התובע אשר עבד שנים רבות כקבלן עצמאי המבצע עבודות שיפוצים, הגיש תביעה להכיר בבעיות בכפות ידיו, בכתפיו, בבירכים ובקרסוליים כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995.
כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים ומאחר ולצורך קביעה בדבר קיום פגיעה בעבודה בדרך של מקרוטראומה נדרשה חוות דעת רפואית ועל כן, מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.
המומחה בחוות דעתו, הכיר בקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין המחלה בשורשי כפות ידיו, מדוע אם כן, אין לייחס גם את המחלה במפרקים נוספים בגוף, לרבות ברכיים וקרסוליים, לאותה חשיפה לרעד בכל הגוף, ומהי האבחנה שהמומחה מוצא בין שורשי כפות הידיים לבין ההשפעה של אותו רעד על יתר המפרקים?
האם בספרות הרפואית המקצועית, קיים תעוד לפיו, עבודה עם מכשירים רוטטים הגורמת לרעד בכל הגוף, משפיעה רק על שורשי כפות הידיים, ולא על מפרקים אחרים?
האם יהיה סביר לקבוע, בדרגת סבירות העולה על 50%, כי עבודת התובע עם מכשירים רוטטים השפיעה גם על מצב המפרקים האחרים בגופו, ולא רק על שורשי כפות ידיו?
ככל שהתשובה לשאלה זו, הנה חיובית, מתבקש המומחה להשיב, האם השפעת העבודה עם מכשירים רוטטים על מצב המפרקים של התובע בכתפיו, בברכיו ובקרסוליו, היתה בשיעור של 20%, לפחות?
תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, היו כדלקמן:
"א. צריך להבהיר מספר מונחים: יש שורה של דלקות מפרקים בהן מטפלים ראומטולוגים אוסטאוארתריטיס ואוסטאוארתרוזיס הנם שמות נרדפים לשינויים ניוונים במפרקים. מצבים אלה אינם נכללים במסגרת המחלות הדלקתיות של המפרקים בהם מטפלים ראומטולוגים, (למרות שהסיומת 'איטיס' מדברת בדרך כלל על דלקת). בועדות המ.ל.ל. מדובר על אוסטאוארתריטיס במפרקים רבים (כלומר שנויים נווניים). כפי שציינתי היו דיעות שונות בין ראומטולוגים אם יש או אין במקרה זה גם דלקת מפרקים ראומטית (להבדיל מאוסטאוארתריטיס). נראה מהמסמכים הנוספים שאין דלקת מפרקים ראומטית אלא רק אוסטאוארתריטיס (שנויים נווניים).
...
להלן השאלות שהופנו למומחה:
המומחה מופנה לדו"ח ועדה רפואית לעניין תביעתו של התובע לגימלת נכות כללית, וזאת מתאריך 9.2.11, בו צוין, כי התובע סובל מדלקת כרונית בפרקים, לדו"ח ועדה רפואית לעררים מתאריך 23.5.11, לחוות דעת הראומטולוג מתאריך 3.2.11, לסיכום ביקור אצל ראומטולוג מתאריך 26.12.10, למסמך ד"ר לורבר מ-13.12.10, לחוות דעת האורטופד, לחוות דעת רופא פנימי 13.1.11, ולחוות דעת נוספת של ראומטולוג מחודש 12/10.
קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק, או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.
על יסוד חוות דעתו של המומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, מתקבלת תביעת התובע בכל הקשור לפגיעה בכפות ידיו, ונדחית תביעת התובע בכל הקשור לפגיעה באיברים האחרים - ברכיים, קרסוליים ומרפקים.