לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בכפות ידיו כ״פגיעה בעבודה״, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).
התובע סובל מתסמונת התעלה הקארפלית דו"צ.
ראשית, התובע טוען כי הוכיח שעבודתו כרוכה בתנועות חד גווניות, חוזרות ונישנות, אשר גרמו ללחץ ממושך על העצב המדיאני ולכן מתקיימות לגביו שתי החלופות שברשימת מחלות המיקצוע המופיעות בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות") – פריט 26 לחלק א' לתוספת - דלקת גידים בכף היד בעקבות עבודה הכרוכה תנועות חד-גווניות של האצבעות, כף היד או המרפק לפי העניין החוזרות ונישנות ברציפות ו/או פריט 13 לחלק ב' לתוספת - שתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב.
דיון והכרעה
האם התובע הוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע ?
התשתית המשפטית
הלכה היא כי פגיעה בעבודה מוגדרת כ"תאונת עבודה", "מחלת מיקצוע" או פגיעה מכוח תורת המקרוטראומה.
תורת המקרוטראומה היא למעשה פיקציה משפטית שמטרתה להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה מצב בו הפגיעה אינה נכללת ברשימת "מחלות מיקצוע", שהיא רשימה סגורה ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
...
ביחס לעבודת התובע לא השתכנענו כי עיקר עבודתו של התובע היתה הקלדה של טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו אלא כי ביצע הקלדת נתונים קצרים הרלוונטיים לחישוב שכר – והקביעות אותם קבע בית הדין בב"ל (אזורי ת"א) 42957-03-18 לוי קלדרון - המוסד לביטוח לאומי (08.06.2020) ובב"ל (אזורי ת"א) 20663-09-19 רונית שמר - המוסד לביטוח לאומי (15.06.2020) באמצו את האבחנה בין הקלדה רצופה של קלדנית לבין עבודתם של חשבי שכר – מקובלת עלינו.
מצאנו שעבודתו של התובע כללה פעולות מגוונות וכי לא הוכח שפעולות ההקלדה נעשו על ידו בהיקף המצדיק הנחת תשתית למיקרוטראומה או למחלת מקצוע עת לא מצאנו שמדובר בביצוע תנועות חד גוניות באופן חוזר ונשנה או בעבודה הכרוכה בהפעלת לחץ ממושך על העצב כמפורט לעיל.
על יסוד כל האמור לעיל, משלא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה או למחלת מקצוע התביעה נדחית.
