מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה במחלת ריאות כפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה או מחלת מקצוע

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעת התובע, להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן - החוק) מכוח תורת המקרוטראומה או מכוח מחלת מיקצוע.
התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה במחלת הראות כפגיעה בעבודה, ברם תביעתו נדחתה ביום 11.7.17 [נספח לכתב התביעה], בנימוק שלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו אשר הביאו למחלה, לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה, שכן המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי.
...
התובע הצהיר בסעיף 23 כי עבד עם "מסיכת בד פשוטה" ומצאנו לקבל הצהרה זו. אמנם בחקירתו הנגדית ציין התובע כי "אני בחיים לא זוכר את עצמי עם מסיכה" [עמ' 11 ש' 6], אולם משלא סופק הסבר מניח את הדעת לחזרתו מהגרסה בתצהיר, מצאנו לבכר את גרסתו הראשונית כפי שניתנה בתצהיר.
התובע מסר גרסה דומה בחקירתו הנגדית [עמ' 11 ש' 8-11] ומצאנו לקבל את הגרסה שנמסרה בתצהירו.
כללם של דברים - על יסוד העדויות שנשמעו בפנינו, בהתאם לתשתית שהוכחה ובהתאם לכללים שהותוו בהלכה הפסוקה, שוכנענו שיש מקום להורות על מינוי מומחה בתחום התעסוקתי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי בראות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 11.3.21, לדחות את תביעת התובע להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).
המסגרת המשפטית בעב"ל (ארצי) 10490-10-16 מועדים לשמחה מיכאל - המוסד לביטוח לאומי (19.10.2017) (להלן – עניין מועדים לשמחה), בית הדין הארצי היתייחס לרקע ההסטורי של הצורך לפיתוח עקרון תורת המקרוטראומה בכל הנוגע לפגיעות בעבודה: "תורת המקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת 'מחלות המיקצוע', מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות 'סגורה'. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מיקצוע ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. משכך, הפכה תורת המקרוטראומה להיות 'מפלטו האחרון' של מי שאינו יכול להצביע על ארוע תאונתי מסוים בעבודה ואינו בא בגדרה של מחלת המיקצוע". עוד הובהר שם כי : "... אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת 'מחלות המיקצוע', תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע 'תאונת עבודה'. כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח 'תאונה', ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של 'תאונה' (פתאומיות ומסוימות). זאת ועוד, נפגע המנסה להשליך את יהבו על תורה זו ניתקל במשוכות רבות בדרכו, מפני שתורה זו, שהיא כאמור פיקציה משפטית, עומדת על יסודות עיוניים נוקשים". בקשר לעילת המקרוטראומה בהתייחס לחשיפה לחומרים מסוכנים, נקבע בעיניין מועדים לשמחה כי: "ההכרה בתביעות להכרה בפגיעות כגון מחלת ריאות, מחלות סרטן, מחלות עור ועוד, בדרך של מקרוטראומה, כתוצאה מחשיפה לחומרים (מסוכנים או אחרים) במסגרת העבודה ... מאז תחילת דרכו הבהיר בית הדין כי חדירה של חומרים כאלו ואחרים דרך הנשימה מהוה שרשרת של אירועים המהוים פגיעות חוזרות ונשנות". עוד נקבע בעיניין מועדים לשמחה, כי גם במקרה של פגיעות שהם תוצאה של חשיפה לחומרים במסגרת העבודה, נידרש מהנפגע להוכיח תשתית עובדתית הכוללת נתונים אודות החשיפה ה"חוזרת ונשנית" לחומרים.
...
אין בידינו לקבל את טענת הנתבע לפיה, עיקר עיסוקו של התובע היה בעבודה מנהלית כאשר ביצוע עבודות פחחות היו חלק שולי וזניח בעבודתו במוסך.
לא נעלמה מעינינו טענת התובע בתצהירו כי בכל יום הוכנסו למוסך בין 7-10 כלי רכב, מחברת לקסוס מוטורס לעומת הנטען בתצהירו של מר שלומן כי מדי יום מתקבלות לתיקון במוסך, מחברת לקסוס מוטורס כ- 4-5 מכוניות אולם אנו סבורים כי סתירה זו בדבריו של התובע אינה מספיקה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לגרסתו, שעה שהתובע הסביר בעדותו ש"80 מכוניות זה לא תמיד.
אשר על כן, אנו סבורים כי יש להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי אשר יחווה דעתו על בסיס התשתית העובדתית הבאה: התובע יליד 1953, נהג לעשן קופסה ליום, הפסיק לעשן לאחר שעבר אירוע לבבי בחודש 8/07, חזר לעשן שוב והפסיק כליל בחודש 12/19.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע להכיר בסרטן הריאות ומחלת הריאות (COPD) מהן סובל כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).
ביום 25.04.21 דחה הנתבע את תביעתו של התובע בנימוק שלא ארעה לתובע פגיעה בעבודה; לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה אשר הביאו למצבו הרפואי ומבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה.
...
אשר לטענת התובע הנוגעת להכרה בפגיעתו כמחלת מקצוע – דינה להידחות.
התובע לא הוכיח כי מתקיימים בו תנאי הפריט וגם מן הטעם הזה תביעתו להכרה בפגיעתו על דרך של מחלת מקצוע – נדחית.
כללו של דבר – אנו מורים על מינוי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי על מנת שייתן חוות דעת בנוגע לקשר הסיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו, על יסוד העובדות כדלקמן: התובע יליד 1945, הועסק משנת 1978 ועד לשנת 2007 כעצמאי בתחום האלומיניום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תקנה 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1956 (להלן: התקנות) קובעת חזקה להיותה של המחלה בגדר "מחלת מיקצוע", באופן הבא: "מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השנייה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מיקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט בטור 2 תוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך" (ההדגשה הוספה – ק.כ).
סוף דבר התביעה להכיר במחלת הריאות ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה מכוח עילת המקרוטראומה או מכוח היותה מחלת מיקצוע – נדחית.
...
"אנא אשר כי חשיפה נשימתית לחומרים הנזכרים בעובדות שנקבעו בהחלטת המינוי משפיעה השפעה משמעותית (השפעה של 20% ומעלה) על מחלת דרכי הנשימה". "חשיפה נשימתית לחומרים הנזכרים בעובדות הייתה יכולה להשפיע משמעותית על מחלת דרכי הנשימה של התובע במידה והיא הייתה מסיבית, בתקופה יותר ממושכת מאשר במקרה הנ"ל, בסמיכות זמנים (תקופת חביון) מתאימה (ולא לאחר 16 שנים לאחר סיום החשיפה), אצל עובד לא מעשן או לכל הפחות מעשן פחות בהרבה מאשר התובע הנ"ל. לסיכום: תיאורטית התשובה יכולה להיות חיובית. במקרה הנ"ל התשובה שלילית: דעתי המקצועית היא שהשפעת החשיפה (ככל שקיימת) במקרה הנדון כאן פחותה בהרבה מ-20% ואף שואפת לאפס". ביום 8.10.2023 הודיע התובע כי לטעמו יש להכיר במחלת הריאות כמחלת מקצוע.
הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה.
נוסיף כי אף התובע עצמו לא טען שחלה במחלה זו. אי לכך, בניגוד לעמדת התובע אנו סבורים כי בהיעדר אבחנה ספציפית למחלת הסיליקוזיס לא ניתן להסתפק בסוג העבודה או בחשיפה לחומרים מסוימים כדי להכיר במחלתו כמחלת מקצוע לפי פריט 15 לרשימת מחלות המקצוע.
בנסיבות העניין, משחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה מפורטות, ברורות ומנומקות ומשלא עלה בידי התובע להצביע על פגם בקביעותיו של המומחה או במסקנותיו, מצאנו כי יש לאמץ את האמור בחוות דעת המומחה בנוגע להיעדרו של קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה של התובע למחלת הריאות ממנה הוא סובל מכוח עילת המיקרוטראומה ובנוגע לכך שהמחלה ממנה הוא סובל אינה מחלת מקצוע לפי פריט 15 לרשימת מחלות המקצוע.
סוף דבר התביעה להכיר במחלת הריאות ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה או מכוח היותה מחלת מקצוע – נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכיר במחלת סרטן הריאות בה לקה התובע כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.
...
לאור האמור, התביעה ביחס לחשיפה לחומרים מזיקים בתקופת העבודה כפועל בניין קודם לשנת 1971 לא הוכחה ודינה להידחות.
יחד עם זאת שוכנענו כי מדי יום משך שנים רבות נחשף התובע לחומרים מזיקים שונים בתפקידו כמפקח על עבודות בנייה, גם כי היה הדבר בהיקף שאינו קבוע.
סיכום לאור כל האמור, ובהתאם לפסיקה בעניין מועדים לשמחה, התובע הוכיח תשתית עובדתית ולפיה נחשף לחומרים מזיקים יום יום משך שנים רבות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו