תביעה להכרה בשבר באגן כ"פגיעת עבודה

תביעה זו עניינה להכיר בשבר באגן שאירע לתובעת כ"פגיעה עבודה".

...

לטענת הנתבע, יש לדחות את תביעת התובעת על הסף היות ולא הייתה רשומה כעצמאית אצל הנתבע בעת האירוע ואף לא עשתה את המוטל עליה כדי להירשם.

הלכה פסוקה היא כי "הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית מובילה למסקנה שאילו הובאה, היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה ועל כן ההימנעות מחזקת את ראיות התביעה (ע"פ 728/84 חרמון נ' מדינת ישראל, פד"י מא(3) 617 (1987)) והדברים יפים גם בענייננו.

אחרית דבר משלא ניתן לראות בתובעת כמבוטחת בעת האירוע, משעלו סתירות בגרסאות התובעת הפוגעות במהימנות גרסתה, ומשלא ניתן לקבל את גרסתה כי אכן אירע לה אירוע תאונתי בעבודתה - דין התביעה להדחות.ו בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

התובע אשר עבד שנים רבות כקבלן עצמאי המבצע עבודות שיפוצים, הגיש תביעה להכיר בבעיות בכפות ידיו, בכתפיו, בבירכים ובקרסוליים כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995.

בעקבות נפילה זו סבל התובע מקרסול שמאל מרוסק, מסדק באגן, משבר בחוליה 4L ומכריתת כתף שמאל.

כמו כן, ציין המומחה, כי בבירכיים נראים שינויים נווניים, ובקרסול שמאל קיימים שינויים נווניים לאחר שבר מחודש 3/03.

...

להלן השאלות שהופנו למומחה: המומחה מופנה לדו"ח ועדה רפואית לעניין תביעתו של התובע לגימלת נכות כללית, וזאת מתאריך 9.2.11, בו צוין, כי התובע סובל מדלקת כרונית בפרקים, לדו"ח ועדה רפואית לעררים מתאריך 23.5.11, לחוות דעת הראומטולוג מתאריך 3.2.11, לסיכום ביקור אצל ראומטולוג מתאריך 26.12.10, למסמך ד"ר לורבר מ-13.12.10, לחוות דעת האורטופד, לחוות דעת רופא פנימי 13.1.11, ולחוות דעת נוספת של ראומטולוג מחודש 12/10.

קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק, או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.

על יסוד חוות דעתו של המומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, מתקבלת תביעת התובע בכל הקשור לפגיעה בכפות ידיו, ונדחית תביעת התובע בכל הקשור לפגיעה באיברים האחרים - ברכיים, קרסוליים ומרפקים.

לפניי תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כ"פגיעה בעבודה" בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

התובע נפגע בתאונה בעבודה ביום 7.1.2017 כאשר הנתבע הכיר בליקוי של שבר ביד ימין כתוצאה מהתאונה והתובע אף קיבל דמי פגיעה.

על פי סעיף 6 לעובדות המוסכמות התובע החליק ונפל לאחור תוך בלימה ביד ימין בעוצמה אשר הביאה לשבר בשורש כף יד. במצב כזה סביר כי הגוף המשיך בנפילה עד הריצפה ולא נותר באויר, כך שנפילה על הישבן הנה סבירה ועלולה להביא לזעזוע באגן וגב תחתון עד גרימת כאב מקומי.

...

טענת התובע כי חוות דעת המומחה אינה אובייקטיבית או מוטה דינה להידחות לפי ההלכה, שכן בהתאם להלכה האובייקטיביות של מומחה מובטחת מטעם זה שהוא לא מומחה מטעם מי מהצדדים ולא מקבל את שכרו ממי מהם.

מכל האמור לעיל - לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה, אני סבורה כי קביעותיו הרפואיות עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.

] בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, התביעה בהתייחס לכאבי הגב התחתון מתקבלת, כאשר התביעה בהתייחס לליקוי של כאב גב עם הקרנה לרגל שמאל ופריצת הדיסק בגובה L5S1 שאובחנה בדימות C.T - נדחית.

תביעה זו עניינה להכיר בפגיעת התובע בכף יד שמאל, בגב התחתון, בכתף ימין ובאגן ימין כ"פגיעה בעבודה" בגין ארוע שארע לו ביום 18.4.19.

לטענת התובע, כתוצאה מהנפילה ולאחר שסבל מכאבים במשך מספר ימים, פנה לקבלת טפול רפואי ובהמשך נאלץ לעבור ניתוח עקב שבר מורכב בשורש כף היד.

...

בהצטרף האמור לעובדה שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח כי ירידתו במדרגות הייתה לתכלית עבודתו, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו והיא נדחית.

תביעת התובע להכיר בפגיעה בצוארו ובברכו השמאלית כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "תביעתך שבנידון אושרה ביום 7.12.2021 בגין חבלת גב תחתון, אגן וכתף ימין. יחד עם זאת, בהתאם לחוות דעת רופא המוסד, עליי לדחות את האבחנות בצואר ובירכיים, שאינן קשורות לתנאי עבודתך/לפגיעה בשבנדון". הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר עידו ציון מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין הארוע, לבין המצב הקיים בצוארו ובברכו השמאלית של התובע.

בדיקה גופנית: ללא אודם, נפיחות, רגישות דיפוסית, ללא רגישות ממוקד, ללא חומר NV בצילומים לא עדות לשבר או פריקה.

...

אשר לממצאים עצמם – משקובע המומחה כי מדובר בממצאים ניווניים ולא חבלתיים, הרי שגם אם הייתי מגיעה למסקנה כי התובע נחבל בברך שמאל ובצוואר במסגרת האירוע, עדיין, לא מתקיים הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק שלו טוען התובע.

לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר ציון והנני קובעת, כי הפגיעות בצווארו ובברכו השמאלית של התובע אינן נובעות מהאירוע מיום 29.9.21 ואין לראות בהן כ"פגיעה בעבודה".

אשר על כן, התביעה נדחית.