תביעה להכרה בפגיעה כחבלה בעבודה

ביום 21.11.17 התובע הגיש לנתבע באמצעות מעבידו תביעה להכרה בפגימה כפגיעה בעבודה ולתשלום דמי פגיעה.

...

"על יסוד כל האמור לעיל אנו קובעים כי על פי הלכת גור, שאושרה בהלכת שקד, פרק זמן בן 12 חודשים שבין מועד ההכרה בפגיעה בעבודה לבין מועד הגשת התביעה לגמלה, דהיינו תביעה לקביעת דרגת נכות ולגמלה או למענק על פי דרגת הנכות, אינו מובא בחשבון במניין תקופת השיהוי על פי סעיף 296(ב) לחוק, הן לעניין תשלום גמלת נכות חודשית והן לעניין תשלום מענק על פי סעיף 107 לחוק. ככל שהתביעה לגמלה הוגשה לאחר תקופה ארוכה יותר מ- 12 חודשים ממועד ההכרה, במניין תקופת השיהוי יובא רק פרק הזמן שמעל 12 חודשים. (ההדגשה אינה במקור א.ד.)

גם אם היה טרוד בעניינים בריאותיים ומשפחתיים הרי שמדובר בנסיבות רחוקות מאוד מאלה היוצרות "נבצרות". גם בטענת התובע לפיה כלל לא ידע על זכאותו להגיש תביעה לא מצאנו כל ממש ובפרט בשים לב להיותו של התובע מיוצג ולמכתב מפורש שנשלח אליו על ידי הנתבע בהקשר זה. לנוכח כל האמור לעיל הגענו לכלל דעה כי דין התביעה להפרשי מענק נכות להידחות.

הדעת אף נותנת כי לו היה התובע מגיש עוד במועד אבחון הנזק תביעה להכיר בפגימה כפגיעה בעבודה ולקבוע דרגת נכות – היתה נקבעת כבר אז, או בסמוך לכך, דרגת נכות צמיתה ולא דרגת נכות זמנית לתקופה בלתי מוגבלת.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר – הערעור נדחה.

כאמור, תביעתו של התובע להכרה בפגימה בברך שמאל אושרה על ידי המוסד כפגיעה בעבודה, אולם נדחתה התביעה להכרה בפגימה בצואר כפגיעה בעבודה.

...

אולם, לא מצאנו כי יש בכך משום סתירה בגרסאות התובע, אלא פירוט חסר או תיאור שונה במקצת לאירוע התאונה, שאין בו כדי לשנות באופן מהותי את תיאור הדברים.

לאור האמור, לא מצאנו כי ישנו פער מהותי בין גרסאות התובע לאופן התרחשות אירוע התאונה, והסבריו של התובע בעניין זה הניחו את דעתנו.

סיכומו של דבר, מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע בצווארו.

ביום 13/11/17 התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה וביום 13/3/18 הגיש תביעה להכרה בפגימה בגבו כפגיעה בעבודה, בשתי התביעות נטען כי הפגיעה ארעה לפי תורת המקרוטראומה/מחלת מיקצוע.

...

לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובטענות הצדדים החלטתי היא כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כלדקמן: התובע יליד 1976 נגר במקצועו.

הכרעה לאחר שעיינתי בטענות התובע ובתגובת הנתבע לא מצאתי עילה לפסול את חוות הדעת ו/או למנות מומחה רפואי אחר / נוסף.

עוד יוער בהקשר זה כי חוות דעת שניתנת בנסיבות אחרות בגין פגימות שונות ותשתית רפואית שונה לעולם הינן מהוות "תקדים" לנוכח האמור לעיל הבקשה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה רפואי אחר / נוסף נדחית.

לפנינו תביעה להכרה בפגימה בעיניו של מר מוחמד עכאשה (להלן – התובע), רתך במקצועו, כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), על דרך תורת המקרוטראומה.

...

אך אין אנו סבורים כך ונבאר.

לפיכך, דינה של טענה זו להידחות ויש להעביר עובדה זו למומחה.

סוף דבר אנו קובעים כי הונחה תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה ומורים על העברת עניינו של התובע למומחה אשר יחווה דעתו בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגיעה בעיניו.