חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בתאונת עבודה ונזקים נפשיים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו תובענה להכיר בפגיעה נפשית כתוצאה של תאונה בעבודה.
ביחס לאופן ההערכה הראשוני של "חריגות הארוע", נפסק כי די להביא "'ראשית ראיה' לכך שארע בעבודה ארוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני".[footnoteRef:11] (ההדגשה הוספה ס.א) [11: עב"ל 145/03 סבאח עראדה – המוסד לביטוח לאומי (2.3.05)] עוד נעיר, עצם העלאת טענה כי כמה אירועים על רצף זמן מהוים 'ארועי שיא', נוגסת בעקרונות תאונת עבודה, שהרי "אירועים מתמשכים, או רצף של אירועים אינם עונים על הנידרש להכרה בארוע כ"ארוע מיוחד", במובן זה שאין הם ניתנים לאיתור במקום ובזמן, וזאת נוכח היותו של תנאי זה, תנאי הכרחי להכרה בארוע כפגיעה בעבודה".
התובע לא הצביע על ארוע מסוים כמחולל הנזק בזמן אמת, בסמיכות להופעת המחלה או בהודעה על פגיעה בעבודה.
...
כמו כן, אנו דוחים את הטענה לאירוע מיוחד מיום 23.12.2015, מועד המאוחר לפגיעה הנטענת בחודש 10/2015 אשר עמדה בבסיס התביעה לנתבע ונדונה לפנינו.
מתי מסתיימים? מרוב שעשו לי את המוות וחקרו אותי, ב-11/15 החלטתי שאני עוזב הכל לצפון.
אשר על כן אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 3.7.2017 הגישו התובעים, שהנם אישתו (התובעת 1 ולהלן: "התובעת"] וילדיו של המנוח תביעה להכרה בהתאבדותו כתאונת עבודה.
זאת, לדוגמא במקרים בהם בעקבות ארוע חריג בעבודה נגרמו למבוטח אירועים רפואיים כגון ארוע מוחי / לבבי וכך גם במקרים בהם כתוצאה מארוע חריג בעבודה נגרם למבוטח נזק נפשי (נכות נפשית ואף היתאבדות).
כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיק עבל (ארצי) 1434/04 עדה זהבית נ' המוסד לביטוח לאומי (ובהקשר זה ראה גם עבל (ארצי) 1003/02 לוזיאנה בנשטרית נ' המוסד לביטוח לאומי): " אשר לקשר בין התפתחות מחלת נפש לבין העבודה - מחלת נפש מתפתחת לאורך זמן ומקורותיה נעוצים בגורמים שונים, שרובם אם לא כולם אינם קשורים לעבודה. מחלות כאלה הוגדרו כ- multi-casual diseases. מחלות אחרות מסוג זה, הן: מחלות לב, מחלות גב, מחלות שמיעה. דוגמאות לגורמים, שאינם קשורים לעבודה ועלולים להוביל להתאבדות, הם: המבנה הגנטי של האדם; קשריו עם אנשים מחוץ למקום העבודה ואירועים חריגים המתרחשים מחוץ לעבודה (non work related stress). אכן, יש מקרים בהם מתח בעבודה תורם להתפתחות מחלת נפש והפסיכיאטריה בודקת כיצד לטפל במתח בעבודה, אולם אין ביכולתה להפריד בין השפעת העבודה על התפתחות המחלה לבין השפעתם של הגורמים האחרים. בחיי היום יום של עובדים רבים מאוד יש אירועים של מתח והתרגזות, אולם הדבר נכון גם לגבי החיים של העובד מחוץ לעבודה. הדבר טבעי ונובע מעצם החיים בחברה והקשרים עם אנשים אחרים. אין אפשרות להבחין בין המתח שמחוץ לעבודה לבין מתחים מתמשכים בעבודה. על כן, לא הוכרה המקרוטראומה הפסיכיאטרית כתאונת עבודה למעט במקרה של כרם אשר לימים, נהפך בבית המשפט העליון. לאמור – אין לקשור בין אירועים זעירים חוזרים ונשנים בעבודה לבין התפתחות מחלה נפשית שבסופו של דבר מובילה להתאבדות. הלכה זו תואמת את הנוהג ברוב מדינות העולם.
...
[footnoteRef:2] [2: עדות עוזי אהרון עמ' 8 שורה 33 עד עמ' 9 שורה 4] על רקע האמור לעיל יש מקום לציין כי מר אופיר נחום, אשר בעדותו לפנינו הגדיר עצמו כחבר נפש של המנוח, כלל לא ידע כי התובע הועסק בעבודה משפטית ללא שכר במשרדו של עו"ד אהרון וכל שידע להעיד הוא שידוע לו שעו"ד אהרון הוא פוליטיקאי.
על רקע האמור נבהיר, כי אנו מקבלים את עדויותיהם של התובעת ושל חבריו של המנוח על כך שחשו בהתדרדרות במצבו הנפשי של המנוח במהלך השנה שלאחר פיטוריו, אך אנו מתקשים לקבל את הטענה של התובעת לפיה ההתדרדרות במצב הנפשי קרתה ביום בו המנוח שב הביתה עם הודעת הפיטורים מ"מעריב".
לנוכח האמור, ובשים לב לריחוק הזמנים בין אירוע הפיטורים לבין ההתאבדות, בהתאם להלכה הקיימת, למרבה הצער, לא ניתן להכיר בהתאבדות של המנוח כפגיעה בעבודה, ולפיכך התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בטרם נפרט טעמינו לקביעתנו כמפורט, יובהר תחילה כי התביעה שלפנינו אינה תביעה להכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה אלא תביעה להכרה במחלה, בעניינינו מחלת הטרשת הנפוצה ממנה סובל התובע, כפגיעה בעבודה.
לכן, התייחסותו של הנתבע בסיכומיו לשאלת ההכרה בבעיות נפשיות והתנאים שעל התובע לעמוד בהם על מנת שתוכר זכאותו זו (ראו למשל עמ' 3 לסיכומיו וטענתו כי "הכרה בנזק נפשי כתאונת עבודה מחייבת ארוע טראומתי, ברור ומובהק ובסמוך לו פנייה לטפול רפואי ...", סעיף 16 שם ) - אינה רלוואנטית לנסיבות ענייננו שאינן עוסקות בהכרה בליקוי נפשי.
...
למרות זאת, משעדותו של התובע בקשר לאירוע האמור הייתה עקבית ומהימנה, ומשבבתי הדין לעבודה נהוגה גמישות פרוצדוראלית במטרה להגיע לתוצאה נכונה וצודקת בעניין הבא בפניו (ראו: סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969) כשהמגמה כיום היא מעבר מכללי קבילות למשקל – מצאנו לראות מסמכים אלה ככאלה שתומכים ומבססים את גרסת התובע, גרסה שכאמור מצאנו כמהימנה.
אשר לשאלת חריגתו של האירוע הזה משגרת שירותו השוטף של התובע שהוכחה כאמור כלחוצה ומתוחה באופן 'רגיל', סבורים אנו כי באירוע זה, ולו מחמת הספק, יש סטייה של ממש מהיום יום לו היה מורגל התובע בשירותו.
סוף דבר: לאור כל המפורט לעיל, נקבע בזאת כי עלה בידי התובע להוכיח קרות אירוע חריג בעבודה מיום 13.5.19 באופן שמצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בינו לבין מחלת הטרשת הנפוצה ממנה סובל התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו תביעה להכיר בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה.
משנת 2000 ועד לסיום עבודתו עבד מטעם המעסיקה בפרויקט של חברת תדיראן מערכות אלקטרוניות בע"מ. ביום 25.11.2020 הגיש התובע לנתבע תביעה להכיר בפגיעה נפשית עקב ארוע מיום 04.08.2010 כתאונה בעבודה.
התובע אינו אשם בשיהוי, שכן לא הבין מה עובר עליו ואת הקף הנזק הנפשי שניגרם לו במקום העבודה.
...
לפני סיכום, מצאנו קושי בעצם העלאת טענות לקרות אירועים מיוחדים שונים שלא בא זכרם בתביעה שהוגשה לנתבע או במכתב בא כוח התובע ממרץ 2020.
לסיכום, התובע הוכיח קרות אירוע מיוחד בתאריך 20.07.2017, המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אירוע זה לבין הפגיעה הנפשית הנטענת.
אנו דוחים את טענת התובע לאירועים מיוחדים נוספים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (החוק).
להלן העובדות המוסכמות שהוצגו למומחה - "התובעת עבדה כמנהלת חשבונות באופטיקנה אופטי סטור בפתח תקוה, מפברואר 2002 עד 19/11/2014. בינואר 2014, במהלך ישיבה של התובעת עם מעסיקיה, הוטח בה בפניה, על ידי אחד מהם, כדור גומי. לטענת התובעת פגיעה זו שחוותה גרמה לה לנזק נפשי". בהתאם להחלטה, נידרש המומחה "לזמן את התובעת לבדיקה קלינית טרם מתן חוות הדעת". ביום 25.1.22 התקבלה חוות דעת המומחה.
...
אשר על כן, ולאור ההלכה שחוות דעת המומחה הרפואי משמשת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין" (עב"ל (עבודה ארצי) 315/06 יוסף מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (5.2.09)), דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.
לא נעלם מעינינו כי התנהלותה של התובעת גרמה לסרבול והתמשכות ההליך אולם בשים לב למצבה הבריאותי המורכב כפי שפורט בחוות הדעת, ולאור אופיו הסוציאלי של ההליך, לא מצאנו לחייבה בהוצאות ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו