זוהי תביעה להכיר במחלת סרטן הריאות ובפגיעה בתפקודי הריאות מהם סובל התובע כמחלת מיקצוע, או כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, וזאת על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ד-1994.
ב- 2006 עבר ניתוח לכריתת אונה בריאה השמאלית התחתונה בגלל סרטן הריאה מסוג NON-SMALL-CELL-CA ללא קשר לסרטן זה, ממנו סבל לפני כעשר שנים ונראה שהבריא ממנו, מר לוי סובל מסוכרת, מיתר לחץ-הדם, מהפרעה בתפקודי הכליות, ממחלת ריאות חסימתית כרונית וממחלת כלי- דם מוחיים.
...
מן הטעם האמור, אף לא מצאנו לקבל את בקשתו החלופית של התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף שכן בקשה דומה נדחתה במסגרת החלטת בית הדין מיום 21.11.16.
בסעיף 16 להנחיות שהוצאו מטעמו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, בעניין מומחים יועצים רפואיים (הנחיות אלו החליפו את הנחיות הנשיא בדבר מומחים יועצים רפואיים מיום 15.1.91, ונכנסו לתוקף החל מיום 1.5.10), הובהר הכלל המרכזי, לפיו:
"ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".
סעיף 17 להנחיות מפרט כי:
"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".
בענייננו, קביעות המומחית מטעם בית הדין מוסברות היטב ומבוססות על החומר הרפואי אשר עמד בפניה, ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק הימנעות מאימוץ חוות הדעת, וגם לא עילה במינוי מומחה נוסף, רק משום כך שאליבא דב"כ הנתבע – היא הגיעה למסקנה מקצועית שונה מזו של המומחית מטעמו.
משכך, ולאור מסקנותיה של המומחית בחוות דעתה ובתשובותיה לשאלות ההבהרה – התביעה מתקבלת כך שפגיעתו של התובע (חלת סרטן הריאות) תוכר כפגיעה בעבודה.