מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכיר בפגיעה בעבודה כתאונת עבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע אישר בעדותו כי הבעיה הרפואית מקורה בתאונה משנת 2010 ובמהלך עבודתו חלה החמרה במצבו, עליה דיווח לועדה הרפואית.
התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי בשנת 2018 והעיד לפנינו כי כבר בחודש אפריל 2018 נבדק על ידי רופא תעסוקתי אשר קבע כי בעיותיו הרפואיות פוגעות בכושר העבודה, וכדברי התובע בעדותו (ההדגשות, כאן ולהבא, אינן במקור): עו"ד יצחק: ד"ר, רגע.
...
בעקבות פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 26637-01-22) וביום 12.7.22 ניתן פסק הדין בערעור בו נקבע כי התיק יושב לקיום דיון בבית הדין האזורי, כדלקמן: "2. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הן בעל פה והן בכתב, הננו סבורים כי היה מקום שבית הדין האזורי בנסיבות אלה ובטרם ידחה את הבקשה לפיצול סעדים, יקיים דיון, לרבות שמיעת עדויות וקבלת ראיות בשאלות העולות מהבקשה ולא לסלק על הסף מבלי לקיים דיון כלל. יודגש כי בית הדין עצמו סבר בהחלטתו מיום 21.06.21 כי יש מקום לדון בטענות הסף של הצדדים לגופן. חשוב לציין כי בהליך הקודם לתובענה שהוגשה על ידי המערער מושא ההליך שלפנינו, המשיבים לא הגישו כתב הגנה ולכן ניתן פסק דין בהיעדר הגנה מבלי נשמעו הצדדים גם בתובענה הראשונה.
בנסיבות אלה, אין מנוס מלקבוע, שוב, כי לא ניתן לאפשר לתובע לפצל סעדיו לאור ההלכה הפסוקה בהקשר זה, כפי שנקבעה בעניין איפראימוב, בזו הלשון: "נסיבות המקרה הנדון, גם בהנחה שחלה תקנה 26(ג) וניתן לבקש פיצול סעדים, בין במסגרת ההליך הראשון ובין במסגרת ההליך הנוכחי (דבר שלא נעשה על ידי המערער), לא היה מקום להתיר פיצול סעדים. זאת, נוכח העובדה כי כבר בעת קדם משפט בהליך הקודם, בטרם הוגשו ראיות בתיק, היה המנוח חולה מאד והוכר כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, היה נכון יותר שהמנוח יתקן את כתב התביעה ויתבע פיצוי בגין אבדן פנסית נכות במסגרת ההליך הראשון". אף בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין שון דוד, אליו הפנה התובע, אין כדי לסייע לו. ראשית, אין המדובר בפסיקה מחייבת, ושנית, וחשוב מכך, בעניין שון דוד התקבלה בקשת התובע למחוק מתביעתו המקורית את הסעד הנוגע להפרת החובה לבטחו בביטוח פנסיוני ורק לאחר מכן התקבלה בקשה למתן היתר לפיצול סעדים.
סיכומו של דבר, על אף ההבנה למצבו של התובע ולהשלכת הכרעתנו מתקבלת הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת השתק עילה.
בהתאם להלכה הפסוקה המחייבת בהקשר זה אין מנוס מדחיית הבקשה לפיצול סעדים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע טען כי בדין נדחתה התביעה להכיר בפגיעה בעבודה כתאונת עבודה אשר אמנם ארעה בזמן העבודה אך לא עקב.
...
אף טענות אלו של הנתבע נדחות.
] לאחר ששקלנו את מאזן ההסתברויות הנדרש בפסיקה , מצאנו כי התובע הוכיח נפל ונחבל תוך כדי עבודה, בעת שאחז שואב אבק ודחף את ידולהוציא דבר שנתקע, ופונה ע"י מד"א מהעבודה עקב נפילה זו לקבלת טיפול רפואי.
נוכח הפסיקה, לטעמנו סיבת הנפילה הוכחה אבל אף לו היה מצב שסיבת הנפילה " לא התבררה די צורכה" כמילות המחוקק , עדיין יש למנות מומחה רפואי, אשר יבחן את הסבירות לכך שהנפילה הייתה מטעמים אדיופטים, לרבות התקף אפילפסי, כטענת הנתבע, לעומת האפשרות שהתובע התחשמל, כטענת התובע שהוכחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסיכום האישפוז בבית חולים קפלן מיום 18.1.2021 צוין: "יום טרם קבלתו כאבים לוחצים בחזה לכ- 10 דקות וחלף במנוחה מוחלטת, בבוקר קבלתו כאבים במרכז החזה". ביום 30.3.2021 התובע הגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה.
...
דיון והכרעה כאשר מדובר בפגיעה בעבודה שנגרמה בשל אוטם בשריר הלב, נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית אשר בסופו של דבר- כך ברוב המקרים- וללא קשר לעבודה, עלולה לגרום להופעת אוטם בשריר הלב.
] נקדים ונאמר כי לאחר ששקלנו את מכלול הראיות שהוצגו בפנינו ואת טיעוני הצדדים לא שוכנענו כי ביום 14.1.2021 ארע לתובע אירוע חריג וזאת בשונה מלחץ מתמשך.
] לנוכח כל האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה שהתובע לא עמד בנטל להוכחת קיומו של אירוע חריג בעבודה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

התביעה הוכרה כתאונת עבודה.
בבקשה למתן טפול רפואי לנפגע עבודה – עצמאי, בפרק נסיבות הפגיעה, התובע ציין "תוך כדי עבודה רציתי להכנס לאוטו ואז אוטו אחר פגע בי וברח". במכתב שצורף לביטוח לאומי צוין "באותו רגע שיצאתי מהלקוח, הלכתי לכיוון האוטו אך לא הספקתי להגיע לאוטו ונהג ניכנס בי (פגע וברח) וכתוצאה מכך נהיה לי שבר ברגל ופגיעה במצח." (נספח ג' לתצהיר התובע).
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, העדויות והראיות, אני סבור כי בנסיבות דנן מדובר בתאונה מעורבת ומכאן כי דין התביעה כנגד קרנית להידחות.
אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת, קרנית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 7,500 ש"ח. זכות ערעור כחוק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התוצאה התוצאה הנה, כי בית הדין מקבל את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה שארעה לו ביום 31.8.17, ולהכרה בכאבי גב כ'פגיעה בעבודה'.
...
בנסיבות אלה, ובבחינת מכלול הראיות שהובאו לפנינו, מצאנו שלא לתת משקל מכריע לאי הבאת נציג חברת ג'וי לעדות, בנסיבות בהן עדותו לא היתה מקדמת את בירור שאלת עצם קרות האירוע התאונתי (בשונה מקידום בירור השאלה אם התובע עבד במועד זה כפרילנס עבור החברה).
על יסוד הראיות שהובאו לפנינו אנו קובעים כי, לא עלה בידי הנתבע לסתור את טענת התובע לפיה הוא עבד בתאריך 31.8.17 עד שעות הבוקר של 1.9.17 באירוע חתונה שהתקיים באניה.
בשים לב לכך שהתובע נדרש להוכיח את האירוע התאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו