מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בדלקת גידים במרפק טניס כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה להכיר במחלת ה- CTS ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
ביום 3.3.16 התבקש ד"ר אנג'ל להשיב על שאלות ההבהרה הבאות: האם נכון כי לא בדקת את הגב' קליין וחוות דעתך נסמכת על מסמכים רפואיים בלבד? האם נכון כי על פי המסמכים הרפואיים של התובעת, טרם שנת 2013 החלו תסמינים של תיסמונת תעלה קארפלית ומרפק טניס? אם כן, ממתי החלו תסמינים אלו? האם הנך מכיר את פסיקת בית הדין לעינייני עבודה אשר קובעת כי פגיעה בשורש כף היד עפ"י סעיף 6 2 לחלק א' לתקנות "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק", תחשב כ"מחלת מיקצוע" לגבי עובדים העוסקים ב"עבודות המחייבות תנועות חד גווניות של האצבעות, כף היד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונישנות, ברציפות"? האם במהלך כתיבת חוות דעתך התייחסת לעובדה כי התובעת עבדה למעלה מ- 20 שנים כקלדנית ובמהלך עבודתה היתה מקלידה בין 6-7 שעות ביום ברציפות כאשר היא עובדת משרה מלאה? האם עיינת בהמלצות הרופא התעסוקתי אשר ניתן ביום 16.8.11 ומיום 19.2.13 על פיו לאור מצב ידה של התובעת יש להפחית בשעות הקלדה ממושכות עד כמה שאפשר? למה לדעתך ניתנו אישורים אלו? האם נכון כי באופן כללי, הקלדה במשך שעות ממושכות במהלך היום עלולה לגרום להחמרה של תיסמונת תעלה קארפלית ומרפק טניס במרפק? האם ניתן לקבוע בשיעור של למעלה מ- 50% כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הסכרת של התובעת לבין מחלותיה (תיסמונת תעלה קארפלית ומרפק טניס במרפק יד ימין) של התובעת? האם ניתן לקבוע בשיעור של למעלה מ- 50% כי קיים קשר סיבתי בין השמנת היתר של התובעת לבין מחלותיה ((תיסמונת תעלה קפרלית ומרפק טניס במרפק ביד ימין) ביד ימין של התובעת? האם ניתן לקבוע בשיעור של למעלה מ- 50% כי תיסמונת התעלה הקארפלית תווצר כמצב טבעי אצל התובעת? ביום 26.3.16 ניתנו תשובותיו של המומחה כדלקמן: "א. לא בדקתי את התובעת. ברוב המוחלט של חוות הדעת לביה"ד לעבודה עונה המומחה על שאלות ביה"ד בהסתמך על עובדות שנקבעות ועל המסמכים הרפואיים. בדיקה נחוצה כשיש צורך לקבוע מה הנכות. לא נתבקשתי להעריך את נכותה של התובעת.
בתיקים רבים המלצתי להכיר בקשר סיבתי כזה תוך הכרה כמחלת מיקצוע או במנגנון מקרוטראומה.
אף המומחה מאשר כי בתיקים רבים המליץ להכיר בקשר סיבתי בין מרפק טניס לבין העבודה הן כמחלת מיקצוע והן במנגנון מקרוטראומה, אלא שיש לשקול כל מקרה לגופו ולבחון את התנועות ועל איזה חלק מועבר הכח.
...
ההכרעה – לאחר שבחנתי את חוות הדעת, לרבות תשובות המומחה לשאלות ההבהרה ואת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
אשר על כן אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה ולפיכך התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכיר בליקויים במרפקיה של התובעת, מסוג מרפק טניס ומרפק גולף, כפגיעה בעבודה לפי עילות המקרוטראומה או מחלת המיקצוע.
פריט 26 לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן- התקנות) מקים חזקה בדבר מחלת מיקצוע מסוג "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק" מקום בו מדובר ב"עבודות המחייבות תנועות חד גווניות של האצבעות, כף היד או מרפק, לפי העניין, החוזרות ונישנות ברציפות.
...
רקע עובדתי, אותו אנו קובעים על יסוד האמור בתצהירה של התובעת, עדותה בפנינו, והמסמכים שהוגשו, הוא כמפורט להלן: התובעת ילידת 23.2.1963.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, אנו קובעים שדי בתשתית העובדתית כפי שהונחה בפנינו כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בדלקת גידים במרפק טניס דו"צ, כפגיעה בעבודה כמחלת מיקצוע או על פי תורת המקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן: "החוק").
...
מעבר לאמור, בעדות התובעת, בתצהירה ובהודעה לחוקר, הובהר כי היא השתמשה במכשירים שונים לצורך הטיפולים – פצירה, אלקטרודות, מחט חשמלית, פינצטה וכד' וכל מכשיר הצריך תנועה שונה מטבע הדברים, ופרק זמן שונה, לא מצאנו כי פעולות אלו, אף אם ניתן היה לראות בהן פעולות חוזרות ונשנות וספק בעיננו אם כך לאור עדותה של התובעת בפנינו, בוצעו על פני רצף של זמן באופן קבוע באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ומאזן ההשפעות.
נוסיף, כי לא שוכנענו כי יש לקבל את עדותה של התובעת בכל הנוגע לשעות עבודתה, היקף משרתה והכנסותיה.
לאור האמור לעיל ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה, קרי, אי הוכחת אירוע חוזר ונשנה משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, או העדר תשתית לקיומה של מחלת מקצוע שאף היא דורשת הוכחת תנועות חד גוניות, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

המחלוקת כפי שגובשו בדיון המוקדם: האם תנאי העסקתה של התובעת מקימים תשתית עובדתית לעילת המקרוטראומה או למחלת מיקצוע? ככל שימצא כי תנאי העסקתה של התובעת מבססים תשתית עובדתית כאמור, האם קיים קשר סיבתי בין תנאים אלה לבין הפגימה ממנה סובלת התובעת במרפקיה (מרפק טניס)? דיון: סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ "תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, אצל מעבידו או מטעמו". סעיף זה קובע כי גם מחלת מיקצוע יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה, כשמחלת מיקצוע הנה אחת מהמחלות המפורטות בתקנות ואשר העובד לקה בה בעקבות עבודתו.
סעיף זה מכיר בדלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור בין עצמות ושריר במרפק או בכף היד כמחלת מיקצוע .
התובעת אף הבהירה בעדותה כי היא מבססת את תביעתה בעיניין ההקלדה על תנוחה ולא על תנועה, תוך שהדגימה כיצד היא מניחה את ידיה על המקלדת בכיפוף חלקי של הידיים, באופן שהתנועות החוזרות הן של ההקלדה ולא של המרפקים.
...
אבל את מתארת שיש לך גם תיוק מסמכים? כל הפקסים אני מקבלת ובודקת ומתייקת.
כל ציוד ודואר שאני מקבלת מעיריית ירושלים אני אחראית על זה. מה זה אומר? אני מקבלת ומפזרת.
מכל האמור לעיל – לא ניתן לקבל את תביעתה של התובעת ודין תביעתה להידחות.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכיר בליקויים שעימם הוא מתמודד במרפקיו ובכפות ידיו כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע נדחתה ע"י הנתבע בהחלטה מיום 23.2.2021.
לעניין זה תמך התובע טענתו בחוות דעת של ד"ר זיו וסרברוט, אורתופד ומומחה לכירורגיה של כף היד, שקבע כי "הפגימות מהן סובל ד"ר סרחאן, הן מרפק טניס בשתי הגפיים, הן תיסמונת DE QUERVAIN'S בשני שורשי כף יד, הן תיסמונת תעלה קארפלית ותעלה קובטלית הנם לדעתי על רקע מחלת מיקצוע כנקבע בסעיף 26 לחלק א' לרשימת מחלות המיקצוע". חוות הדעת הרפואית בעיניין זה מספקת את הדרישה להנחת תשתית עובדתית לכאורית כי מתקיימים בו תנאי טור 1 לפרט 26 שבחלק א' לתוספת השנייה לתקנות "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". בטור 2 לפרט האמור נקבע כי מחלה כאמור היא בחזקת מחלת מיקצוע למי שעובד ב"עבודות המחייבות תנועות חד-גווניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונישנות ברציפות".
...
מהטעמים האמורים נדחית גם תביעת התובע להכרה במחלת מקצוע לפי פרט 26 לחלק א' בתוספת השנייה לתקנות.
סוף דבר – לנוכח האמור הגעתי לכלל מסקנה שהתובע לא הניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה או למחלת מקצוע בכפות הידיים או במרפקים.
מטעם זה דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו