חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה באירועים מוחיים כתאונות עבודה

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר אלכס לוין וגב' ציפורה ארליך; ב"ל 42920-07-12), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בארוע מוחי מיום 31.8.10 כפגיעה בעבודה.
מסכם בית הדין האיזורי וקובע כי: "ערים אנו לפסיקה לפיה, אם קיים ספק – יש למנות מומחה – אלא, שבעניינינו, לא שוכנענו בקיום אירוע חריג (בין היתרגזות בין הרמת הפלטות) ואף לא בהצטברם יחדיו כחריג – מחד, ומאידך, אין לשכוח לטעמנו כי עסקינן בעובד עצמאי, קרי: לא כל שאירע בעבודה, אלא חזקה כי אירע בגינהּ וממילא, הספיקות הרבים שנותרו בנו מהעדויות שבפנינו אין בהן כדי ליצור ספק לחריגות, אלא, לעצם תאורים תאונתיים כנטען." " (הדגשות הוספו – א.א.)
...
ואלה טעמינו בתמצית: תחילה נתייחס לבקשה להוספת ראיה – אין מקום להיעתר לבקשה בשלב זה של הדיון.
גם קביעה זו מהווה קביעה עובדתית הנסמכת על התרשמות בית הדין האזורי מהעדויות שלפניו, ולא מצאנו סיבה להתערב בה. לא שוכנענו כי במקרה הנוכחי יש גם הצדקה למינוי מומחה רפואי, בעיקר משהלכה למעשה בית הדין האזורי אף לא שוכנע בקיום האירועים עצמם.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בחיפה (השופט נוהאד חסן ונציג הציבור מר עוזיאל אבישר; בל 20680-09-11), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר באירוע מוחי שאירע לו ביום 28.12.10 כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.
...
לא מצאנו מקום להידרש לשאלה זו נוכח מסקנתנו כי ממילא לא עלה בידי המערער להוכיח כי קדם לאוטם ארוע חריג, ונותירה בצריך עיון, אך נסתפק בלציין שגם שאלה זו דורשת בראש ובראשונה תשתית עובדתית מתאימה.
לא מצאנו בטיעוני המערער כל יסוד לעריכת הבחנה בין ארוע לב ובין ארוע מוחי.
משהמשיב הודיע על כך שהוא עומד על עמדתו שיש לדחות את התביעה, היה זה המערער אשר ביקש לעבור לשלב הסיכומים ולא לשוב ולקרוא לאותו עד, משלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

השאלה המרכזית בתביעה זו הנה מהי הסיבה לדימום התוך מוחי- בין הארוע החריג בעבודה באותו יום לבין הממצאים המתוארים בכלי הדם במוחו.
דיון והכרעה משלא הוגשו סיכומים משלימים מטעם הנתבע עד למועד שנקצב בהחלטה מיום 23.6.19, ניתן פסק דין זה. לאחר שבית הדין עיין בחוות הדעת של שני המומחים שמונו ולאחר עיון בסיכומי הצדדים (לרבות המשלימים), בית הדין מחליט לדחות את תביעתו של התובע להכרה באוטם המוחי שארע לו ביום 13.5.13 כתאונת עבודה.
...
המסקנה המשפטית המתקבלת משתי חוות הדעת המנומקות והמבוססות היא כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת הדמם המוחי שנגרם לתובע ביום 13.5.13.
לפיכך החלטנו לדחות את התביעה.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכרה בארוע מוחי כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (החוק).
...
דיון והכרעה נקדים ונאמר כי לאחר שבחנו את כלל טענות התובע וראיותיו, לא מצאנו כי הרים את הנטל הראשוני להוכיח כי ארע לו הארוע הנטען בעבודתו ביום 22.2.17.
לאור כל האמור משגרסת התובע לא נתמכת בראשית ראיה, ומאחר ועדותו עצמה אינה עקבית ואינה מהימנה, אין בידינו לקבל עדותו של התובע בדבר עצם קרות הארוע הנטען.
סוף דבר לא הונחה תשתית ראייתית, אף לא ברמה הראשונית למינוי מומחה, לכך שארע לתובע האירוע הנטען.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם הוכיח התובע, נהג טרקטור במקצועו, תשתית עובדתית, המצדיקה מינוי מומחה לצורך המשך בירור תביעתו להכרה בארוע מוחי שעבר כתאונת עבודה? התשתית העובדתית התובע עבד כנהג טרקטור בחברת "רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ". בכתב התביעה טען כי ביום 2.7.20 הוא נשלח במסגרת עבודתו לאתר בניה בראש העין החדשה, שם עבדו קבלנים שונים.
...
נוכח כל האמור, ניתן צו להגשת סיכומים, ולאחר שאלה התקבלו לתיק בית-הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע.
על רקע המסגרת הנורמטיבית שלעיל, ולאחר שבחנו את העדויות ואת טענות הצדדים ביחס אליהם, הגענו לכלל מסקנה כי יש להורות על מינוי מומחה במקרה שלפנינו, וזאת מהנימוקים שלהלן: ראשית התובע נחקר על ידי חוקר המוסד (החקירה צורפה לכתב ההגנה, וכן סומנה כמוצג נ/1) וכן העיד בתצהיר עדותו על ויכוח חריף שפרץ בינו לבין עובד הקבלן על אופן קשירת משטח לטרקטור באותו היום.
הנה כי כן, למרות שהיו בפני הנתבע פרטים של שני עדים פוטנציאליים נוספים – זולטר וצוברי – הרי שהנתבע נמנע מלחקור אותם ו/או להזמינם לעדותם בפנינו, וגם בכך יש לראותו כמי שוויתר על זכותו לברר בדרך נוספת את נכונות גרסתם העובדתית של התובע והעד מטעמו, ובכלל זה את טענתו שלפיה מיד לאחר הויכוח החריף הוא ביקש להפסיק את עבודתו ולחזור לביתו לנוח, ומבוקשתו ניתן לו. סוף דבר הגענו לכלל מסקנה כי מתקיימת תשתית עובדתית לצורך המשך בירור התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו