תביעה להכרה בפגימות בצוואר ובכתף ימין כמחלת סחרור

המשיב הכיר בתאונה כ"פגיעה בעבודה", תוך אישור הפגימות הבאות: כאב גב תחתון וצואר, חבלת ראש, כתף ימין וסחרחורת.

אם התשובה חיובית, האם ניתן לקבוע, שהמחלה נגרמה כתוצאה מהארוע בעבודה כמתואר בסעיף 3 לעיל והאם קיים קשר סיבתי כלשהוא בין הארוע בעבודת המערער לבין הופעת המחלה? האם הייתה לארוע בעבודה השפעה כלשהיא על המחלה? במידה ולארוע בעבודה הייתה השפעה כלשהיא על המחלה, האם הייתה השפעת הארוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים? האם יש קשר בין תקופת אי הכושר שניתנה למערער בתקופה מיום 14.9.14 ועד 28.9.14, לבין תאונת הדרכים בה היה מעורב ביום 29.6.14? המומחה השיב לשאלות כדלקמן: התובע סבל מליקויים בשתי הבירכיים.

פסק דינו של בית הדין האיזורי בית הדין האיזורי דחה את התביעה על יסוד האמור בחוות הדעת של המומחה תוך שציין כי המערער "היה כדורגלן ונפגע בבירכיים בצעירותו. ברך ימין עברה ניתוח ארתרוסקופיה כבר בזמן שרותו הצבאי ורשום שכבר אז נראה קרע במנסקוס לטרלי ופליקה מדיאלית. ברך שמאל עברה 3 ניתוחים בשנת 1996 ו- 1997 לכריתות חוזרות של הקרעים בשני המניסקוסים ושחזור רצועה צולבת קרועה.

...

הצדדים הסכימו במסגרת קדם הערעור כי פסק הדין יינתן על סמך כל המצוי בתיק והטיעון בעל פה. הכרעה לאחר קריאת טענות הצדדים ועיון בתיק בית הדין האזורי, באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי, והנימוקים הבאים שיפורטו להלן.

" לאחר שבדקנו שוב את חוות הדעת והמסמכים הרפואיים אשר עליהם התבססה, לא מצאנו כי מתקיימת עילה כלשהי מכוחה ניתן למנות מומחה נוסף.

סוף דבר הערעור נדחה.

התובע הגיש תביעה זו שהיא במהותה ערעור על החלטת פקיד התביעות של הנתבע, אשר דחה את תביעתו להכרה בפגיעה בצואר ובראש כתוצאה מתאונת עבודה שהתרחשה ביום 15.10.2017.

היות והתובע נפגע תוך כדי עבודה ולאור "חומרת הפגיעה בצואר ובראש" התלונן בתחילה על כאבים בכתף ימין ובזרוע ימין (ר' סעיף 2 לכתב התביעה).

התובע המשיך לסבול מסחרחורות וכאבי ראש.

תשובת המומחה: "האירוע התאונתי המפורט לעיל השפיע על הליקוי בצוארו – השפעה פחותה בהרבה (כך במקור – י.ז.ג) מהשפעת גורמים אחרים (קונסטיטוציונליים). סמוך לאירוע בצלומי C.T נימצאו שינויים נווניים ישנים מתקדמים בצואר (לא קשורים לאירוע הנידון)". עוד ציין המומחה בחוות דעתו, כי לתובע חבלות מרובות מהם סבל בעברו כתוצאה מעבודתו בבית החולים: בשנים 2001, 2008 ו-2018 סבל מחבלות בכתף ימין, בשנת 2010 חבלה בצלעות צד ימין ועוד.

...

שהרי ככל שנקבל עמדתך כי השפעת התאונה על הליקוי הצווארי פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים תהא המסקנה, כי אין קשר סיבתי כלל, אף לא על דרך של החמרה זמנית וחולפת, בין השניים.

הנתבע סיכם וציין, כי לא קיימת הצדקה לסטות מחוות הדעת ובהתאם להלכה לפיה בדרך כלל יש להשתית את פסק דינו של בית הדין על חוות דעתו של המומחה בנושאים בהם אין לבית הדין מומחיות, יש לדחות את תביעת התובע (ר' סעיפים 19-18 לסיכומי הנתבע).

תביעת התובע להכיר בפגיעה בצואר ובכתף ימין כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "בהתאם לחוות דעת רופא המוסד, עליי לדחות את האבחנות בגין כאבים בצואר וחבלה בכתפיים, שאינן קשורות לפגיעה שבנידון". הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר שי פריימן מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתה של התובעת, לבין המצב הקיים בצואר ובכתף ימין.

הינך מופנה לרישום הרפואי במלר"ד אסותא מיום התאונה שם צוין "ללא סימני חבלת ראש" ובהמשך צוין כי אין אינדיקאציה ל-CT ראש בזמן זה. הינך מופנה לרישומים רפואיים נוספים משנים קודמות בהם תועד כי מזה שנים התובעת סובלת מכאבי ראש יומיומי, תלונות על סחרחורת וחוסר יציבות.

כפי שכתבתי בתשובות לשאלות מיום 2.2.2020 קיים עבר על כאבים ומיגבלות בכתף ימין לפני התאונה נשוא התביעה, כפי שפרטתי בפרק "מעברה" בחוו"ד. התובעת אף נשלחה לצילום כתף ימין שנעשה ביום 17.6.2019, לפני התאונה אף בבוקר יום התאונה, לפני התאונה, פנתה לקופת חולים בשל כאבים בכתף ימין.

...

אני סבור שקביעה זו היא גורפת ויש לבחון בכל מקרה את הקשרם של הדברים שבו נאמרו דברי המומחה – ואת יתר הנסיבות – כדי לקבוע האם גם במקרים מעין אלה יש לפסוק לטובת המבוטח, כבכל מקרה של ספק בחוות - דעת רפואית בתביעה מתחום התחיקה הסוציאלית, הפועל לטובת המבוטח התובע" (עב"ל 213/98 שרלוט וינמן – המוסד לביטוח לאומי , .

משעולה מכלל חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה כי המומחה סבור שפגיעת התובעת בצווארה נובעת באופן ישיר מהתאונה כאשר התובעת הלינה בפנייתה לחדר המיון על חבלה בראש וגם אם לא נמצאו סימני חבלה ישירה סבור המומחה כי מדובר במנגנון של צליפת שוט, עובדה התואמת גם את מנגנון התאונה, הרי שדין התביעה בכל הנוגע לתביעה הצווארית, להתקבל.

לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר פריימן והנני קובעת, כי הפגיעה הצווארית של התובעת נובעת מתאונת הדרכים ומהווה "פגיעה בעבודה". אשר על כן, התביעה בעניין הפגיעה בכתף ימין נדחית ואילו התביעה בעניין הפגיעה הצווארית, מתקבלת.

ועדה רפואית מדרג ראשון אשר היתכנסה לידון בעיניינה של המערערת ביום 1.1.2019 קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 35% לתקופה שמיום 4.6.2018 ועד ליום 31.3.2019 וזאת בגין ליקוייה האורתופדיים בעמוד השידרה הצוארי ובכתף ימין ובגין מצבה הנורולוגי.

ביחס לכאבי הראש, הועדה תעיין במסמכים הרפואיים הקיימים בתיק הרפואי של המערערת, בין היתר, המסמכים הרפואיים מבית חולים אסותא אשדוד מיום 11.6.2019 ומיום 18.9.2019 בהם מתוארות תלונות המערערת בגין כאבי ראש.

מסקנות הועדה פורטו בפרוטוקול הועדה, כדלקמן: "הוועדה עיינה בחומר הרפואי בתיק ובחוו"ד ד"ר קרני מתאריך 11/10/19 ואינה מקבלת אותה לעניין סחרחורות וכאבי ראש. הועדה עיינה בחומר הרפואי החל מדוח מיון ומציינת כי התובעת לא ניחבלה בראש בתאונה ולא איבדה הכרה. בהמשך נבדקה מספר פעמים כולל במרכז רפואי אסותא עקב תלונות על סחרחורות, התובעת אובחנה כסובלת מסחרחורת ממקור אוזני פריפרי (BPPV). כמו כן צוין שלא מדובר בסחרחורת ממקור מרכזי (מוחי) אלא פריפרי. התובעת עברה בדיקת MRI מוח לשלילת סיבה של סחרחורת ממקור מוחי מרכזי ובדיקה זו היתה תקינה. לסיכום לא מדובר בסחרחורת ממקור מוחי לכן אין נכות נוירולוגית בגין הסחרחורת.

לעניין זה יצוין, כי ככל שהמערערת סבורה כי חלה החמרה במצבה הרפואי וכי יש לה מסמכים רפואיים/ חוות דעת עדכנית לתעוד ההחמרה הנטענת, הרי שהדרך לבחון טענה זו הנה בדרך של הגשת תביעה להחמרת מצב ולא בדרך של הגשת מסמכים חדשים לועדה המתכנסת מכח פסק דין מחזיר.

...

הוועדה אף הוסיפה כי "קיימים רישומים על כאבי ראש ויתכן ומדובר ממקור צווארי". על רקע האמור, קביעות הווועדה לעניין שיעור הנכות בגין כאבי הראש הינן מפורטות וברורות ודין טענות המערערעת ביחס לתחום זה, להידחות.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי, כי יש מקום להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתבחן בשנית את עניין הסחרחורת בלבד, תוך שתיתן דעתה לחוות דעתו של היועץ לוועדה בתחום הא.א.ג ובמידת הצורך תתייעץ עמו שוב ותשקול האם יש מקום להענקת נכות בגין סחרחורת ממקור אוזני.

סיכומו של דבר על יסוד האמור לעיל, עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 15.11.2021, על מנת שתבחן בשנית את עמדתה לעניין הסחרחורת לה טוענת המערערת.

צוין חבלה לחזה ללא שבר; · הפניה לאורתופד מיום 2.1.20, שם צוין כי התובעת מלינה על כאבי ראש, סחרחורת קלה, כאבים במרפק יד ימין וברך שמאל, זוכרת את פרטי הארוע, ללא איבוד הכרה וללא חבלת ראש.

התובעת הופנתה לפיזיותרפיה, הומלץ על מעקב, ייעוץ אורתופדי וטפול תרופתי; · הפניה לאורתופד מיום 7.1.20, שם צוין כי התובעת עדיין מתלוננת על כאבי עמ"ש צוארי, כאבים בברך שמאל ויד ימין; · סיכום ביקור מיום 8.1.20, שם צוין כי התובעת מלינה על כאבי עמ"ש צוארי, כתף ימין ובירכיים.

יתרה מכך, סימנה בטופס התביעה כי לא סבלה בעברה ממחלה או כאבים הקשורים או דומים למצבה.

על כל האמור, הנתבעת 2 מבקשת להביא ראיות לסתור את קביעותיה של וועדת המל"ל בקשר לקביעת שיעור הנכות בגין מיגבלות בעמוד שדרה צוארי, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט אשר יבדוק את התובעת ויעריך את נכותה בעמוד שדרה צוארי בעקבות שתי התאונות נשוא כתב התביעה.

...

בפסיקה נקבע כי הסתרת מידע רפואי של הנפגע בפני הגוף האמור לקבוע את נכותו יכול לחזק את המסקנה שלאותו תיעוד רפואי יש משקל פוטנציאלי לקביעת הנכות (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' בוטרשווילי (פורסם בנבו) (8.4.2013)).

נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי בנסיבות שלפני קיימת הצדקה לקבל את הבקשה להבאת ראיות לסתור.

סיכומם של דברים הבקשה למינוי מומחים מתקבלת באופן חלקי, והבקשה להבאת ראיות לסתור מתקבלת.