תביעה להכרה בדלקת מפרקים שגרונית כפגיעה בעבודה

הנתבע החליט לדחות את תביעת התובע להכיר בדלקת מפרקים שגרונית כפגיעה בעבודה, בדרך של מחלת מיקצוע ו/או מקרוטראומה.

...

במידה ותוגש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, תינתן לצד השני ארכה בת 21 יום, להגיב לה. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, וככל שלא תוגש בקשה אחרת בתוך המועד הנקוב לעיל, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 יום להגיש סיכומיהם, שאם לא כן, יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

התובע אשר עבד שנים רבות כקבלן עצמאי המבצע עבודות שיפוצים, הגיש תביעה להכיר בבעיות בכפות ידיו, בכתפיו, בבירכים ובקרסוליים כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995.

כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים ומאחר ולצורך קביעה בדבר קיום פגיעה בעבודה בדרך של מקרוטראומה נדרשה חוות דעת רפואית ועל כן, מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

המומחה בחוות דעתו, הכיר בקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין המחלה בשורשי כפות ידיו, מדוע אם כן, אין לייחס גם את המחלה במפרקים נוספים בגוף, לרבות ברכיים וקרסוליים, לאותה חשיפה לרעד בכל הגוף, ומהי האבחנה שהמומחה מוצא בין שורשי כפות הידיים לבין ההשפעה של אותו רעד על יתר המפרקים? האם בספרות הרפואית המקצועית, קיים תעוד לפיו, עבודה עם מכשירים רוטטים הגורמת לרעד בכל הגוף, משפיעה רק על שורשי כפות הידיים, ולא על מפרקים אחרים? האם יהיה סביר לקבוע, בדרגת סבירות העולה על 50%, כי עבודת התובע עם מכשירים רוטטים השפיעה גם על מצב המפרקים האחרים בגופו, ולא רק על שורשי כפות ידיו? ככל שהתשובה לשאלה זו, הנה חיובית, מתבקש המומחה להשיב, האם השפעת העבודה עם מכשירים רוטטים על מצב המפרקים של התובע בכתפיו, בברכיו ובקרסוליו, היתה בשיעור של 20%, לפחות? תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, היו כדלקמן: "א. צריך להבהיר מספר מונחים: יש שורה של דלקות מפרקים בהן מטפלים ראומטולוגים אוסטאוארתריטיס ואוסטאוארתרוזיס הנם שמות נרדפים לשינויים ניוונים במפרקים. מצבים אלה אינם נכללים במסגרת המחלות הדלקתיות של המפרקים בהם מטפלים ראומטולוגים, (למרות שהסיומת 'איטיס' מדברת בדרך כלל על דלקת). בועדות המ.ל.ל. מדובר על אוסטאוארתריטיס במפרקים רבים (כלומר שנויים נווניים). כפי שציינתי היו דיעות שונות בין ראומטולוגים אם יש או אין במקרה זה גם דלקת מפרקים ראומטית (להבדיל מאוסטאוארתריטיס). נראה מהמסמכים הנוספים שאין דלקת מפרקים ראומטית אלא רק אוסטאוארתריטיס (שנויים נווניים).

...

להלן השאלות שהופנו למומחה: המומחה מופנה לדו"ח ועדה רפואית לעניין תביעתו של התובע לגימלת נכות כללית, וזאת מתאריך 9.2.11, בו צוין, כי התובע סובל מדלקת כרונית בפרקים, לדו"ח ועדה רפואית לעררים מתאריך 23.5.11, לחוות דעת הראומטולוג מתאריך 3.2.11, לסיכום ביקור אצל ראומטולוג מתאריך 26.12.10, למסמך ד"ר לורבר מ-13.12.10, לחוות דעת האורטופד, לחוות דעת רופא פנימי 13.1.11, ולחוות דעת נוספת של ראומטולוג מחודש 12/10.

קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק, או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.

על יסוד חוות דעתו של המומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, מתקבלת תביעת התובע בכל הקשור לפגיעה בכפות ידיו, ונדחית תביעת התובע בכל הקשור לפגיעה באיברים האחרים - ברכיים, קרסוליים ומרפקים.

עוד טען התובע, "כי הרקע והגורם העקרי אם לא היחידי להתפתחות דלקת המפרקים ממנה סובל התובע הנה עיבוד שיש ואבן קיסר והחשיפה היומיומית והממושכת במשך כ 20 שנים לאבק שיש ומוצרי סיליקה כמו גם העבודה היום יומית עם כלי עבודה רוטטים" (ר' סעיף 5 לכתב התביעה) .

טענות הנתבע הנתבע טען כי התובע לא עבר כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 וכי לא הונחה תשתית ראייתית להוכחת פגיעה מקרוטראומה (ר' סעיפים 8-7 לכתב ההגנה).

(מתוך חוות דעתו של פרופ' טישלר) ביום 21.1.2017 מונה ד"ר יעקב אבלין, מומחה ברפואה פנימית וראומטולוגיה לשמש כמומחה מטעם בית הדין בתיק זה. וכך נקבע על ידו: "על סמך הנתונים העולים מהתיק הרפואי, התובע סובל אם כן ממחלה דלקת רב מערכתית של מפרקים, נודולי, סריזות (פלאוכיטיס ופריקדדיטיס) ומערובות עינית. זאת בהיעדר סרולוגיה ספציפית. מחלה זו מתאימה לאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (RHEUMATODI ERTHRITIS) יותר מאשר לאבחנה של PSORIAIC ARTHRTIS אשר איננה מתאפיינת על פי רוב בביטויים רב מערכתיים כמתואר לעיל ובממצאים בביופסיה המתוארים, אשר תומכים גם הם באבחנה של דלקת שגרונית. כל זאת למרות העידר סרולוגיה אופיינית לדלקת השגרונתית, שכידוע איננה תנאי מחייב לאבחנה". המומחה ציין, כי הקשר בין חשיפה לסיליקה לבין התפתחות מחלקת פרקים שגרונית מוכר היטב בפסיקה והפנה לטקסט בוק, ספר היען, המרכזי בראומטולוגיה בו נכתב : "An important exposure that has received substantial recent attention is smoking. In addition, environmental lung exposure to silica-containing dust has been linked to the development of disease" סיכם המומחה וקבע: "כיוון שכך, לאור התנאים בהם עבד התובע ניתן לקבל את הטענה שבסבירות גבוהה ((מעל 50%) קיים קשר סיבתי בין התנאים בהם עבד לבין מחלת המפרקים הרב מערכתית מממנה הוא סובל". לבקשת הצדדים נשלחו למומחה מספר שאלות הבהרה.

בפסק דינה של ס. הנשיאה, כב' השופטת יהלום, בענינו של תובע שבקש להכיר במחלת הפרקים בה חלה כמיקרוטראומה, הובאו דבריו של המומחה, אשר מקצתם יובאו להלן: "כפי שכתבתי בחוות דעתי, אני סבור שהחשיפה המקצועית במקרה שלפנינו עשויה הייתה לתרום להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונתית וזאת לאור הצירוף של חשיפה ממושכת לאסבסט וסיליקה יחד עם מיקרו – טראומה כתוצאה ממכשור רוטט. המנגנון המדוייק אשר באמצעותו חשיפה סביבתית כלשהו מובילה להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונתית אינו ידוע. מקובל לחשוב כי מדובר באינטראקציה בין רקע גנטי מתאים לבין הגירוי הסביבתי, כאשר הגירוי הסביבתי מוביל להפעלה של מערכת ה- innate immunity. תהליך זה עשוי להמשך שנים רבות עד להתפתחות קלינית של מחלת מפרקים דלקתית, כאשר בשלב מסויים נגרמת הפעלה של האנזים peptydil arginine (PAD) deaminase אשר מביא להפיכה של ארגינין לציטרולין. התפתחות נוגדנים כנגד חלבונים נושאי ציטרולין מהוה שלב מפתח בהתפתחות דלקת המפרקים השגרונתית.

...

בפסק דינה של ס. הנשיאה, כב' השופטת יהלום, בענינו של תובע שביקש להכיר במחלת הפרקים בה חלה כמיקרוטראומה, הובאו דבריו של המומחה, אשר מקצתם יובאו להלן: "כפי שכתבתי בחוות דעתי, אני סבור שהחשיפה המקצועית במקרה שלפנינו עשויה הייתה לתרום להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונתית וזאת לאור הצירוף של חשיפה ממושכת לאסבסט וסיליקה יחד עם מיקרו – טראומה כתוצאה ממכשור רוטט. המנגנון המדוייק אשר באמצעותו חשיפה סביבתית כלשהוא מובילה להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונתית אינו ידוע. מקובל לחשוב כי מדובר באינטראקציה בין רקע גנטי מתאים לבין הגירוי הסביבתי, כאשר הגירוי הסביבתי מוביל להפעלה של מערכת ה- innate immunity. תהליך זה עשוי להמשך שנים רבות עד להתפתחות קלינית של מחלת מפרקים דלקתית, כאשר בשלב מסויים נגרמת הפעלה של האנזים peptydil arginine (PAD) deaminase אשר מביא להפיכה של ארגינין לציטרולין. התפתחות נוגדנים כנגד חלבונים נושאי ציטרולין מהווה שלב מפתח בהתפתחות דלקת המפרקים השגרונתית.

אולם, מאחר ולא נקבע כממצא עובדתי כי התובע עישן וסוגיה זו כלל לא הועלתה לדיון על ידי הנתבע בשלב משלבי הדיון, לא מצאנו כי יש באמירה זו, שהיא תאורטית לדידו של תיק זה, כדי לשנות ממסקנתנו.

לאור מסקנתו הנחרצת של המומחה, כי "לאור התנאים בהם עבד התובע ניתן לקבל את הטענה שבסבירות גבוהה (מעל 50%) קיים קשר סיבתי בין התנאים בהם עבד למחלקת הפרקים הרב מערכתית ממנה הוא סובל", אנו מקבלים את תביעת התובע.

התובעת, גב' שירה מרזל, הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בליקויים בידיה כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע, בנסיבות של הקלדה מרובה במסגרת עבודתה כמתכנתת מחשבים.

על פי המומחה: "גורמים תורמים כוללים טראומה או פגיעה בפרק כף היד הגורמים לנפיחות, כמו נקע או שבר; פעילות יתר של בלוטת יותרת המוח; תת פעילות של בלוטת התריס ודלקת מפרקים שגרונית; בעיות מכאניות במפרק שורש כף היד, לחץ בעבודה, שימוש חוזר בכלי יד רוטטים, אצירת נוזלים במהלך הריון או גיל המעבר או התפתחות ציסטה או גידול בתעלה עשויים גם הם לתרום ללחץ מוגבר. לעתים קרובות, לא ניתן לזהות גורם אחד להופעת הסנדרום.

...

אקדים אחרית לראשית ואומר כי עיון בכלל החומר שהונח לפניי, ושקילת מכלול טענות הצדדים, מוביל למסקנה כי לא הוכחה הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לאמץ את חוות דעת המומחה ואפרט.

בהקשר זה צודק המוסד בטענתו כי ההקלדה על מספר מקלדות מוביל למסקנה שההקלדה לא בוצעה ברצף, וכי היה זמן מעבר ממקלדת למקלדת.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובע הגיש תביעה להכרת נכות ע"י המל"ל. ועדת המוסד לביטוח לאומי אשר היתכנסה בעיניינו, קבעה בעיניין התובע בהחלטתה מיום ה- 15/12/22 כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% , לפי סעיף ליקוי 35, דלקת מפרקים שגרונית.

כמו כן נפסק כי "סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע... לתכלית הדיונית מצטרף גם רציונל נוסף של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית" (ועל כל ראו רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח 1996 בע"מ).

...

לטענת התובע, מאידך, דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי להכרעה כי דין הבקשה להידחות.

לכן, לאחר שעיינתי בטענות ומסמכי הצדדים, הגעתי להכרעה כי טענות המבקשת דינן להידחות, ולא מצאתי לסטות מן העקרון המנחה בחוק.

נוכח כל האמור לעיל, דין בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את הקביעה של המוסד לביטוח לאומי, להידחות.