תביעה להכרה במחלת גב כפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה

סגן הנשיאה אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופט נוהאד חסן ונציגי הציבור מר חוסיין סעד ומר מוני שחם; ב"ל 63510-03-19) שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בליקוי בו לקה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.

...

לא מצאנו כי בענייננו יש טעם המצדיק התערבות בקביעתו העובדתית של בית הדין.

אכן המערער מבצע פעולות של התכופפות אך פעולות אלה השתלבו בתוך מארג של פעולות שונות ומגוונות (הרמת חפצים, הליכה, הסתובבות ועוד) ולא מצאנו כי הוכחה פעולה רציפה חוזרת ונשנית של התכופפות והתיישרות על פני פרק זמן משמעותי העונה על דרישות הפסיקה לתשתית עובדתית למיקרוטראומה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

ביום 16.3.20 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה בליקוי בגבו, כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, בגין ישיבה ממושכת בזמן הנהיגה.

בכתב התביעה ובתצהיר טען התובע כי נהג בכל יום 5 שעות, וכן ציין בתביעה כי הישיבה הממושכת היא זאת שהובילה לליקוי ממנו סובל: "המערער החל את עבודתו כנהג אוטובוס מיום 9.3.11 ברשות חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע"מ, כאשר עבודה זאת מתבטאת בישיבה ממושכת למספר שעות ברצף ללא מנוחה". על דברים דומים חזר התובע גם בהמשך התביעה: "בעקבות עבודתו כנהג אוטובוס, ובגין הישיבה הממושכת על כסא הנהג במהלך כל שעות עבודתו הייתה הגורם העקרי להיתלקחות הכאבים והמחלה". גם בתצהירו ציין התובע תחת הכותרת 'פגיעות זעירות' כך: "עבדתי כנהג אוטובוס ומדובר בעבודה המצריכה ישיבה ממושכת למס' שעות ברצף". מדברים אלו אנו למדים כי התובע אינו טוען שבמהלך הנהיגה ביצע תנועות חוזרות ונישנות בגבו אלא כי נהג נהיגה ממושכת במנח סטאטי.

...

מנגד, טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה משום שלא מתקיימים התנאים להכרה בליקוי כמחלת מקצוע על בסיס תורת המיקרוטראומה, שכן לא הוכח כי התובע ביצע פעולה חוזרת ונשנית שהובילה לליקוי בגב, וגם לא נטענה בתצהיר טענה עובדתית, וממילא גם לא הוכחה, לגבי נהיגה בדרכים משובשות.

התובע הפנה בסיכומיו לשני פסקי דין שלטענתו תומכים בתביעתו, אולם לאחר עיון בפסקי הדין אנו סבורים שאין לקבל את טענתו של התובע בהקשר זה. בעב"ל (ארצי) 53/99 עובדיה עבודי חקאק - המוסד לביטוח לאומי (29.04.2003), נקבע כי יש למנות מומחה שכן הוכחה נהיגה בדרכים משובשות, והעבודה הייתה מלווה בהרמת מסעות כבדים בתדירות גבוהה.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, ישיבתו הממושכת של התובע כנהג אוטובוס אינה מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, ולכן התביעה נדחית.

נוכח מהות טענותיו של התובע ומשעה שבית הדין הציע לו שלא לעמוד על התביעה כבר במעמד הדיון, ישלם התובע לנתבע הוצאות בסך 1,000 ₪ תוך 30 ימים.

לפנינו תביעת התובעת, להכיר בפגיעותיה בכתף שמאל, בצואר ובגב כתאונת עבודה/מחלת מיקצוע על פי תורת המקרוטראומה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).

ביום 17.10.2018 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 18.12.2018 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין מקרוטראומה בגב/צואר/כתף שמאל.

מן הכלל אל הפרט האם עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית של ביצוע פעולות חוזרות ונישנות, דומות במהותן, בתדירות גבוהה ולמשך זמן, עד אשר גרמו לפגיעה בכתף שמאל, בצואר ובגבה וייחשבו כתאונת עבודה על דרך המקרוטראומה? לטעמינו יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

...

ביום 17.10.2018 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 18.12.2018 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין מיקרוטראומה בגב/צוואר/כתף שמאל.

כמו כן לא מצאנו שניתן לבודד את פעולת הרמת החלקים שכן, כאמור, נראה שעיקר העבודה היה מול המכונות.

לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו בכובד ראש לגרסת התובעת כפי שעלה מתצהירה ומעדותה, הגענו לידי מסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית לקיומן של פגיעות חוזרות ונשנות כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.

סוף דבר: התביעה נדחית כבר בשלב זה. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית התביעה.

תביעתו של התובע להכיר בליקוי נטען בגב כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה בשל עבודתו כגנן, נדחתה על ידי הנתבע במכתביו מ-23.4.21 ומיום 20.10.21.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות: האם סובל התובע מליקוי בגב? האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

...

בהמשך להחלטה מיום 10.9.2023 בה נקבע כי יש למנות מומחה-יועץ רפואי אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר אלון קובו, מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בבית חולים רמב"ם: מיון, אורולוגיה, נוירוכירורגיה, אורתופדיה, טראומטולוגיה, עיניים, מרפאת עמוד שדרה, מכון לשיכוך כאב.

התובע, טבח בבי"ח כרמל, הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגימה בגב כמחלת מיקצוע או כפגיעה בעבודה מכח תורת המקרוטראומה.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וזימן לעדות את אחיו מוסא חוסין שהחל לעבוד בבי"ח כרמל בשנת 1984 כמחסנאי ולאחר מכן כסגן מנהל המטבח, ותצהיר של מר בנאי חביב ששימש כשף ראשי בבי"ח משנת 1984 ובשנים האחרונות שמש בתפקיד מנהל המטבח בבי"ח עד לפרישתו בשנת 2021, והוא חתם על השאלון למעסיק בגין מקרוטראומה גב. התובע נחקר בפנינו בחקירה נגדית ואחיו מוסא ומר חביב העידו בחקירה ראשית ונגדית.

...

בניגוד לטענת הנתבע, אנו סבורים כי התובע ועדיו נחקרו בעניינים הקשורים בציוד בו השתמש התובע במטבח ויש בצילומים כדי להמחיש את כיצד נראה הציוד ועל כן הם מתקבלים לתיק.

לפיכך, אנו קובעים שהתובע נדרש להתכופף בתדירות של פעם ביום לצורך יציקת תבשיל מסיר לסיר.

מנגד, לטענת הנתבע לא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה על דרך המיקרוטראומה ודין התביעה להידחות בשלב העובדתית.

נקדים ונאמר כי שוכנענו שהתובע הניח תשתית עובדתית לבחינת פגיעתו על פי תורת המיקרוטראומה והמצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו כטבח לבין הליקויים בגב מהם הוא סובל.