תביעה להכרה בפגיעה בעבודה בשיפוץ דירה

התובע הובהל לבית החולים ואובחן כסובל ממכת חום עם פגיעה רב מערכתית ואובדן הכרה.

יצוין, כי התובע הגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בארוע כתאונת עבודה ותביעתו נדחתה.

הזוג צויבל הגישו תצהירי עדויות ראשיות מטעמם - בתצהיריהם הצהירו, כי עמדו לבצע עבודות שפוץ בדירה ולצורך כך ביקשו כי מקרוב משפחתם צויבל כי יעזור להם בניהול השפוץ, זאת לאור ניסיון קודם שלו בתחום הבניה.

ויודגש, כי התובע וגם עדיו העידו כי מעולם לא ראו ו/או שוחחו עם הזוג בריל, העדים לא זיהו את בני הזוג בריל באולם בית המשפט, לא ידעו מי הם ומה הקשר שלהם לתביעה זו. צויבל העיד בבית המשפט כי לא היה נוכח כלל בדירה בעת ביצוע העבודות.

...

נוכח כל האמור לעיל, לא נתתי אמון בעדות התובע.

אשר על כן, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עובד- מעביד בינו לבין הנתבעים ו/או מי מהם וכי עבד ביום האירוע.

אשר על כן, התביעה נדחית.

ביום 3.11.2020 נערך לפנינו דיון ההוכחות בתיק, במהלכו העידו העדים הבאים: מטעם התובע העיד הוא עצמו, וכן מר הייתם ג'אבר אבו סעדה – פועל שיפוצים, אשר עבד לפי הנטען עם המעסיק ראני בשיפוצים בדירת מגורים בחדרה, שהיא הדירה שבה נפגע התובע לטענתו (להלן: "הייתם"); מר מוחמד סודקי מוחמד אלדוסוקי – עובד בשיפוצים וצבע, אשר הגיע לפי הנטען ביום הארוע לדירה בחדרה כדי לתת הצעת מחיר לראני (להלן: "מוחמד").

הנתבע טען, מנגד, כי הוא דחה את התביעה להכרה בפגיעה הנטענת והמוכחשת בכף ידו השמאלית של התובע כפגיעה בעבודה.

...

זאת ועוד, גם אם היה נטען על ידי התובע (ולא נטען), כי ריאד ו/או ראני היו מעסיקיו בעת התאונה, עדיין דינה של התביעה להידחות.

במקרה שלפנינו, מקובלת עלינו עמדת הנתבע, כי גם אם ניתן היה לראות בריאד ו/או ראני כמעסיקיו של התובע (נשוב ונציין, כי איננו סבורים כך, וממילא גם התובע לא טען זאת), הרי שבכל מקרה המדובר בקשר עבודה של פחות משבעה ימים, ובמספר שעות שאינו עולה על ארבע שעות.

סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל, דין תביעתו של התובע להידחות בכללותה.

סגן הנשיאה אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיא אריאלה גילצר כץ ונציגי הציבור מר משה בן דוד ומר חגי רם; ב"ל 9421-01-19), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בליקוי בכפות הידיים ובאגודלים כפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.

עבודתו בכלים רוטטים בוצעה, לפי גירסתו, בשתי תקופות בהן עבד במשרה מלאה: הראשונה, בין השנים 1990 – 2000, עת עבד כעובד שכיר בשפוץ מבנים (דירות וכיוצ"ב) (להלן – שיפוצים) ואיטום גגות; השנייה, משנת 2000 ואילך עת עבד כקבלן עצמאי בשיפוצים ובאיטום גגות (עד שנת 2010 25% מעבודתו הייתה באיטום גגות ומשנה זו רק 5%).

...

" הכרעה לאחר בחינת כלל החומר המצוי בתיק וטענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל במובן זה שעניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי – יועץ לבית הדין (להלן – המומחה הרפואי), לבחינת השאלות הרפואיות המתעוררות בהליך.

משכך, טענת המוסד לפיה יש לדחות את הערעור אך מטעם זה שהוא מכוון נגד קביעות עובדתיות אינה יכולה להתקבל.

בעניין רבקה מזרחי הובהרה דרך הבדיקה של תביעה בעילת מחלת המקצוע, וכך נקבע: "לסיכום, מבוטח הטוען למחלת מקצוע צריך להוכיח, לצורך מינוי המומחה רפואי, אפשרות לכאורית כי הוא עומד בתנאי הפריט. מקום שהוא אינו מצרף חוות דעת רפואית או מסמך רפואי הוא רשאי להפנות לפסיקה או לחוות דעת המצוטטות בפסקי דין לשם ביסוס אותו נטל ראשוני. מאידך ועל מנת שלא ימונה מומחה רפואי על חשבון הקופה הציבורית ללא הצדקה ניתן לבחון את טענות המבוטח בראי אותן חוות דעת ומקום שמהן עולה בצורה ברורה כי לא עלה בידי המבוטח להוכיח תשתית לכאורית לקיום תנאי הפריט – יש לדחות את תביעתו." בתנאי טור 1 שעניינו של המחלה, נקבע בפריט 14 של חלק ב' (להלן – הפריט) כך: "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים". משכך, על המערער הנטל להוכיח, ולו לכאורה, קיומם של שני תנאים[footnoteRef:3]: האחד, כי מחלתו היא מחלת "עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים"; השני, מחלתו נגרמת על ידי עבודה "במכשירים רוטטים". [3: להרחבה לגבי מגבלות פריט זה ראו: עב"ל (ארצי) 25457-06-18‏ ויקטור עמוס - המוסד לביטוח לאומי (5.2.2019).

בחוות דעת זו, אמנם אין התייחסות ישירה לתנאי טור 1 של הפריט, אולם מעיון בה ניתן להגיע למסקנה כי תנאים אלה מתקיימים לכאורה.

אך מנגד, לעיתים אין מנוס מלהיזקק להערכות מבוססות.

סוף דבר לפיכך עניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי למינוי מומחה.

מונחת לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בבירכיים ובצואר כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.

בשפוץ דירה, עבודות אינסטלאציה כ-5-4 ימים ברציפות מתוך עד חודשיים (כלל הפרויקט).

...

] ומן הכלל אל הפרט נקדים את המאוחר ונציין כבר עתה כי החלטנו לדחות את התביעה.

לסיכום, התובע עסק בשיפוצים – בין היתר בעבודות אינסטלציה, חשמל, צבע, טיח, ריצוף, גבס, תקרות אקוסטיות, ריצוף חצרות וכו'.

לפנינו תביעה להכרה בתאונת דרכים מיום 20.6.2021 כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

מהאמור עולה, כי התובע הציג לפנינו ראיות אובייקטיביות מהן עולה כי ביום התאונה בשעה 15:01 הוא רכש מקלחון בחנות המקלחונים "דושוטק" הממוקמת באיזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, עבור הדירה בה ביצע התובע עבודות שיפוצים באותה עת בקריית גת. מסמכים אלה תומכים בגירסתו של התובע לפיה ארוע התאונה ארע בדרכו לרכישת המקלחון, תוך כדי ועקב עסוקו במשלח ידו, לצורך עבודות השפוץ שביצע באותה עת בדירה בקריית גת. בסיכומיו טען המוסד כי אין לתת משקל מכריע לחשבונית בודדת, שכן זו הוגשה רק בשלב ההוכחות ולא הוגשה בחקירת התובע בפני חוקר המוסד.

אשר לטענה לסתירות בין גרסת התובע בטופס התביעה למכתבו למוסד – לא מצאנו ממש בטענה זו. במכתבו למוסד (נ/2) כתב התובע בכתב יד: "ביום הפגיעה שיפצתי בית בקרית גת ובסביבות השעה 14.30 נסעתי לכיוון באר שבע לקנות חומרים לעבודה בצומת של השוק רח' דוד חכם – חברון פגע בי רכב מאחור בעוצמה וברח למזלי אחד הנהגים הספיק לרשום את המס' של הרכב". מהאמור ניתן להבין כי במכתב זה היתייחס התובע לשעה בה ארעה התאונה ולא לשעה בה יצא מקריית גת, כך שאין כל סתירה בין טופס התביעה למכתב.

...

זאת ועוד, אין ברישום הרפואי מיום 21.6.2021 משום ממצא פוזיטיבי הסותר את גרסתו של התובע בנוגע לקרות התאונה בעת נסיעה לצרכי העבודה, בעוד שהרישום הרפואי מיום 27.6.2021 תומך ומחזק את גרסתו של התובע בעניין זה. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי יש ברישומים הרפואיים בסמוך לתאונה כדי לתמוך בגרסתו של התובע, ובוודאי שאין בהם כדי לסתור אותה כפי שטוען המוסד.

לאור כל האמור, הגענו לכלל מסקנה כי התובע הוכיח כי תאונת הדרכים ביום 20.6.2021 אירעה במהלך נסיעה מדירה אותה שיפץ בקריית גת, לצורך רכישת מקלחון עבור אותה דירה מחנות מקלחונים באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע.

לפיכך, התביעה מתקבלת ואנו קובעים כי יש להכיר בתאונת הדרכים בה היה מעורב התובע ביום 20.6.2021 כתאונת עבודה.