מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בליקוי בברכיים כתאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע: התובע הגיש כנגד הנתבע שתי תביעות: האחת להכרה בליקוי בבירכיים כפגיעה בעבודה והשנייה להכרה בליקוי בכפות ידיו כפגיעה בעבודה.
...
המומחה מתייחס לעובדה, שלא הועברו אליו רישומים מסודרים של אנמנזה ובדיקה גופנית, ברם יחד עם זאת מציין, כי "סביר לדעתי שהאבחנה היא נכונה". בנסיבות אלו לא מצאנו לקבל את עמדת הנתבע ולפיה מאחר ולא הוצגו אנמנזה ובדיקה גופנית יש לדחות את התביעה.
לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות המומחה.
סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחה ולקבוע כי הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו (CTS) יוכר כ'פגיעה בעבודה' הן לפי תורת המיקרוטראומה והן כמחלת מקצוע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה להכיר בפגיעה בברכו הימנית של התובע עבודה כפגיעה בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן -"חוק הביטוח הלאומי"), בעקבות תאונת העבודה מיום 24.5.17.
פקיד התביעות הכיר בקשר הסיבתי שבין התאונה לכאבי גב, ודחה את התביעה להכרה בליקוי בברך ימין כתוצאה מתאונת העבודה, ומכאן התביעה.
...
המומחה הרפואי השיב לשאלות ההבהרה בחוות דעת מיום 11.9.19 כדלקמן: לשאלה: "האם תסכים, כי בהתאם למסמכים הרפואיים ביקר התובע ביום 8.9.15 אצל האורתופד ד"ר קזנסקי איגור?" השיב המומחה הרפואי: "כן" לשאלה: "האם תסכים כי בסיכום הרפואי של הביקור אצל ד"ר קזנסקי ביום 8.9.15, נרשם בסעיף תלונות המשפט הבא: 'כאבים בכפות ידיים וברכיים מזה זמן רב עם החמרה לאחרונה בשעות לילה בעיקר?" השיב המומחה הרפואי: "כן" לשאלה: "האם תסכים, כי בהתאם לתלונותיו של התובע הוא טופל בתרופות נגד כאבים וכן הופנה לראומטולוג, טיפול פיזיוטרפיה ומיפוי עצמות?" השיב המומחה הרפואי: "כן" לשאלה: "האם לדעתך היה צורך בעיון בבדיקות של ראומטולוג ומיפוי העצמות אשר בוצעו לתובע לצרכי דיון על קרע במניסקוס בברך וזאת במטרה לשלול קיומו של נזק בברכו של התובע עוד טרם האירוע מיום 24.5.17?" השיב המומחה הרפואי: "לא. תלונותיו של התובע ב 2015 כללו כאבי מפרקים מפושטים וסימטריים, הכוללים את הברכיים. דבר המתאים לבעיה ראומטולוגית, שככל הנראה חלפה, כיוון שעסקו בה במשך ביקור אחד בלבד בשנת 2015. האירוע בשנת 2017, והממצאים שעלו בבירור הם ממצאים התומכים חד משמעית בנזק חבלתי. אין כל רמז בתלונות או בממצאים בשנת 2017 לבעיה ראומטולוגית הכוללת את הברכיים." לשאלה: "האם תסכים, כי בהתאם לרשומות הרפואיות של התובע הנ"ל מאובחן עם אוסטאופניה לפחות משנת 2009 וכן שהוא מעשן משנת 2003?" השיב המומחה הרפואי: "כן" לשאלה: "האם לדעתך קיימת השפעת של האוסטאופניה והעישון על תחלואת המניסקים באופן כללי ובפרט אצל התובע?" השיב המומחה הרפואי: "ישנן עבודות הקושרות עישון עם אוסטאוארטריטיס. (מחלה ניוונית שחיקתית של המפרקים). לא ראית בספרות קשר בין קרע טראומתי במניסקוס לעישון." לשאלה: "האם תסכים, כי ברשומות הרפואיות של התובע טרם ליום 24.5.17 קיימים רישומים חוזרים ונשנים של אבחנה פוליארטרופטיה שאו פוליארטריטיס במפרקים רבים בגופו של התובע במשך מספר שנים ברצף?" השיב המומחה הרפואי: "יש רישומים כאלה, אך הם כוללים את הברך פעם אחת בלבד, בשנת 2015." לשאלה: "האם אתה יכול לקבוע כי הקרע במיניסקוס של התובע אשר אובחן לאחר האירוע מיום 24.5.17 היה קיים קודם לאירוע וזאת בהתאם לתלונותיו ומחלת המפרקים המאובחנת עוד טרם התאונה?" השיב המומחה הרפואי: "לחלוטין לא. אין בברך הפגועה כל סימן או ממצא דימות המתאים למחלת מפרקים ראומטולוגית. ואילו הקרע במניסקוס מתאים לקרע חבלתי." עיקר טענות הצדדים לטענת התובע, יש לקבל את התביעה על יסוד חוות דעתו של המומחה, שקבע באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין הפגיעה ממנה סובל התובע בברכו הימנית.
אין בידי לקבל טענת הנתבע לפיה המומחה לא ביסס את חוות דעתו על כלל החומר הרפואי שעמד בפניו, וכי זה לא נתן דעתו לממצאים ראומטלוגים קודמים לתאונה.
מאחר שחוות דעתו של המומחה מנומקת היטב, ומבוססת על החומר הרפואי שעמד בפניו, בשים לב לתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין ושעל בסיסה התבקש המומחה לחוות דעתו, ועומדת במבחן ההיגיון והסבירות - סבורני כי אין מקום למנות מומחה נוסף מטעם בית הדין.
סוף דבר לא מצאתי הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי, ומשכך, על בסיס חוות דעתו של המומחה הרפואי, התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בתאריך 16/12/19, למעלה משנתיים לאחר פרישתו מעבודתו בחברת חשמל, פנה התובע בתביעה לנתבע - להכיר בליקוי בברכו הימנית כפגיעה בעבודה.
במסגרת טופס התביעה שהגיש התובע לנתבע הוא כתב כי במסגרת עבודתו ביצע "פעולות על הבירכיים..פעולות הליכה רבה ועלייה על סולמות קטנים להתקנת מונים וכתוצאה מכך סובל מהברכיים" הנתבע דחה את תביעת התובע במסגרת מכתב דחיה מיום 20/2/20, כאמור בסעיף 1 לפסק דין זה. השאלה בה עלינו להכריע היא האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הפגיעה בברכו הימנית על פי תורת המקרוטראומה? טענות הצדדים לטענת ב"כ התובע: התובע לא מצא לנכון להגיש תביעה בגין הליקוי בברכו השמאלית הואיל ועבר תאונה במסגרתה נפגעה בברך זו וקיבל אחוזי נכות בקשר לכך.
...
מנגד, טען ב"כ הנתבע כי דין התביעה להידחות כבר בשלב העובדתי, מבלי להיזקק למינוי מומחה שכן התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי בעניינו מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
כאשר בנקודה זו נציין כי ניסיונותיו של התובע להתכחש לתשובות שנתן לחוקר בהקשר זה, לא הותירו עלינו רושם מהימן (עמ' 14 שורות 15-28 לפרוטוקול וכן עמ' 15 שורות 1-2 שם), מה גם שבסופו של דבר הוא כן השיב בחיוב עת נשאל:"אבל בסופו של דבר רואים שעבדת רק פעמיים בשבוע בזה" (עמ' 15 שורות 10-11 לפרוטוקול).
וכך סיפר:"יש לי מכשיר שאיתו אני קודח בעמודים לבדיקת ריקבון עמודי עץ זה מכשיר מיוחד שאיתו קודחים והוא לא רוטט נכנס עם מחט ואתה חייב לשכב על הרצפה ואתה קודח פנימה לעמוד לתוך הקרקעית ..ןואני עובד עם המכשיר הזה פעמיים בשבוע" - כלומר מעבר לעובדה שהתובע לא שכנע אותנו כי ביצע את הבדיקות בכריעה על ברכיו, הרי שאמירתו לחוקר בהקשר זו כי הוא:"עובד עם המכשיר הזה פעמיים בשבוע", היוותה חיזוק נוסף למסקנה כי כל נושא בדיקת הריקבון בוצע על ידי התובע פעמיים בשבוע ולא בהיקף של 70% מעבודתו.
לסיכום - לנוכח האמור לעיל, לאחר בחינת מכלול הראיות ושמיעת עדות התובע ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי ב"כ הנתבע וחרף האמור בסיכומי ב"כ התובע, הרינו מןרים על דחיית התביעה הואיל ולא מצאנו שהתובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הפגיעה בברכו הימנית על פי תורת המיקרוטראומה וזאת אף בלי קשר לעובדה שתביעתו הוגשה כשנתיים לאחר שסיים את עבודתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכיר בליקוי בברכו השמאלית, כפגיעה בעבודה, בדרך של מקרוטראומה, נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחיה מיום 1/7/19.
...
במידה ותוגש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, תינתן לצד השני ארכה בת 21 יום, להגיב לה. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה וככל שלא תוגש בקשה אחרת בתוך המועד הנקוב לעיל יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 יום להגיש סיכומיהם, שאם לא כן, יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתיק זה התבררה תביעת התובעת, להכיר בליקוי בבירכיים ובגב, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
...
לאור חוות דעתו הברורה והחד משמעית, יש לדחות את התביעה שעניינה פגיעה בגב.
כך לטעמנו יש להבין את חוות דעת המומחה.
לטעמנו, די באמור בחוות דעת המומחה כדי לקבוע כי לתנאי העבודה של התובעת – הרמת משאות ועליה במדרגות, היתה השפעה משמעותית על קרות המחלה בברכיים, במועד שבו ארעה, על פי מנגנון המקרוטראומה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו