תביעה להכרה בפגיעת צוואר כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה

דרישתו מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) להכיר גם בליקוי צוארי - בין כתוצאה מתאונת העבודה מיום 7.4.13 ובין כתוצאה ממחלת מיקצוע או מקרוטראומה - נדחתה, ועל כך הוגשה תביעת המערער לבית הדין האיזורי.

ראשית נציין כי במסגרת סיכומיו לא העלה המערער טענות ביחס לעילת התביעה המתייחסת למחלת מיקצוע, ואף לא לעילת התביעה המתייחסת לתאונת העבודה מיום 7.4.13 (ככל שבקשתו הייתה כי גם הצואר יוכר במסגרתה כאיבר נפרד שניפגע).

...

שוכנענו כי תשובותיו של ד"ר ציון לשאלות ההבהרה - כמו גם חוות דעתו המקורית - מפורטות, מנומקות ובהירות ולא מצאנו כל הצדקה שלא ליתן להן משקל מלא.

אנו דוחים לפיכך את הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף, ואף את הבקשה להעברת סבב נוסף של שאלות הבהרה, אשר לא שוכנענו כי תסייענה להבהרתה של חוות הדעת שהיא ברורה וחד-משמעית.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

התובע, טייח במקצועו, הגישה לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בצואר, בידיים (CTS) ובליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה כמחלת מיקצוע או מכח תורת המקרוטראומה וזאת בגין תקופת עבודתו אצל הקבלן שמעון ארליך בלבד בתקופה שמחודש מרץ 2016 ועד לחודש דצמבר 2018 .

...

ראשית, אנו סבורים שיש ליתן משקל לכך שהתובע עצמו לא התייחס לכלים רוטטים במסגרת השאלון למבוטח שמולא על ידו ואף לא התייחס לכך במסגרת כתב התביעה ותצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו.

באשר לעבודה עם כלים רוטטים, ממכלול הראיות עלה כי היקף העבודה עם כלים רוטטים גדולים כגון קונגו העשויים להשפיע על עמוד השדרה הצווארי לא עלה כדי היקף משמעותי במהלך תקופת העבודה.

לאור כל האמור לעיל, לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה. כמקובל בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

השופט מיכאל שפיצר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת מירב קליימן ונציגי הציבור גב' רונית עזר ומר אליעזר חגי עינת; סע"ש 19900-09-17), אשר דחה את תביעתה של המערערת נגד המשיב להכרה בפגיעה בגב ובצואר כמחלת מיקצוע או בעילת המקרוטראומה.

...

כך קבע בית הדין, ולעניין זה ראו את דבריה של סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה (כתוארה אז) בעב"ל (ארצי) 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי – מוייז יניפיליז, (03.07.2014): ".... אין מקום להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (עב"ל (ארצי) 63/03 יעל עמנואל אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.8.05; עב"ל (ארצי) 9683-12-11 איאד בארוד – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.9.13) בעניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המיקרוטראומה צריכה להיעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעניין קורין גל אור (עב"ל (ארצי) 38875-09-10 קורין גל אור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.1.13) כי "פריצה שכזאת של גדרי המיקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תיתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הביטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן. לפיכך אף בענייננו לא מצאנו כי יש מקום להרחיב את גדרי תורת המיקרוטראומה". ראו גם: עב"ל (ארצי) 11714-12-16 יוסף דוייב – המוסד לביטוח לאומי (4.5.2017); עב"ל (ארצי) 31471-04-17 דינה רות – המוסד לביטוח לאומי (27.12.2017).

סוף דבר - לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי אשר לא שוכנע כי עבודתה של המערערת הייתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות באופן שיש בו כדי לבסס את עילת המיקרוטראומה אלא בשהות במנח סטטי ברוב שעות העבודה.

אשר על כן הערעור נדחה – בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

התובע, ששמש במשך 29 שנים כחשמלאי אחזקה בחברת החשמל, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בכתפיים ובצואר כמחלת מיקצוע או כפגיעות בעבודה מכח תורת המקרוטראומה.

...

ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות: התובע, יליד 1969.

בענייננו, כפי שעלה ממכלול הראיות, התובע בצע עבודה מגוונת שכללה העמסת ציוד, קדיחה, מתיחת חוטים, הרמת ציוד באמצעות גלגלת, חיתוך גיזום והשגחה על עובדי הצוות.

מעדות התובע כמו גם מצפייה בסרטון "השגחה" לא מצאנו בפעולת ההשגחה על עובדי הצוות כדי להקים תשתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה היות ואין מדובר ברצף של תנועות חוזרות, נשנות וברציפות ובין כל פעולה ופעולה התובע בצע פעולות שונות המנתקות את רצף תנועות הצוואר ובפרט לנוכח העובדה שתנועות הצוואר נעשו במשך כ- 6 ימים בחודש[footnoteRef:13].

לפני בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק הנידון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בצוארו כפגיעה בעבודה בדרך המקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

מדובר בממצאים התואמים לגילו ללא ממצאים המתאימים למקרוטראומה או מחלת מיקצוע.

...

טענות ב"כ התובע כנגד קביעות המומחה הן טענות רפואיות המתווכחות עם הקביעות המקצועיות והמסקנות של המומחה ואין בידי לקבלן.

על כן, אני דוחה את טענות ב"כ התובע בעניין זה. באשר לטענה כי המומחה לא השיב לשאלות הבהרה 1-2, מאחר ובשאלה 1 טען ב"כ התובע כי המומחה קבע בחוות דעתו שעבודה עם כלים רוטטים אינה גורמת לשינויים מבניים בעמוד השדרה הצווארי, תשובת המומחה לפיה הוא לא קבע זאת בחוות דעתו וכי לדעתו רטט עלול לגרום לשינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי, היא בהחלט תשובה מספקת לשאלה.

על כן, אני דוחה את טענות ב"כ התובע בעניין זה. מכל מקום, אציין כי אני סבורה שלא ניתן להקיש מחוות הדעת הנ"ל לעניינו של התובע וזאת מהטעם שחוות דעת רפואית של מומחה מתייחסת למקרה הספציפי שלפניו כאשר לגבי כל תובע קיימת מערכת נסיבות שונה כמו גם נתונים רפואיים שונים.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה למנות מומחה שלישי בתיק.