מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בסרטן הדם כמחלת מקצוע או תאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה להכיר במחלת סרטן הריאות ובפגיעה בתפקודי הריאות מהם סובל התובע כמחלת מיקצוע, או כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, וזאת על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ד-1994.
ב- 2006 עבר ניתוח לכריתת אונה בריאה השמאלית התחתונה בגלל סרטן הריאה מסוג NON-SMALL-CELL-CA ללא קשר לסרטן זה, ממנו סבל לפני כעשר שנים ונראה שהבריא ממנו, מר לוי סובל מסוכרת, מיתר לחץ-הדם, מהפרעה בתפקודי הכליות, ממחלת ריאות חסימתית כרונית וממחלת כלי- דם מוחיים.
...
מן הטעם האמור, אף לא מצאנו לקבל את בקשתו החלופית של התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף שכן בקשה דומה נדחתה במסגרת החלטת בית הדין מיום 21.11.16.
בסעיף 16 להנחיות שהוצאו מטעמו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, בעניין מומחים יועצים רפואיים (הנחיות אלו החליפו את הנחיות הנשיא בדבר מומחים יועצים רפואיים מיום 15.1.91, ונכנסו לתוקף החל מיום 1.5.10), הובהר הכלל המרכזי, לפיו: "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה". סעיף 17 להנחיות מפרט כי: "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו". בענייננו, קביעות המומחית מטעם בית הדין מוסברות היטב ומבוססות על החומר הרפואי אשר עמד בפניה, ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק הימנעות מאימוץ חוות הדעת, וגם לא עילה במינוי מומחה נוסף, רק משום כך שאליבא דב"כ הנתבע – היא הגיעה למסקנה מקצועית שונה מזו של המומחית מטעמו.
משכך, ולאור מסקנותיה של המומחית בחוות דעתה ובתשובותיה לשאלות ההבהרה – התביעה מתקבלת כך שפגיעתו של התובע (חלת סרטן הריאות) תוכר כפגיעה בעבודה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה להכרה במחלת סרטן הדם (לוקמיה) בו לקתה התובעת, טכנאית רנטגן במקצועה, כמחלת מיקצוע או כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה.
...
בהתחשב בכך שאין חולק כי חשיפה לקרינה גורמת למחלת הלוקמיה והתובעת עסקה בעבודות רבות שכרוכות בחשיפה לקרינה, יש לקבוע כי חוסר הבהירות אינו יכול לשמש לחובת התובעת, בהתאם לפסיקה בעב"ל (ארצי) 8965-08-14 ניסים חיאייב- המוסד לביטוח לאומי (10.9.15) ועב"ל (ארצי) כהן בנימין – המוסד לביטוח לאומי (16.8.15), ויש לקבל את התביעה.
בהיעדר ראשית ראיה לחשיפה לקרינה העולה על הסף המותר, ולאור העובדה כי התובעת מיצתה את זכותה לשאלות הבהרה, שהופנו לשני המומחים, נדחית טענת התובעת שהועלתה בשלב הסיכומים, לפיה יש למנות כעת מומחה נוסף, מומחה למדידת קרינה.
לאור כל האמור, אין לסטות מההלכה הפסוקה ביחס למשקל שיש ליתן לחוות דעת המומחים הרפואיים אשר מונו על ידי בית הדין.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה להכרה במחלת סרטן הדם (לוקמיה) בו לקתה התובעת, טכנאית רנטגן במקצועה, כמחלת מיקצוע או כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה.
...
בזמן האירוע בשנת 2000 לא נשאה תג עין, ולאור העובדה שתג החזה נענד מתחת לחלוק העופרת, המסקנה היא שמנת החשיפה אליה נחשפה בחלקי גופה אשר לא היו מוגנים ע"י החלוק הייתה פי 32, כלומר 134.4mSv.
הפרסום גם אינו טוען שאין זה כך. הפיזור הגדול של התוצאות אינו מאפשר קבלת מסקנה חד - משמעית.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן סופר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; ב"ל 16915-01-16), אשר בו נדחתה תביעה להכרה במחלת סרטן הדם (לוקמיה) בה לקתה המערערת, טכנאית רנטגן במקצועה, כמחלת מיקצוע או כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה.
...
בזמן האירוע בשנת 2000 לא נשאה תג עין, ולאור העובדה שתג החזה נענד מתחת לחלוק העופרת, המסקנה היא שמנת החשיפה אליה נחשפה בחלקי גופה אשר לא היו מוגנים ע"י החלוק הייתה פי 32, כלומר 134.4mSv.
הפרסום גם אינו טוען שאין זה כך. הפיזור הגדול של התוצאות אינו מאפשר קבלת מסקנה חד - משמעית.
סוף דבר – הערעור מתקבל כאמור בסעיף 25 לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעה זו הוגשה נגד החלטת פקיד התביעות (מיום 28.2.19) הדוחה את תביעתו של התובע להכרה במחלת סרטן אשך ימין כ'פגיעה בעבודה', כמחלת מיקצוע או 'תאונת עבודה' (על פי תורת המיקרו-טראומה), בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
המומחה נימק את מסקנתו הרפואית אודות קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו בפרמטרים הבאים: חשיפת התובע לתוצרי בעירה שחלקם מסרטנים וודאיים, בהסתמך על חלק מהמחקרים כולל מטה אנליזה ועל החלטת ה-IARC להגדיר את תנאי עבודת כבאים כגורם בסבירות גבוהה למחלת סרטן האשכים ובהעדר גורמי סיכון ידועים אחרים המתקיימים בתובע (היסטוריה של אשך טמיר, טראומה של האשך, היסטוריה משפחתית של גידול זה, דימומים או חשיפה לאסטרוגנים בזמן הריון האם).
...
כיצד הגעת למסקנה שיש קשר סיבתי בין עבודת התובע לסמינומה בה לקה על רקע מסקנת ה-IARC, מ-2010? בעמוד 4, סעיף ב' לחוות דעתך אתה נשען על החלטת IARC "להגדיר את העבודה בכבאות כגורם בסבירות גבוהה למחלת סרטן האשכים, בהיעדר גורמי סיכון אחרים שאינם תעסוקתיים". האם עמדתך בעניין זה נסמכת על סיכום מחקר IARC עמודים 556-557 (המצ"ב ומסומנים נספח 3).
המומחה סיכם את המסקנה העולה מהסקירה וקבע: "ממצאי הספרות בנושא אינם עקביים, אך לא ניתן לשלול בוודאות קשר סיבתי תעסוקתי בין כבאות לבין סרטן האשכים מסוג סמינומה". בתשובות המומחה לשאלות הבהרה שהופנו אליו בעניין תקופת החביון (תשובה א') השיב המומחה כי "לא ניתן לשלול את השפעת החשיפה תעסוקתית", אך אישר כי מדובר בתקפה "קצרה". בתשובת המומחה ביחס לקשר בין חשיפה לעשן שריפות ובין סרטן האשכים, השיב המומחה כי קיימת הוכחה מוגבלת לקיום הקשר ומדובר בקשר "אפשרי" בלבד.
חוות הדעת הרפואית של ד"ר מזור הנה ברורה, מפורטת ונהירה ולא מצאתי כל מקום לסטות ממנה בהיעדר הצדקה עובדתית או משפטית לעשות כן. התוצאה אשר על כל האמור לעיל, בית הדין מחליט לקבל את התביעה וקובע כי מחלת סרטן אשך ימין בה לקה התובע מוכרת כ'פגיעה בעבודה'.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו