לפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בדלקת גידים במרפק טניס דו"צ, כפגיעה בעבודה כמחלת מיקצוע או על פי תורת המקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן: "החוק").
...
מעבר לאמור, בעדות התובעת, בתצהירה ובהודעה לחוקר, הובהר כי היא השתמשה במכשירים שונים לצורך הטיפולים – פצירה, אלקטרודות, מחט חשמלית, פינצטה וכד' וכל מכשיר הצריך תנועה שונה מטבע הדברים, ופרק זמן שונה, לא מצאנו כי פעולות אלו, אף אם ניתן היה לראות בהן פעולות חוזרות ונשנות וספק בעיננו אם כך לאור עדותה של התובעת בפנינו, בוצעו על פני רצף של זמן באופן קבוע באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ומאזן ההשפעות.
נוסיף, כי לא שוכנענו כי יש לקבל את עדותה של התובעת בכל הנוגע לשעות עבודתה, היקף משרתה והכנסותיה.
לאור האמור לעיל ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה, קרי, אי הוכחת אירוע חוזר ונשנה משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, או העדר תשתית לקיומה של מחלת מקצוע שאף היא דורשת הוכחת תנועות חד גוניות, דין התביעה להידחות.
