תביעה להכרה בפגיעה בעבודה עקב תקיפה על רקע אישי

בגין פגיעה זו, הגישה התובעת תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום דמי פגיעה, אולם פקיד התביעות דחה את תביעתה וקבע כי אין לראות בפגיעה ככזו שנגרמה תוך כדי ועקב עבודת התובעת.

לטענת הנתבע, התאונה שארעה לתובעת בתאריך 23.1.2019 אינה "תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") ולא ניתן לראות בארוע התקיפה שהתרחש "תאונת עבודה" מאחר שלא ארע תוך כדי ועקב עבודת התובעת, אלא על רקע אישי וללא קשר לעבודת התובעת אצל המעסיק.

אף אם התקיפה ארעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע, לא תוכר התקיפה כ"תאונת עבודה" (ראו עב"ל 34147-04-17 משה אסרף נגד המוסד לביטוח לאומי, (2.6.11.2017), י.כ.).

...

טענות הנתבע הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה כיוון שאינה מגלה עילה.

יש להבהיר כי כלל העדויות שנשמעו בתיק זה, למעט עדותה של התובעת, הן בבחינת "עדות מפי השמועה" משום שאף אחד מהעדים לא חווה את האירוע בחושיו ומשום שכלל העדים העידו על האירוע לאחר ששמעו עליו מהתובעת, שהיא בעלת עניין בתיק זה. משמיעת העדויות מתחזקת המסקנה כי הרקע לתקיפת התובעת הוא רקע אישי, שאינו קשור לתנאי ואופי עבודת התובעת.

ממכלול הראיות והעדויות ששמענו, אנו סבורים כי מדובר באירוע תקיפה שאמנם התרחש בזמן העבודה ותוך כדי עבודת התובעת, אך לא "עקב" עבודת התובעת אלא על רקע אישי של סכסוך בין לאה לתובעת, לאור היכרות אישית קודמת בין שתיהן ומשום כך, הרי שמבחן הזיקה אינו מתקיים בענייננו.

סוף דבר מכל המקובץ- התביעה נדחית.

תביעתו של התובע נדחתה על ידי הנתבע במכתב מיום 10/1/18 בנימוק "מעיון בפרטי תביעתך ובחקירות שנערכו עולה, כי התקיפה לא אירעה עקב עבודתך, אלא ככל הנראה על רקע אישי, שאינו קשור לעבודתך... על פי הבירורים שנערכו התאונה אירעה בדרך מהעבודה לתפילת יום ששי ולא בדרך למעונך כנדרש בחוק והתקיפה כפי שתוארה לעיל אף איננה בבחינת סכוני הדרך". מחלוקת האם התקיפה ארעה בעוד התובע בתחום המפעל? האם התקיפה ארעה עקב העבודה? האם אירעה על רקע אישי.

הכרעת הדין ההיבט הנורמאטיבי בהתאם לסעיף 80 (1) לחוק הביטוח הלאומי, יראו תאונה כתאונה בעבודה אף אם "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו".(דגש ש.ש.) פסק דין עב"ל 50811-12-15 גידי אביטבול נגד המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) (להלן: פסק דין אביטבול), קובע בהתייחס לשאלה האם ארוע פלילי מהוה "פגיעה בעבודה" או "סכוני הדרך" - כי תאונת עבודה תחשב רק זאת הקשורה בקשר סיבתי עם סכוני הדרך ולא על רקע אישי.

זאת לצורך התשובה לשאלה האם מדובר בתקיפה אישית של התובע שלפי הפסיקה לעיל אינה מסיכוני הדרך ואין להכיר בה כפגיעה בעבודה.

...

סוף דבר הוכח כי התאונה הייתה לאחר סיום יום העבודה ולאחר החתמת הכרטיס.

הוכח כי התובע היה בדרכו לתפילה במסגד ולא בדרך מהעבודה למעונו וגם מטעם זה דין התביעה להידחות.

ממכלול הנימוקים לעיל , ביחד וכל אחד בנפרד התביעה נדחית.

כללי: התובע יליד 1987, עבד בעת הרלוואנטית בעריית תל-אביב-יפו בתפקיד מציל ים. ביום 24.6.2021 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ארוע, אשר לטענתו ארע ביום 10.5.2021 ובו נפגע בברכו השמאלית.

באשר לשאלה אם הארוע נגרם עקב עבודת התובע – הרי שההלכה היא כך: "באשר להכרה בתקיפה שהנפגע מבקש להכיר בה כתאונת עבודה כבר נפסק, כי המבחן העקרי הוא מידת הזיקה שבין הארוע לעבודה (ראה לעניין זה פסק דינו של בית הדין הארצי בפרשת שרה זילברשטיין: דב"ע נ"ג/ 222-0, פד"ע כ"ז, 59). במקרה כזה, יושם דגש רב יותר על התקיימותם של שני התנאים, שכן אף אם התקיפה ארעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע או בלא תרומה של העבודה לתקיפה, לא תוכר התקיפה כתאונת עבודה" (עב"ל(ארצי) 35207-06-10 המוסד לביטוח לאומי – אניס עבד אלחאלים (13.3.2011)(להלן – פסק דין אלחאלים).

...

אנו סבורים כי הגדרת תפקידו כך מעמידה אותו בסיכון בכל עת בו יגיש סיוע לאדם שמותקף פיזית או מוטרד.

בנסיבות אלה, הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו ומשכך, אנו קובעים כי האירוע התאונתי שחל מיום 10.5.2021 לתובע – אירע עקב עבודתו.

משקבענו כי האירוע התאונתי אירע לתובע תוך כדי עבודה – חלה בענייננו גם חזקת תאונת עבודה מכוח סעיף זה. מכל המפורט לעיל, אנו קובעים כי עלה בידי התובע להראות כי התאונה שאירעה לו ביום 10.5.2021 בשעה 17:05 אירעה תוך כדי ועקב עבודתו.

תמצית העובדות וטענות הצדדים התובע הועסק במועדים הרלבאנטיים לתביעה כנהג אוטובוס בחברת קווים תחבורה ציבורית בע"מ (להלן – החברה).

לטענת התובע, ארוע התקיפה היתרחש במהלך עבודתו ועקב עבודתו ולא על רקע אישי, ולכן יש להכיר בארוע התקיפה כתאונת עבודה.

אשר לאופן בחינת ארוע תקיפה במהלך העבודה פסק בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 35885-12-17 עמאד שיך אל עיד – המוסד לביטוח לאומי (מיום 2.4.2019) כך: "נקדים ונציין כי המערער נפגע במקום העבודה ובמהלך העבודה, ועל כן קמה החזקה הראייתית שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, לפיה פגיעה זו הנה עקב העבודה אלא אם הוכח ההיפך. משמעות הדבר היא כי אם בתום תהליך הבחינה של המארג הראייתי יוותרו כפות המאזניים מעויינות אזי תפעל חזקת הסיבתיות לטובת המבוטח.

...

לטענת המוסד, מעיון בחומר החקירה ניתן להגיע למסקנה כי הרקע לאירוע התקיפה הוא אישי ואינו קשור לעבודתו של התובע.

בנסיבות אלה, אנו סבורים כי חומר החקירה המשטרתי מחזק את גרסת התובע לאופן קרות אירוע התקיפה, ואין בו כדי לסתור את חזקת הסיבתיות שנקבעה בחוק ולפיה יש לראות באירוע התקיפה אשר אירעה בעבודה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה.

לסיכום, התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי אירוע התקיפה בו נפגע התובע במהלך עבודתו ביום 28.1.2021 מהווה תאונת עבודה בהתאם לחוק.

על כן, בהתאם לסעיף 83 לחוק, נטל ההוכחה כי התקיפה אירעה שלא עקב עבודת התובע עובר אל הנתבע; כך שעל הנתבע להוכיח שהתקיפה לא הייתה עקב העבודה, אלא על רקע אישי.

במכתב הנילווה לכתב התביעה טען התובע יש מאין כי בחקירות ובפסק הדין הפלילי נקבע לכאורה, כי הארוע מיום 6.7.2016 היתרחש על רקע סחיטה הקשורה בעבודתו.

המבחן העקרי "הוא מידת הזיקה שבין הארוע לעבודה... אף אם התקיפה ארעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע או בלא תרומה של העבודה לתקיפה, לא תוכר התקיפה כתאונת עבודה" (עניין אלחאלים).

...

סוף דבר אשר על כן, הננו מקבלים את טענת התובע שלפיה ניסיון חטיפתו ביום 6.7.2016 היה תוך כדי ועקב העבודה.

בנסיבות העניין ולנוכח טענת התובע שלפיה האירוע מיום 6.7.2016 גרם לו לפגיעה נפשית ולמחלת הפיברומיאלגיה, מצאנו למנות מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטריה ובתחום הראומטולוגיה, על סמך העובדות הבאות: התובע יליד 31.10.75.

על רקע האמור, המשטרה המשיכה לחקור את האירוע.