מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בנזק דיסקלי וזכאות לדמי פגיעה לאחר תאונה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בהחלטתו שבנידון דחה הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב וצואר, ובהתבסס על מבחן המקרוטראומה.
עם זאת, יצוין כבר עתה כי התובע לא הביא לפנינו ראיות (צילומים, למשל) ו/או עדים ביחס לאותם הכלים, ואף לא ברור לנו משקלם המדויק; אשר למצבו הרפואי – ביום 21.8.2011 ביצע התובע בדיקת CT עמוד שדרה מותני, שבה הוא אובחן כסובל מפגיעה דיסקאלית משמעותית.
על פי תורת המקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה" המקנה זכות לגימלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד-פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חצוני כלשהוא, אלא גם בצרוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר היצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק.
] מן הכלל אל הפרט - דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים וכן בכלל הראיות שהוגשו לעיוננו, ואף שמענו את התובע במסגרת דיון ההוכחות, הגענו לכלל מסקנה כי לא הוכחה קיומה של תשתית עובדתית להילכת המקרוטראומה.
באותו מקרה נדחתה בבית הדין האיזורי תביעתו של המערער, שעבד בהתקנת מזגנים כ-13 שנה, להכיר בליקוי בעמוד השידרה הצוארי ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה בדרך של מקרוטראומה.
...
] מנגד, מקובלת עלינו ההפניה של הנתבע להכרעת בית הדין הארצי בעניין עווד[footnoteRef:24].
] "עבודתו של המשיב הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו', כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על-פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה. לאור פירוט הפעולות המופיעות בהחלטה מיום 18.1.02 אליה הפנה אותנו המשיב (שחוזרות על עצמן בדיוק בפסק הדין של בית הדין האזורי), אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו. משכך הם הדברים, היה מקום לדחיית הערעור ללא מינוי מומחה." סוף דבר לא הוכחה תשתית עובדתית המבססת את הלכת המיקרוטראומה, ובכל הקשור לעבודת התובע כמתקין מזגנים עצמאי וביחס לפגימתו הנטענת בגבו ובצווארו.
על כן, דין התביעה להידחות כבר בשלב הנוכחי, וללא צורך במינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

רקע ועובדות רלבאנטיות התאונה נשוא התביעה התרחשה ביום 23.10.12 והוכרה כתאונת עבודה.
בהתאם לזכויות המוקנות לה, פנתה התובעת למוסד לבטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בתביעה לתשלום דמי פגיעה ובתביעה לקביעת דרגת נכות.
ג. המומחה מסכם: "לאור המידע שפורט, ברור כי לא ניתן לייחס את גרימת מלוא נכותה של התובעת בגין הפגיעה בעמוד השידרה הצוארי והמותני לתאונה נשוא תובענה זו, אלא לכל היותר החמרת נזק קודם לתאונה". חווה"ד ניתנה ביום 13.9.16 ובסיכומה קובע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בהליך הראשון: "להערכתי מצבה כיום יציב ואיני צופה שינוי מהותי במצבה בעתיד הנראה לעין. יש לקבוע את נכותה באופן הבא: נכות זמנית בשיעור 100% למשך 45 ימים לאחר הפגיעה. נכות זמנית בשיעור 50% למשך 45 ימים נוספים לאחר מכן. בגין הגבלה קלה מאוד בטווח תנועות עמוד השידרה הצוארי – נכות יציבה בשיעור 5% ... יש לייחס מחצית מכלל נכות זו למצב קודם לתאונה. לא מצאתי בבדיקה הגופנית ממצאים אובייקטיביים המצדיקים קביעת נכות יציבה בגין עמוד השידרה המתני". חווה"ד צורפה לתיק בית המשפט הן על ידי התובעת, במצורף לכתב התביעה, והן על ידי הנתבעת, כחלק מראיותיה.
טענתה של התובעת כאילו היא מועמדת לניתוח צוארי וכאילו התאונה "זעזעה את האיזור הדיסקאלי בחוליות הצואר, מה שגרם ללחץ על חוט השידרה, ובעצם מגביל את התובעת המוקרנים לכל חלקי גופה" (עמ' 19 לפרוטוקול, שורה 18) היא טענה רפואית הדורשת חוות דעת רפואית להוכחתה.
מקום בו לא הוכיחה התובעת כי נגרמו לה הפסדי שכר עקב ובגין פגיעותיה בתאונה במהלך שמונה השנים שלאחריה (וההיפך הוא הנכון, מקום בו משתכרת שכר גבוה הרבה יותר עבור הקף עבודה קטן יותר), דומה כי אין היא זכאית לפצוי בגין הפסדים העלולים להגרם לה בעתיד.
...
התובעת הגישה תביעה לבית משפט השלום בנתניה (להלן: "ההליך הראשון"), אליה צירפה בקשה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל. ככל הנראה, נעתר בית המשפט לבקשתה (ההחלטה לא צורפה כראיה על ידי מי מן הצדדים); ד"ר רנד מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט והוא בדק את התובעת.
התוצאה היא כי פסק הדין נסמך על אותם נתונים שהובאו כבר לפני חודשים ארוכים – עוד בטרם מתן ההצעה לפשרה - והתוצאה בהתאם.
לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי במכלול הנסיבות, תישא הנתבעת אך בחלק היחסי של האגרה שהיה מושת עליה לו הסתיימה התביעה בפשרה (1/3 מיתרת האגרה).
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 54,644 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,311 ₪ ואגרת משפט כפי ששולמה כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מהו שיעור הפצוי לו זכאי התובע בשל פגיעתו בתאונת דרכים? כללי התובע, יליד 17.10.80, היה מעורב בתאונת דרכים, עת נהג ברכב, אשר בהיותו בעמידה נפגע מאחור מרכב אחר שהתנגש בו (להלן – "התאונה").
בתשובות המומחה מיום 3.11.20 הוא אישר אמנם כי הממצאים בבדיקת ה- CT הנ"ל מצביעים על שינויים התפתחותיים ולא טראומטיים, ואולם בתשובה לשאלה "ג" הבהיר כי "תמונה דיסקאלית קיימת בכל אדם בוגר מעל גיל 25 ורק בחלק קטן מהאוכלוסייה מגיע לידי ביטוי קליני, ומכאן בהיעדר רקע רפואי מהותי כפי שציינתי בפרק הסיכום לחוות דעתי, יש לייחס את מלוא מימצאי הבדיקה הקלינית וההדמייתית (בקע על בסיס רחב בגובה בינחולייתי L5-S1) לארוע התאונה עסקינן." בסיכומיו לפניי מיאן ב"כ הנתבעת להשלים עם קביעות המומחה, וטען כי אין לקבל את קביעתו בעיניין קיום קשר סיבתי מלא בין התאונה מושא התביעה לבין ממצאיו, וכי לפחות יש להכיר בקשר חלקי בלבד.
אשר לנזק הכלכלי שניגרם לתובע כתוצאה מהיעדרות זו, עיון בתלושי השכר לחודשים הרלוואנטיים להעדרות (יוני-יולי 2017) מעלה את הבאים: · שכר בחודש יוני 2016 – 6,733 ₪ (ירידה של 1,229 ₪ לעומת הממוצע לפני התאונה); · שכר בחודש יולי 2017 – 5,505 ₪ (ירידה של 2,457 ₪ לעומת הממוצע לפני התאונה).
נכון אני להניח כי בתקופה הסמוכה לאחר התאונה, בה נעדר התובע מעבודתו (כשלושה שבועות), הוא היה מוגבל ונזקק לעזרה מסויימת של אישתו ובני מישפחה (התובע העיד כי אישתו אמנם ילדה בסמוך לאחר התאונה, ואולם דוקא שהותה בחופשת לידה איפשרה לה לעזור לו).
...
אשר לנכות התפקודית, סבורני כי לנכות יכולה בהחלט להיות השפעה על תפקוד התובע.
מהטעמים המפורטים לעיל סבורני שאין אמנם מקום לערוך חישוב אריתמטי מלא כפי שעשה ב"כ התובע, ואולם אין מקום לזלזל ולהקל ראש באפשרות של גריעה עתידית בשכר.
סוף דבר נוכח האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 168,776 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד כחוק, והחזר אגרה ששולמה בעת פתיחת ההליך.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו תביעה להכיר בנזק דיסקאלי בגב התובע כתוצאה מתאונה בעבודה מיום 25.08.2019, וכנגד החלטת הנתבע לדחות את זכאות התובע לדמי פגיעה מחמת שהוי בהגשת התביעה.
שאלה: האם אי הכושר לעבודה על פי התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה המצורפות להחלטה זו, כולו או חלקו נגרם עקב הארוע הנ"ל? באם המומחה יקבע, כי רק חלק מאי הכושר נגרם עקב הארוע וחלק מקורו במצב רפואי קודם, ישיב המומחה מה משך הזמן שבו נגרם לתובע אי כושר אותו ניתן לייחס לארוע מ- 25.08.2019? תשובה: חופשת מחלה לאחר מועד זה אינן קשורות לארוע התאונה אלא תחת מצב המחלה הקודם – אישור מחלה 6-7.10.19 אישור מחלה 26.3-1.4.20 אישור מחלה 3-11.4.20 המשך מחלה 12-18.4.20 ביום 06.06.2022 התקבלו תשובות המומחה לשאלות הבהרה כדלקמן: שאלה: האם נכון כי הבדיקה הנוירולוגית היחידה שהייתה לפניך היא זו של ד"ר מחאמיר מיום 26.09.19 ואין בה מדידה של התנועות ולא בדיקה נוירולוגית מפורטת, וכי רשום בה רק "כוח גס שמור" ללא פרטים נוירולוגים נוספים? תשובה: כמפורט בתעוד הרפואי, לאחר הארוע קיים תעוד לבדיקה גופנית רק בחדר מיון כרמל ביום הארוע ולאחר מכן בדיקת ד"ר מחאמיד 26.9.19 שהנו אורתופד ומדובר בבדיקה גופנית כללית.
...
לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעת המומחה.
אשר על כן התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה בה מבקש התובע להכיר בו כמי שניפגע בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1995 (להלן: "החוק") בשל ארוע תאונתי שלטענתו היתרחש ביום 24.10.2021.
התובע כלל לא נעדר מעבודתו בעטיו של הארוע, לכן ממילא אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה.
המסגרת הנורמאטיבית סעיף 79 לחוק, מגדיר "תאונת עבודה" כדלקמן: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". בכל מקרה בו נטען כי ארוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק, שבגינם נתבעים דמי פגיעה, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הארוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.
גם בהודעתו לחוקר המל"ל, התובע מסר גרסה דומה, שממנה עולה כי לכאורה התובע המשיך לעבוד עד סוף יום עבודתו לאחר התאונה: "... ואז הייתה הטיית גוף והקרסול התעקם והתפתלתי מכאבים והמשכתי לעבוד. וסיימתי לעבוד בשעה 15:30 והלכתי לקופת חולים כללית טראומה בעפולה..." (הודעת התובע בפני החוקר, ש' 48-49).
...
מר לאוניד אינו עובד יותר בשירות מעסיקתו לשעבר, ומקובלת עלינו עמדת הנתבע לפיה עובדה זו תומכת באובייקטיביות של עדות זו. התובע טען, כי בסמוך לאחר האירוע הוא התקשר למר לאוניד, אולם מסיבותיו הוא בחר לא לתמוך טענה זו בראיה כלשהי, למרות הכחשתו הנחרצת של מר לרנר לטענה זו. זאת ועוד, בהודעתו לחוקר המל"ל, ציין התובע כי הוא התקשר למר לרנר והלה הפנה אותו לגב' סילבי, ובגלל ניסיון העבר של התובע עם גב' סילבי בגין שני אירועים (תאונות עבודה כטענת התובע) שבהם הוא פנה לגב' סילבי, היא לא שיתפה פעולה ולא הייתה מוכנה לשמוע ממנו.
אלא שבשלב יותר מאוחר, נשאל התובע אם הוא סיפר על פגיעתו למישהו מעובדי חברת החשמל ביום הפגיעה, תשובתו הייתה חד משמעית – "לא" (ש' 154-156 לחקירת המל"ל. סיכום – לאור כל האמור לעיל ובשים לב לתיעוד הרפואי, לעדותו של התובע ולסתירות שמצאנו בגרסתו ולעדותו של מר לאוניד, וחרף התיעוד הראשוני באנמנזה הרפואית, אנו קובעים כי הוא לא הרים את הנטל להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי בעבודה.
לפיכך, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו