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה"[footnoteRef:4].
...
" הטענות בערעור במסגרת הערעור טוענת המערערת כי יש לקבל את הערעור ולהשיב את עניינה לבית הדין האזורי, לשם מינוי מומחה רפואי.
הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בכלל החומר המצוי בתיק, באנו לכלל מסקנה כי אין מנוס מדחיית הערעור, וכי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בחיפה (השופט יגאל גלם, כתוארו אז, ונציגי הציבור מר זאב שלף וגב' דגנית הכט-פומן; ב"ל 67580-12-15), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה.
המערער מפנה בענין זה לעניין קוגן[footnoteRef:1] שם קבע בית הדין כי יש למנות מומחה אחר שכן נפל פגם מהותי בחוות הדעת של המומחה; כיוון שיש אסכולה רפואית התומכת בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער למחלתו, המסבירה את הפיכתו של מצב אי סימפטומטי לפני התאונה למצב סימפטומטי, יש למנות מומחה רפואי נוסף; המומחה היתעלם מעבודת המערער עם קונגו, ותירץ זאת בתשובותיו בצורך לידיעת גורמים כמו משקלו או כיוון תנועותיו של המערער; המומחה בתשובותיו נימנע מלפרט בחוות דעתו האם הנו מתייחס לגרימה או להחמרה; ישנה סתירה בחוות הדעת של המומחה אשר מחד טען כי עבודה עם קונגו גורמת לרטט בגוף ומאידך קבע כי עבודה עם קונגו אינה גורמת לויברציה כל גופית; בתשובה ד' לשאלות ההבהרה המומחה מודה כי לא ניתן לשלול קשר של השפעה בין עבודה גופנית קשה לאורך שנים לבין כאבי גב תחתון וליקוי נווני במבנה עמוד שדרה מותני.
...
בתמצית טוען המערער כך: תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מחזקות את טענת המערער בדבר הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לפגיעה; תשובתיו של המומחה אינן עקביות וסותרות ומובילות למסקנה היחידה כי קיים קשר סיבתי בין ליקוי המערער לעבודתו בשנים הרלבנטיות; בניגוד לאמור בתשובת המומחה אין כל שוני מהותי בין העובדות בחוות הדעת של ד"ר גופמן לבין העובדות שנקבעו על ידי בית הדין; נפל פגם מהותי בהתנהלות המומחה בכך שלא פנה לבית הדין האזורי בבקשה או הודעה נוכח טענתו כי אין אחידות בין העובדות שנקבעו על ידי בית הדין האזורי לבין העובדות בחוות הדעת של ד"ר גופמן.
הכרעה לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי נוכח חוות דעתו של המומחה דין הערעור להידחות.
לא מצאנו כל ממש בטענות המערער נגד חוות דעתו של המומחה: לא מצאנו כי קביעותיו אינן עקביות או סותרות.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

. הליך זה עניינו בעתירתו של התובע להכרה בפגיעה בעבודה שאירעה לו על פי תורת המקרוטראומה.
...
לא זו אף זו: מתוך ההשתלשלות הכרונולוגית נדמה כי כאבי הרגל כשלעצמם נבדקו ולמעשה נשללו ממצאים ברגל עצמה, וכי משכך ונוכח תלונות על כאב גב, הוסקה המסקנה שבתיעוד מה 15.6.03.
ואולם התעלמותה של המומחית מהתיעוד הכרונולוגי, כפי שהוא, והמנעותה מהשיב לשאלות הרלבנטיות הנובעות מכך, ובכלל זה לתהיה שעלתה מתוך השאלות השונות בדבר הסקת מסקנות על יסוד תלונה אחת על כאב גב מקרין לרגל- בהעדר תיעוד נוסף על ממצאים בענין זה- מביאתני לכלל מסקנה כי אין בחוות הדעת בתוספת התשובות לשאלות ההבהרה כדי לבסס די הצורך ממצאים עליהם יוכל פסק הדין להתבסס.
סבורני כי חוסר ההתיחסות של המומחית להשתלשלות הכרונולוגית המלאה של הארועים משנת 2003 כפי שהיא (בצירוף גרסה המשנה מן התשתית העובדתית המתועדת) וכן לכך שאין תיעוד על צילומים ו/או אבחון פריצת דיסק ב2003, מונעים מבית הדין תשובה רפואית מקצועית לכלל השאלות החיוניות אשר התשובה להן נדרשת לצרכי הכרעה בסוגיות העומדות על הפרק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובעת לסעד הצהרתי המכיר במחלות סרטן השד , סרטן מלאנומה ונגעים סרטניים מסוג BBC , וכן בסרטן בלוטת התריס כפגיעה בעבודה לפי הילכת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.
...
סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול הטיעונים ואת השתלשלות ההליך, מצאתי כי חוות הדעת של המומחה הרפואי פרו' רפאל קטן ברורות, ממוקדות ענייניות ומתייחסות בדיוק לשאלות שנשאל.
התביעה נדחית.
ומצאנו כי יש לחייב את התובעת בהוצאות הנתבע, אשר נשא בחלק מהוצאות הליך, ונדרש לאינספור תגובות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שפקיד התביעות דחה את תביעתו להכרה בפגיעה כתאונת עבודה (מקרוטראומה), הוא הגיש את התביעה שבפנינו.
...
אם ורק אם מוכיח תובע כי הוא עומד בדרישות להכרה במיקרוטראומה, או מוכיח כי עבד במשך תקופת ממושכת עם מכשירים רוטטים, מתקיימת תשתית עובדתית למינוי מומחה, מה שלא מצאנו כאן.
נוכח כל האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו