השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין ונציגי הציבור מר מוראד מפרע ומר צבי הלפרין; ב"ל 17779-10-21), במסגרתו נדחתה - בהתבסס על חוות דעתם של שני מומחים רפואיים שמינה בית הדין - תביעת המערער להכרה בליקוי בצוארו כפגיעה בעבודה.
ד"ר פריימן פירט כי המערער סובל מסוכרת ועודף משקל; כי קיים בתיקו הרפואי תעוד על כאבים בכתפיים, ברכיים, כפות הידיים, קרסוליים, מרפקים, גב תחתון וצואר מאז שנות ה-90; וכי ביום 6.9.19 נותח בצוארו בשל היצרות ספינלית בגובה 5-7C. ד"ר פריימן ביקש לעיין בבדיקות ההדמיה עצמן וקבע על בסיסן כי לשיטתו "הנבדק סובל ממחלת DISH הפוגעת בעיקר בעמוד השידרה... כפי שניתן לצפות בבדיקות ההדמיה לעמוד השידרה הצוארי והמותני. הדבר מתחיל כתמונה של דלקת פרקים, אולם, בהמשך, הדבר מתפתח לתמונה ברורה של DISH". ד"ר פריימן הוסיף כי "במידה והיה מדובר במחלה על רקע מקרוטראומה, וויברציות, הרמת משקלים וכיוצ"ב, הרי שהיתה מופיעה תמונה שונה ולא תמונה של DISH... מדובר במחלה דלקתית שגורמת להסתיידויות של הרצועות הבין חוליתיות... לאחר בדיקת 14 בדיקות הדמיה שונות על ידי, העידר פגיעה דיסקאלית והנמכה משמעותית בגובה הדיסקים, שולל מחלת מקרוטראומה בעלת משמעות...".
לסיום קבע כי "ידוע כי כלים רוטטים עלולים להחמיר שינויים נווניים, אולם, התמונה הרנטגנית ברורה ובצורה חד משמעית מדובר במחלת DISH. אין כל עדות להחמרה ניוונית נוספת מעבר למחלת ה-DISH המקובלת בגילו של התובע".
לד"ר פריימן הופנו שאלות הבהרה, ובתשובותיו הסביר בין היתר כי מחלת DISH כמחלה דלקתית כרונית סיסטמית אמנם מטופלת על ידי ראומטולוגים אך כיוון שהיא פוגעת במפרקי עמוד השידרה - היא ניתנת לאיבחון גם על ידי אורתופדים המתמחים בעמוד השידרה, כמותו; כי עיין במכתבו של ראומטולוג מטעם המערער (פרופ' רוזנר) לפיו בדיקות הדם ובדיקות ההדמיה מלמדות כי המערער אינו סובל ממחלת DISH אלא מ-Spinal & Lumbar Spinal Stenosis, אך הוא אינו מסכים עמו; וכי כלים רוטטים אמנם עלולים לגרום לשינויים נווניים, אך "אלו אמורים להתבטא בהרס הדיסק, היצרות המרווח הדיסקאלי ופגיעה בפסטות ולא תמונה כפי שמופיעה אצל התובע". עוד הוסיף כי גם אם יהיה מי שיסבור שאין מדובר ב-DISH, גם אז "לא ניתן לקבוע כי בעיותיו נגרמו כתוצאה ממיקרוטראומה על רקע של רטט" וזאת נוכח סוג הפגיעה.
...
עם זאת לאחר שקילה חוזרת של כלל החומר הגענו לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של הליך זה אין בכך צורך, מהטעם שאין מדובר בחוות דעת יחידה אלא בחוות דעת המתווספת לחוות דעתו החד-משמעית של ד"ר ציון, שכאמור לעיל מצאנו כי ניתן להסתמך עליה ללא קושי.
בנסיבות אלה, וכאשר די היה גם בחוות דעתו של ד"ר ציון לבדה, לא שוכנענו שהוצגה הצדקה מספקת להחזרת התיק לבית הדין האזורי בשלב זה לצורך חקירתו הנגדית של ד"ר פריימן לאחר שמוצה שלב שאלות ההבהרה, ואף לא מצאנו טעם מספיק למינוי מומחה שלישי.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
